האחות הלא מוצלחת של האו.סי
"פלקון ביץ'" הקנדית היא חיקוי לא רע של סדרות אמריקאיות, אבל עדיין חיקוי. מירב קריסטל תוהה אם זו אותה מדינה שממנה יצאה "דגראסי"
מה מזכיר לכם הציר העלילתי הבא: נער מעיירת חוף קטנה, שמטפח אהבה נכזבת רבת שנים לחברה הברונטית הכי טובה שלו. דוסון קריק, לא? ומה לגבי אח ואחות חדשים בשכונה? נשמע בוורלי הילסי למדי. חברו את האלמנטים הללו משתי הסדרות האלה והוסיפו לתערובת קורטוב מבטא קנדי ותקבלו את "פלקון ביץ'", סבוניית הנעורים החדשה של הוט 3, ממוצא קנדי. למרות בליל ההשפעות וההעתקות שהספיגו לתוכה, התקבלה סדרה אנמית שמעוררת געגועים לסירופ מייפל אמיתי, כמו שהיתה דגראסי.
קלוז אפ על שורות של קוק. משתתפי הסדרה
ליין ופייג' הם אח ואחות בגילאי קולג' שמגיעים לעיירת החוף עם אמם לאחר הסתבכות עסקית של אביהם, קפיטליסט אדוק ומרושע למדי. האח הוא הכבשה השחורה שעושה סמים ונוהג במכונית אדומה עם גג פתוח. האחות היא החכמה שעושה טיזינג לג'ייסון, המתדלק הבלונדיני המקומי, שחובב סקי מים ויש לו סיפור לא פתור עם דוגמנית, חברת ילדות שלו שחזרה לעיירה. את כל הסיפורים האלה ועוד (ביקיני, צרות משפחתיות, הבדלי מעמדות) ניתן לאתר בהרבה מאוד סדרות דומות, אבל מרוב מקורות ההשראה האמריקאיים לא רואים ב"פלקון ביץ'" את קנדה.
זו סדרה קנדית שמנסה להחניף לקהל אמריקאי, והדבר נהיר במיוחד לנוכח שיווקה המיידי לרשת "ABC משפחה" היינקית. גם העובדה שטרחו על צילום כפול של כל פרק - גרסה אחת בעלת טרמינולוגיה וגיאוגרפיה קנדית והאחרת ב"תרגום" לאמריקאית - מהווה הצהרת כוונות ברורה. קנדה היא חו"ל בדיוק כמו הירח עבור האמריקאי הממוצע, וסדרה שמכוונת לייצוא חייבת להעלים מהמפה את מונטריאול ולהדביק במקומה את לוס אנג'לס.
האשימו את קנדה
הבעיה בסדרות מתחזות כאלה שהן לעולם אינן הדבר האמיתי. למרות שגם כאן, כבסדרות הנעורים שמייצרת המדינה השכנה, מועבר מסר חד משמעי נגד שימוש בסמים, אף סדרה אמריקאית לא תראה צילום בוטה של אבקה. ב"פלקון ביץ'", לעומת זאת, אנו זוכים לקלוז אפ על שורות של קוק. הבנות ב"פלקון ביץ'" לא שזופות מלאכותית מספיק, הבגדים שם נראים אנושיים ואינם מעוצבים מדי. משמע אין צורך בריינג'רס, הוקי קרח ודוברי צרפתית מוזרה כדי לזהות שאנחנו לא בקנזס. גם לא צריך שראשיהן של הדמויות יפתחו ויסגרו כמו אלה של טרנס ופיליפ ב"סאות'פארק" כדי להסגיר את מורשתן הקנדית.
כל ניסיון להפוך לאמריקאי מה שאינו, נועד לכישלון. מי שניחן בזיכרון פנומנלי לסדרות טלוויזיה מביכות ודאי נוצר את זכרה של סדרת התיכון הקנדית "הילסייד". סדרה זו, בנסותה להיות אמריקאית יותר מג'ורג' וושינגטון, עשתה את ההפך הגמור. היא הנציחה בעיני רבים את האקסיומה: אם זה מצולם כמו סרט בר-מצווה, ולדמויות יש יום שיער רע בכל ימות השבוע - זה זועק קנדה. או ישראל.
למעשה, אין כל סיבה שקנדה, מדינה שהביאה לעולם את "דגראסי", תעמול על חיקויים. הקנדים הוכיחו שאם הם רוצים הם יכולים ואם הם יכלו פעם, הם יכולים עוד פעם. "פלקון ביץ'" היא חיקוי לא רע אבל לא מספיק טוב. אפשר לצפות בה בעיקר בשל מצבן המדורדר של "מגרש ביתי" ו"או.סי", לצפות וכמאמר השיר, להאשים את קנדה.
"פלקון ביץ'", הוט 3, יום ראשון 20:45, שידור חוזר ביום שישי, 21:09
