תמונת השנה
אוצרי "עדות מקומית" קיוו שתערוכת הצילומים השנתית שנפתחת השבוע תתאפיין בסולידריות וברגישות לעוולות ולקיפוח. אבל 2006 הביאה איתה דווקא מראות של מלחמה וייאוש. מיטב צלמי העיתונות מסכמים שנה סוערת ומציגים את ישראל שלהם
תערוכת הצילום, "עדות מקומית" על שם ליאור זיו ז"ל תיפתח היום (ב') בפעם הרביעית. התערוכה היא תערוכת צילומי עיתונות ישראלית המוצגת מדי שנה, מאז 2003, לצד התערוכה העולמית לצילומי עיתונות "World Press Photo". התערוכה מאפשרת חשיפה ציבורית ותקשורתית לעבודות של צלמי השטח שלא תמיד זוכים לעמוד במרכז הבמה.

תמונת השנה. פגיעת רקטה במכונית בצפון (צילום: פבל וולברג)
יוזמת התערוכה היא דנה וולפיילר-ללקין, שאחראית גם להבאתה לישראל של התערוכה העולמית לצילומי עיתונות בשנת 2002. להפיכת התערוכה למסורת שנתית תרמו וסייעו גם אתר ynet ומשפחתו של ליאור זיו ז"ל, צלם ביחידת דובר צה"ל שנהרג בעת פעילות מבצעית ברפיח. אוצר שלוש התערוכות הראשונות היה צלם העיתונות הוותיק משה שי ואת התערוכה הנוכחית אוצר יוסי נחמיאס.
וולפיילר-ללקין ונחמיאס מתלבטים בדברי ההקדמה לתערוכה האם התערוכה המסכמת את שנת 2006 מהווה טקסט מקדים לשנת 2007. לדבריהם, בעת תחילת העבודה על התערוכה, קיוו שהיא תתאפיין השנה בסולידריות, ברגישות לעוולות, "לקיפוח ולאי-צדק פוליטי וכלכלי ביחס לקבוצות מוחלשות בחברה בישראל, 2006. אבל רצף האירועים בחודשים שחלפו מאז יצר מציאות מאוד שונה מזאת שיכולנו להעלות בדעתנו בתחילת הדרך". ואכן, בלתי אפשרי היה לחזות את אופי התערוכה בתחילת השנה, אבל בימים אחרונים אלה של שנת 2006 לא יופתע איש בישראל מהמראות השכיחים ביותר בה: דם, אש וחיילים בקרב.
צוות שופטים בלתי תלוי בחר השנה את מיטב צילומי העיתונות הישראלית מתוך כ-4,500 תצלומים שהוגשו לתחרות. בין השופטים: עאמר דרבאס - אמן, מנהל הגלריה העירונית ברמלה; מיקי קרצמן - צלם עיתונות ומנהל המחלקה לצילום ב"בצלאל"; ופרופ' אריק כרמון - נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה וצלם חובב.

משה וגילה קצב בביקור במעבדות הננוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב
(צילום: אריק סולטן)
התערוכה באה להקיף ולעבד את האירועים הבולטים שעשו את השנה האחרונה בישראל ולתמונות הנבחרות ערך אמנותי, חברתי, עיתונאי ויותר מכך: אנושי. כצפוי, העימותים הצבאיים בלבנון וברצועת עזה תופסים שטח נרחב בתערוכה. בין האירועים הנוספים הבאים לידי ביטוי חזותי בה ניתן למצוא את המהפכים והמפכים שעברה הפוליטיקה הישראלית בשנה האחרונה, עם הקמתה של "קדימה" ועד אישפוזו של אריק שרון והיבחרו של אהוד אולמרט לראשות הממשלה. ולמרות זאת, מקומם של אירועים קטנים מחיי היומיום בישראל לא נפקד ממנה, כפי שמדגימות תמונות המתעדות את התמודדותה של משפחה עם מחלתה של תינוקת וסדרת תמונות מחיי הלילה בירושלים.
בתואר "תמונת השנה" זכה תצלום של פבל וולברג ובו נראית פגיעת רקטה במכונית בצפון בזמן מלחמת לבנון השנייה. אסופת צילומיו של יואב גלאי המתארים פעילות של חיילי הנדסה קרבית בכפר עיינתא ליד בינת ג'בייל בדרום לבנון הוכרזה כ"סדרת השנה". בקטגוריית "חדשות – תמונות בודדות" זכה אריאל שליט עם תמונה ובה לכידה של שני חשודים בתכנון פיגוע התאבדות. אוריאל סיני זכה במקום הראשון בקטגוריית סדרות על תצלומים מעורף המלחמה בלבנון.
הקטגוריות העיקריות המוצגות בתערוכה הן: חדשות, חיי היומיום, תרבות ואומנות, פורטרטים, טבע וסביבה וספורט והן מוצגות בחללים שונים. בכל קטגוריה נבחרו שני זוכים, האחד בתת קטגוריה "תמונות בודדות" והאחר בתת קטגוריה "סדרת תמונות". בכל קטגוריה יוצגו גם עבודות של הזוכים במקומות השני והשלישי. כמו כן, 28 משתתפים זכו לציון לשבח על צילומיהם.
שלושה חללי תצוגה מוקדשים השנה לפורטרטים ולחיי יום יום בשגרה ובמלחמה. לצד סיפוריהם של אזרחים ישראלים, שמאבדים את פרטיותם והופכים באבחת צילום אחת לסמלים ואולי לגיבורים בעל-כורחם, מביאים חמשת צלמי סוכנות הצילום הפלסטינית "מען" תמונות משגרת היום יום בשטחי הרשות הפלסטינית. פה אין רגעי שיא אלא בעיקר רגעי שחיקה, דאגה, עייפות וסבל. ביניהם גם תצלום על גבול הקיטש, בו נראים ילדים משחקים בשעת שקיעה במרחב שיגור הקסאמים בסביבת הכפר הבדווי אום אל-נצר בצפון רצועת עזה.
התערוכה נחתמת בדיוקן איש צף במעיין עין גדי, ובווטרנים חייכניים במדים עמוסי מדליות, שאייל פריד צילם חוגגים יחד עם נכדיהם את ניצחון הצבא האדום על הצבא הנאצי במסעדה באשדוד. זה סיום שמשלח מבט משועשע ואופטימי למדי קדימה, שכמו כולנו מפנה עורף למציאות הנוכחית ומייחל לכך שבתערוכות הבאות ישלטו צילומים המתארים רגעים כאלה.
- "עדות מקומית" תוצג עד ה-13 בינואר בדיזנגוף סנטר, קומה 3 (ליד מרכז סוהו), תל אביב. שעות פתיחה: ימים א'-ה' ושבת מ-10:00 עד 22:00 וביום שישי מ- 10:00 עד 16:00.
- עוד פרטים באתר התערוכה.