שתף קטע נבחר
יש מכשפות בישראל, אבל הן חיות בסתר
הן לא רוכבות על מטאטא ולא הופכות אויבים לצפרדעים, אבל הרבה נשים בארץ משתמשות בכישופים שמקורם בוויקה – דת שמבוססת על אמונות פגאניות עתיקות. למרות שכבר לא מעלים מכשפות על המוקד, הן עדיין חוששות לצאת מהארון

נרות, סמלים ומזבח בבית

יעל (24), מתכנתת מחשבים מתל-אביב (השם המלא שמור במערכת וכך גם שמותיהן של שאר הנשים המתראיינות בכתבה) היא וויקה (Wicca). היא מאמינה בדת המבוססת על הדתות הפגאניות העתיקות של העמים הקלטיים. אין לדת הזו ספר חוקים ומצוות, מחזור תפילות סידור או הנחיות מפורטות לניהול חיי היומיום, ובמקום זאת היא מבוססת על חיבור עמוק לטבע, ליצורים חיים, לצמחים ולדוממים שמסביב. הוויקות (ומאחר שמדובר בדת שמדגישה מאוד את העוצמה הנשית והחיבור הטבעי של נשים לטבע, יש בה, אומרים, רוב נשי) מאמינות במבחר של אלים, שלכל אחד יש מקום ותפקיד משלו בטבע, ובכשפים, המשתלבים באופן מלא בחיי היומיום.

 

הכשפים הללו לא דומים בשום צורה לסחורה שמספקת הוליווד. יעל מעולם לא שלחה ברקים מקצות אצבעותיה וטרם הפכה אנשים שהרגיזו אותה לצפרדעים. ערכת הכשפים שלה כוללת חומרים שאנחנו מכירים כתבלינים, כמה נרות, סמלים, ציורים ומזבח קטן מעץ שבנתה לעצמה בחדר השינה.

"כשפים זה בסך הכל שימוש באנרגיות שסביבנו, בטבע", היא מסבירה, "והם נעשים תוך ריכוז גדול וברמה רוחנית גבוהה מאוד. אין בהם שום דבר משונה או על-טבעי. להיפך. כישוף הוא הדבר הכי טבעי שיש, והוא נראה מאיים או מוזר רק למי שהתרחק מאוד מהטבע ולא מסוגל כבר להרגיש את הכוחות והאנרגיות הטבעיים".

 

בפעילויות בהן משתתפת יעל – חגיגות שונות בטבע, שנועדו להעצים את החיבור לאדמה, הנחשבת קדושה – היא פוגשת עשרות בודדות של מאמינים, אבל יעל אומרת שמהיכרותה עם הפורומים המוקדשים לוויקה באינטרנט היא מעריכה כי יש בארץ כמה אלפים של מאמינים. "אבל הרוב מצניעים אתה אמונה שלהם, כי יש בארץ מין פרנויה כזו, וכל צורת מחשבה אחרת מייד נחשבת כמאיימת על היהדות או כמין סוג של עבודת השטן".

 

"הפחד הזה לא מפתיע אותי, אבל זה מצחיק מאוד. המשמעות העיקרית של להיות וויקה היא בכך שאני מתעוררת בבוקר ושמה לב לזריחה, אני מקדישה זמן למחשבה על כל הדברים החיוביים שאני רוצה שיקרו היום, ואני מודה לאלה על כל הטוב שיש בחיי. אני מכינה ארוחת בוקר, ותוך כדי כך חושבת על הדברים הטובים שהמזון הזה מעניק לי. ואם אני עושה כישוף, נניח כדי להצליח בפרויקט שחשוב לי בעבודה, אני עושה אותו בתשומת לב גדולה וכל הזמן מקפידה לבקש שלא אזיק לאף אדם אחר, גם לא בטעות. את עדיין חושבת שצריך לפחד ממני?"

 

מודעות, ביטוי ועוצמה נשית

את הפחד מפני החשיפה מכירה גם ריקי, העובדת במוסד ציבורי בדרום הארץ ומשתמשת בכישוף כחלק מאורח חייה

כוויקה. ריקי, בשנות הארבעים לחייה, לא מספרת לקולגות שלה על אמונותיה ועל הטקסים הפרטיים שהיא עורכת בביתה, "אבל יום אחד יצאתי החוצה כשאני עדיין עונדת את הכוכב המחומש, ראתה אותי חברה שמכירה אותי שנים, והמבט שלה היה פשוט מזועזע. היא ירקה הצדה כאילו מדובר במשהו איום ונורא".

 

דת הוויקה בחייה של ריקי איננה מתבטאה באוסף של מצוות, אלא באורח חיים שתובע ממנה רמת מודעות גבוהה. "אני מודה בבוקר על כך שהשמש זרחה, ובלילה על כך שעולה הירח. אני חיה מתוך כבוד גדול לטבע, שהוא בעיני קדוש, ולכל מה שיש בתוכו, כולל בני אדם אחרים, חיות, צמחים ואבנים. קשה לי קצת להבין דתות אחרות שלא מכבדות את כל הבריאה".

 

"בכל מה שאני עושה מעורב כישוף. אם אני מטאטאה את הבית, אני חושבת על זה שעם הלכלוך אני מוציאה החוצה את האנרגיות השליליות. כשאני מבשלת, אני מערבבת כביכול באוכל גם את הברכות שלי. דת הוויקה קשורה מאוד לנשיות. אמנם וויקאנים (מאמיני דת הוויקה) גברים, אבל הוויקה מעודדת מאוד את העוצמה הנשית ואת המודעות לעוצמה הנשית. רוב הנשים גדלות במנטליות שמצפה מהן לוותר על עצמן לטובת הבעל והילדים ולשים את עצמן תמיד במקום שני. הוויקה אומרת לאשה שהיא יצור אלוהי ומעודדת אותה להכיר את עצמה ולהיות מי שהיא. נשים רבות חשות ריקנות כי הן לא מכירות את הצד הזה שלהן, שמתחבר לבריאה ולאמא אדמה, ואני משוכנעת שהעובדה שבשנים האחרונות הרבה נשים מצטרפות לוויקה נובעת מכך שהדת הזו מאפשרת להן ביטוי אישי בעוצמה גדולה מאוד".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הטבע נחשב לקדוש.
צילום: Index Open
צילום: Index Open
סטונהנג': אתר עתיק של העמים הקלטיים.
צילום: Index Open
לאשה בפייסבוק
מומלצים