הפכים משלימים: סרטן וגדי

הקוטביות של המזלות סרטן וגדי מתקשרת בעיקר למימדי הבית והמשפחה בייצוגיהם האסטרולוגים. סרטן מסמל ומשקף את דמות האם ואילו הגדי מייצג את דמות האב אם כי ישנן דעות אחרות הטוענות כי העניין מורכב יותר ובגדי ישנם מרכיבים פסיכולוגיים המתקשרים גם הם לדמות האם.

המתח הקוטבי בא לביטוי בסלחנות וטיפוליות סרטנית אל מול השיפוט הנוקשות והביקורת הגדיית. הבית והמשפחה הסרטניים ניצבים כמקום מגונן מול העולם החיצון על טקסי החניכה הקשים שמציבה הגדי בעל האופי הנורמטיבי. במחשבה קצת יותר פילוסופית, יתכן שהגדי מבצע אקטים של שיפוט כאמצעי להשגת סלחנות סרטנית. הסלחנות הזו מוציאה ממנו מימד רגשי של ויתור ואמפתיה - רגשות שאינם אופייניים לאישיות הגדיית בדרך כלל ולכן אינם באים אצלו לידי ביטוי באופן ספנטאני. אישיותם של הסרטנים הפוכה לגמרי: בן מזל סרטן נראה מבחוץ מי שכמגלה רגישות והזדהות יתרה, אך אם נתבונן בתוך נפשו נגלה שם את השיפוטיות והביקורתיות הגדיית הקוטבית.

אם נצלול לרגע לעומק הפסיכולוגיה ונקשור ארכיטיפית את המזלות סרטן-גדי לדמויות ההורים ולתהליך ההפנמה בגילאים הצעירים, נראה שלא ניתן לחמוק מהחובה שחש של כל אדם לאמו. הפסיכואנליטיקנים פרויד וויניקוט ייחסו משקל כבד לתחושת החוב (חוב מאפיין את מזל גדי לכן תחושה זו מכונה "תחושה גדיית" בשפת האסטרולוגיה) כלפי האם, שהיתה מסורה לאדם בינקותו ושהישרדותו, קיומו ובריאותו הגופנית והנפשית היו תלויים בה לחלוטין. 

ילדים אוכלים ילד אוכל (צילום: סי די בנק)

 ויניקוט טוען שהתלות המקורית אינה זכורה ולכן החוב ששוכן בתת ההכרה הוא עצום, הוא נצחי, הוא לתמיד. הציר סרטן - גדי הוא ציר הזמן הקווי דטרמיניסטי בגלגל המזלות (בניגוד לאי הרציפות ושחרור מדטרמיניזם של מזל דלי או העדר ממד זמן בכלל במזל דגים). לכן דמויות ההורים מציינות מימדים שנקבעים לתקופות ארוכות אולי לתמיד- ולו רק בשל העובדה שתקופת הינקות אינה זכורה והיא לא קיימת בזמן הקווי הדיאכרוני. לכן היא מותירה את רישומה לאורך כל החיים ולא נעלמת, בדומה לקארמה. האם והתינוק נקשרים בעסקת חבילה לכל החיים. הקוטביות הגדיית לסרטן האימהי הופכת אפוא למשכנתא בלתי ניתנת לפירעון ומשכנתא גדיית זו צוברת במהלך השנים ריבית לא פשוטה.

עם זאת, מרגע שנולדים לאדם ילדים נראה כי הוא יכול "לשלם" אותה יותר בקלות היות שכעת יש לילדו משכנתא תמידית כלפיו עם צבירת קרן +ריבית. משמע, הדורות מאזנים את עומסי המשכנתא. אולי הדבר המרמז על חשיבות המשפחה, האימהות והאבהות אותה מדגישה היהדות בעוצמה רבה. אגב גם בתמונתה של המדונה המחזיקה את ישו בחיקה ומתבוננת בו במבט מלא חמלה סלחנות ורחמים יש מן הרמיזה לחוב הגדיי המתמשך לקוטביות האימהית סרטנית.

הפסיכואנליטיקנית מלאני קליין מדגישה את העובדה שהמצפון והאשם (הגדיים בשפתנו האסטרולוגית) מתהווים מהתסכול שהילד חווה בעת הגמילה. החסך ותחושת ההתכווצות הגדיית מהקשר עם האם-שד הם שמולידים את תחושת הכיווץ והצמצום הגדיי הקוטבי. 

פדריקו פליני לה דולצ'ה ויטה

יוצרים שונים, סופרים ואומנים עוסקים ביצירתם במתח שבין סרטן לגדי. את הקוטביות של מזלות אלו ניתן למצוא בסרטיו הסרטניים של הבימאי פדריקו פליני "זיכרונות" (1968)" קולו של הירח" (1990) ו"אינטרוויסטה" (1987) שם ישנו הבמאי שם דגש רב על חקירת עברו וזיכרונותיו הסרטניים מילדותו. דמות האישה בעלת החזה השופע, המופיעה בין השאר בסרטו "לה דולצ'ה ויטה" (1960), היא סממן סרטני במהותו האסטרולוגית, שמדגים היטב את הדינמיקה בין אנרגיית הפיצוי הסרטנית לבין גדיותו של פליני. פליני הצטיין בסרטיו בתיאור חלומות הזיות ודמיונות סרטניים במיוחד ב"ג'ולייטה של הרוחות" (1965) המגולל את סיפורה של שאישה עשירה ומשועממת הנמצאת במסע של חיפוש עצמי.

בספרו של איטלו קלווינו "הערים הסמויות מן העין" (1978) מתוארת שיחתו של מרקו פולו עם המנהיג המונגולי קובלאיי חאן. זוהי דוגמא מובהקת לעיקרון לפיו העבר הסרטני מתרחש בכל רגע נתון של ההווה הזמני הגדיי.

 במובן מסוים אנו נוסעים קדימה בזמן כדי לשוב לחיות את עברנו הסרטני אך לא בטוח שאנו מודעים לכך. המסע הסרטני-גדיי הוא למעשה מסע אל העבר האישי שלנו.

אלמנטים גדיים-סרטניים המשתלבים זה בזה ניתן למצוא גם בדמותו של הסופר פרנץ קפקא. קפקא היה בן מזל סרטן אך יצירתו "המשפט" עוסקת במשפט הגדיי וספרו "הטירה" מתאר את הנוקשות והאטימות של הממסד הגדיי. גם ג'ורג' אורוול היה בן סרטן שספרו "1984" מטפל במהות הדיקטטורה ובמוסד "האח הגדול" - שניהם בעלי אופי גדיי טיפוסי.

לכתבות קודמות בנושא מזלות קוטביים ואנרגיית פיצוי:

• קוטביות המזלות תאומים - קשת
• קוטביות המזלות טלה - מאזניים; שור  - עקרב