הוא רוצה להתגרש ואת לא. מה אפשר לעשות?

לפני שישה חודשים גיא עזב את הבית. לעזיבתו קדמו שיחות ארוכות, אינסופיות, בינו לבין אשתו, אורית. גיא אמר כי הוא לא יכול להמשיך כך ושהוא מרגיש שחייו מתבזבזים. "אני צריך שינוי", חזר ואמר, "אני חייב שינוי".

אורית עמדה מנגד אובדת עצות. ניסתה לעזור ולא ידעה כיצד. השיחות בין שניהם נמשכו עמוק לתוך הלילה, כל לילה, אך לא הביאו מרפא. אורית לא הבינה מה גיא מחפש, מה חסר לו, ואיפה זה משאיר אותה ואת הילדים. היא הציעה שהם יפנו יחד לטיפול זוגי, אך גיא לא רצה לשמוע על כך.

לאחר שגיא עזב, היו לילותיה של אורית כימים. סיוט רדף סיוט. האם הפסיק לאהוב אותי? האם הוא עם אשה אחרת? "אני צריכה לרזות", החליטה. "אני יודעת שאם ארזה הוא יחזור הביתה. הוא חייב לחזור". אחרי ארבעה חודשים אורית החלה לחשוש שהיא משתגעת. הסיוטים שרדפו אותה, השאלות שנותרו ללא מענה, הטריפו את מנוחתה. היא הרגישה שהיא חייבת להחזיר את גיא הביתה או לפחות לגרום לו לדבר איתה. אבל איך עושים את זה?

כך הגיעה אליי לפגישה. במסגרת אותה שיחה, עלתה מסקנה אחת בבירור: אורית לא רצתה להתגרש. היא האמינה שגיא עדיין אוהב אותה. הוא רק שכח, וצריך להזכיר לו. על כן פנינו לבית הדין הרבני והגשנו תביעה לשלום בית.

מה אפשר לבקש מבית הדין הרבני?

נשים רבות נמנעות מהגשת תביעה לבית הדין הרבני הדתי וסוברות שעליהן להגיש תביעות רק לבית המשפט האזרחי, הוא בית המשפט לענייני משפחה. אבל יש מקרים בהם יכולה האשה להגיש את תביעתה אך ורק לבית הדין הרבני. אחד מהמקרים הללו הוא תביעה לשלום בית.

בית הדין הרבני הדתי מוסמך על פי החוק במדינת ישראל לדון בענייני נישואים וגירושים בין בני זוג. תביעה לשלום בית מהווה כמובן חלק מענייני הנישואים. בניגוד לדעה הרווחת לפיה פונים לבית הדין הרבני רק כדי להתגרש, יש לדעת שבית הדין הרבני דן במלוא הרצינות בתביעות שעניינן בקשה לשלום בית.

אשה שבן זוגה רוצה להיפרד ואילו היא אינה מעוניינת בכך (זה נכון כמובן גם לגבי גבר שאשתו רוצה להיפרד ממנו והוא אינו מעוניין), רשאית להגיש תביעה ולבקש שבית הדין יורה להשיב על כנו את השלום בבית. במסגרת התביעה לשלום בית ניתן לבקש בקשות שונות, כמו למשל שבית הדין הרבני יחייב את הבעל לפנות יחד עם אשתו לקבלת ייעוץ זוגי. בית הדין יכול גם להזמין חוות דעת מהיועץ לגבי המשך מערכת היחסים, בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר.

נניח שקיבלת פסיקה לשלום בית, מה בעצם יוצא לך מזה?

איך הסתיים הסיפור של גיא ואורית? אורית הגישה תביעה לשלום-בית וגיא התייצב לדיון, אבל הוא לא היה לבד. בחוץ חיכתה לו אשה אחרת, כמו בסיוט של אורית. לאחר שלושה דיונים, גיא השתכנע שיש לקבל ייעוץ טיפולי. הוא התחייב להגיע לטיפול למשך מספר פגישות, ובהמשך הסכים לצרף לפגישות את אורית. כיום הם ממשיכים בטיפול, אם כי גיא לא חזר הביתה.

לאן אפשר לפנות לקבלת יעוץ משפטי ראשוני?

• נעמת: סניפי נעמת פרושים ברחבי הארץ. מרכז הייעוץ לאשה של נעמת בתל-אביב נותן ייעוץ בדיני משפחה וכן ייעוץ למשפחות חד-הוריות, בטל' 03-5254422. פגישת ייעוץ ראשונה, אותה יש לתאם בטלפון, עולה 110 שקל.
• ויצ"ו: בלשכות ויצ"ו בכל הארץ פועלים בהתנדבות עורכי דין, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומגשרים. פגישת ייעוץ עם עורך דין כרוכה בתשלום סמלי. מידע על הסניפים השונים ניתן לקבל בטל' 03-6923851.
• שדולת הנשים בישראל: ייעוץ משפטי לנשים בסוגיות עקרוניות: 03-6123990, 02-6718885.

• השבוע בלאשה: אילת גולן-תבורי ממשיכה ללוות מקרוב את אמיר וענת בתהליך הפרידה המורכב עד לקבלת הגט. והפעם: הקרב על הילדים. 
• עורכת דין אילת גולן-תבורי היא מומחית בדיני משפחה.
• אין בכתוב משום המלצה לפעולה או תחליף לקבלת יעוץ משפטי פרטני.