שתף קטע נבחר

אני רק שאלה

מה מספר הטלפון של עפר שכטר? מדוע הדצים נפרדו? ליאו ובר באמת מאוהבים? תשובות לקושיות המטרידות האלו לא תמצאו פה. מה שכן, השלכנו אסופת שאלות על נציג המין הגברי, וזה מה שהוא ענה

על מה מדברים בשיחות בנים?

 

בנוכחות יצורים ממין נקבה השיח הגברי לרוב אינו מרקיע שחקים ועוסק בעיקר בספורט, מחשבים ועצות בנושאי מכוניות וכסף. בהיעדר נשים בסביבה אנו פושטים את כל המסכות ומדברים בדיוק על אותם נושאים, בתוספת מתן ציונים לאיברי הגוף של הנשים שהיו בסביבה קודם. לעיתים אנו אף מספקים איש לרעהו וידויים רגשניים בנושאים רומנטיים בנוסח: "אני אוהב חזה גדול" או "וואלה? אני דווקא אוהב חזה עצום". ברגעים מיוחדים של אינטימיות וקִרבה אנו מחמיאים בפני חברנו הטוב על ביצועים מיניים שהפגינה לכאורה אמו בליל אמש, בבילוי משותף איתנו.

 

האם גברים באמת מעדיפים בלונדיניות?

 

רוב הגברים יכחישו חיבה מיוחדת לבנות המין הבהיר, אך כל בלונדה עם עבר ברונטי יכולה להעיד על העלייה בתשומת הלב הגברית ששינוי הצבע הביא לה. פמיניסטיות עשויות לטעון שהחיבה הגברית לצהוב נובעת משטיפת מוח של אמצעי התקשורת, והן טועות, כרגיל (עירית לינור, אם יש לך השגות בנושא זה או בכל נושא אחר, צרי קשר, האהבה תגשר על כל הפערים!). ההסבר האמיתי לבלונדימניה טמון, כנראה, בתורת הביולוגיה האבולוציונית: (כאן צוטט מאמר מדעי בן שלושה עמודים שנמחק לטובת עוד עמוד עם צילומים של טל אלון). עם זאת, מכיוון שלגברים אין שום יכולת להבדיל בין בלונדינית טבעית, בלונדינית מקופסה או אפילו מישהי שנפל לה על הראש דלי עם סיד צהוב, לכולן יש סיכוי זהה להגשים חלום ולהיות מרילין מונרו, שנולדה ברונטית ומתה מפורסמת.

 

איך זה מרגיש לגמור?

 

יותר נעים מלזייף. נסו ותיהנו!

 

אם מישהי שברה את לבך, למי תספר?

 

קודם כול: לא לאימא. עם זאת, גם אנחנו חשים בצורך לשתף מישהו אחרי שרומסים את רגשותינו. בשביל זה יש חברים, אבל רק בתנאי שאתה מקפיד על החוקים הבאים:

 

1 . לא תבכה.

2 . חבר שמוסמך לראותך ברגעים קשים אלו הוא רק מי שאתה מכיר לפחות שליש מחייך, ושיהיה מוכן לחטוף בשבילך ביס מרוטווילר. בשביל כל השאר, העפת אותה כי היא לא הסכימה לשלישייה.

3 . לא משנה כמה אתה מדוכא, כל אמירה מעבר ל"היא זרקה אותי ואני מבואס רצח" אסורה.

4 . במידה שעברת על אחד מן החוקים, זכאי חברך לסנן אותך עד שתפסיק להתנהג כמו נמושה. אך אם תציית לחוקים, תזכה לנחמה רבה כאשר חברך יאמר לך לשכוח מהזונה הזאת וישאל אם שמעת שיוסי בניון הבקיע צמד.

 

כאב ביצים - מיתוס או מציאות מרה?

 

מיהי בעלת הדמיון החולני שיכולה להאמין שחצי מאוכלוסיית כדור הארץ המציא קונספירציה שמטרתה לגרום לחצי השני לתת לו? מי שמעוניינת לגלות את המנגנון הפיזי המדויק שגורם לתופעה מוזמנת לפנות לאורולוג הקרוב לביתה, והוא יספר לה כי גבר שחווה גירוי מיני עז במשך זמן רב ללא קבלת פורקן עלול לחוש כאבים באשכיו, ותופעה דומה מתרחשת כאשר הוא לא שופך את זרעו במשך מספר שבועות. בקיצור, לחרמנות שלנו יש צידוק רפואי. יאללה, תתפשטו!

 

זקפת בוקר - זה כולל גם שנ"צ?

 

נמשיך בשוונג המדעי ונספר לכן שלמעשה אין שום קשר בין זקפת בוקר לבוקר. זוהי תופעה מרעננת המתרחשת כאשר גבר מתעורר משנתו, שמטרתה להקשות עליו לרוקן את שלפוחיתו המלאה. אז כן, זה כולל גם שנ"צ, ולעיתים מזומנות זה מתרחש אפילו בזמן שאנחנו ערים.

 

למה אתם שונאים לשאול "איך מגיעים לרחוב...?"

 

כי זוהי פעולה משפילה מאין כמותה, שגורמת לך לאבד צלם אנוש. להודות בפומבי שאין לי מושג איפה אני? למה לא ללכת עם חולצה שכתוב עליה "לא רק שיש לי זין קטן, אני גם אימפוטנט"? לדעתי, הסיבה לכך שהאסטרונאוטים הראשונים היו גברים היא שבנאס"א פחדו שאם הם ישלחו אישה, היא תפתח את החלון של החללית בדרך לירח כדי לשאול אם היא בכיוון הנכון. מהבחינה הזו, משה רבנו היה גבר טיפוסי: העדיף להתברבר 40 שנה, רק לא להודות שהוא לא ממש סגור על איפה זה כנען.

 

ובכלל, זה לא נכון שאנחנו לא מוכנים לבקש הוראות הגעה. אנחנו דווקא מבקשים, אבל בדרך כלל זה קורה רק אחרי שהגמל מת מצמא באמצע מדבר גובי, שודדים מונגוליים רודפים אחרינו, נחיל אוכלי נבלות מורעבים ממתין למותנו הקרוב ואנחנו קולטים שהניסיון לגלות לבדנו איך לעזאזל מגיעים לז'בוטינסקי לא עלה יפה.

 

למה אתם לא מבדילים בין סגול־חציל לסגול־סלק?

 

כושר ראייתו של הגבר התפתח עוד בתקופה הפרהיסטורית, וכל כולו מיועד למטרה אחת: להבדיל בין השחקנים שעל המגרש לפי צבע החולצה. כל עוד "ריאל מדריד" לא תעבור לשחק בכתום־אפרסק, המוח הגברי לא יפתח יכולת להבחין בצבע הזה ולהבדיל בין גוונים שונים ומשונים.

 

מה לא ברור במשפט "אין לי מספיק נעליים"?

 

בואו ננסה לנהל דיון הגיוני. לי כשלעצמי יש שני זוגות נעליים: אחד רגיל ואחד לכדורסל, ומעולם לא חשתי מחסור. על פי חישוב שערכתי, מרבית הנשים לא משחקות כדורסל, מה שמותיר אתכן עם צורך בזוג נעליים אחד בלבד. במחשבה שנייה, כשאתן מנסות להרוג ג'וק עם נעל ומפספסות, אתן נוהגות להותיר אותה במקום הפשע, כך שאכן יש לכן צורך בעוד כמה נעליים ספייר. אבל למה כל כך יקרות? כשגבר קונה נעליים ב־500 שקל, הוא לפחות מתרץ את זה בכך שיש להן מבנה אורתופדי ייחודי. אתן, לעומת זאת, משלמות הון על נעליים מפלסטיק שאי אפשר לנעול יותר משעתיים בלי להזדקק לפיזיותרפיה.

 

הגברים בוכים בלילה?

 

גברים בוכים. אבל בניגוד לנשים, אנחנו מרשים לעצמנו לעשות את זה רק בסיטואציות מסוימות, כלומר אם כרגע זכינו באולימפיאדה, הופללנו ברצח שלא ביצענו או שאנחנו סתם עומדים למות. בשאר המקרים, אפילו כשאנחנו לבדנו, אנחנו נשארים נאמנים לכלל העתיק האומר שלמרות השמועות הרווחות על "גבר חדש" - לחשוף את רגשותיך זה מסוכן, מכיוון שזה מעניק מידע חיוני לאויבך הרבים, שיודעים כעת כי אתה רק בן אנוש.

 

מה כל כך קשה להסתובב בקניון יותר מרבע שעה?

 

לגברים יש שני מצבים עיקריים: בטלה מוחלטת או קרב לחיים ולמוות. או שאנחנו שרועים על החול או שאנחנו מנסים להביס את יריבנו במטקות. או שמגרבצים מול הטלוויזיה, או שמנסים להוכיח למי שאנחנו מדברים איתו שאנחנו צודקים והוא אידיוט. הקניון לא מספק לנו אף אחד משני הצרכים הללו: אי אפשר לנוח בו, כי אתן מתזזות אותנו בין חנויות בגדים ואף מאלצות אותנו לשמש כסבלים. גם לנצח אי אפשר, כי אף אחד לא הסביר לנו מעולם מהם חוקיו של משחק הקניון. חוץ מזה, הקושי לשרוץ בקניון היה קטן בהרבה לו רק היו מוכרים בו יותר מחשבים ושולחנות ביליארד, ופחות בגדים ונעליים.

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בלונדיניות. זה הכל שטיפת מוח
בלונדיניות. זה הכל שטיפת מוח
צילום: ויז'ואל/פוטוס
כאב ביצים. בטח קונספירציה
כאב ביצים. בטח קונספירציה
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים