המלצת השף: יחי הנשיא החדש

שף הבית בישל ארוחת ארבע מנות לכבוד הנשיא החדש, הלוזר הנצחי שצוחק על כולנו ממשכנו החדש

בין אם המצפן הפוליטי שלכם נוטה ימינה, שמאלה או מרכזה, ובין אם מיודענו שמעון פרס הוא בעיניכם איש דגול או קשיש נפול, בטח תסכימו איתי שאחרי קודמו בתפקיד, הנשיא החדש שלנו הוא בהחלט שינוי מרענן. הרי הוא ראה דבר או שניים בימי חייו, הוא אפילו ניבא בהצלחה את זכיית ריאל מדריד באליפות ספרד, ואם הנשיא בוריס ילצין ז"ל יודע להיכנס לגרוב כשצריך, אולי גם את פרס נראה בקרוב מפזז עם הדג נחש. מה שבטוח - יש לנו נשיא חדש.

מנה ראשונה: Lyle Lovett - I Love Everybody

"בחורות שנראות כמוה לא מזדיינות עם בחורים שנראים כמוהו, אלא אם כן זה עבור קוק, כסף או תהילה", פוסק מת'ודמן בסצנה נפלאה מני רבות בסרט "גארדן סטייט". "ג'וליה רוברטס התחתנה עם לייל לאבט", מוכיחה אותו נטלי פורטמן ומותירה אותו חסר מילים, כי היי, פורטמן צודקת. ב-1993 התחתנה השחקנית בעלת החיוך המוטנטי עם הזמר לייל לאבט, שיותר מכל דומה לסלרי. שנה לאחר מכן הוציא לאבט את אלבום הקאנטרי-פולק הנהדר "אני אוהב את כולם", תחושה לה בהחלט שותף שמעון פרס בימים אלו. הוא אפילו הכריז ש"מצב הרוח הלאומי השתפר" בעקבות בחירתו. כן שמעון, העיקר שרגליך על הקרקע. אם זה לא מספיק, באלבום הזה תמצאו שיר אהבה לסוניה. בחיי.

• האזינו לאלבום השלם בסאונדפדיה אהובתי

מנה עיקרית: Presidents Of The United States Of America

כי עכשיו כשהגעת לפסגה, שמעון, אין לך יותר לאן לעלות, או... האמנם? שמעתי שבנובמבר הבא מתפנה כיסא בוושינגטון. דבליו הולך הביתה ועל הכיסא נאבקים בין השאר בחור שחום-עור ואישה. אם כבר מחדשים לבוחרים האמריקאיים את מגוון המועמדים, למה לא לזרוק לקלחת גם ישראלי זקן?

וברצינות, האלבום חסר השם של נשיאי ארה"ב הוא ממתק-אוזניים נהדר של פאנק שמח ורוק אלטרנטיבי חסר יומרות, שהפך לפנינה נסתרת מהניינטיז שמעטים זוכרים. בארץ הם בעיקר התפספסו בזמן אמת. מאחורי שירי הצחוק-רוק שלהם מסתתרת גם חדשנות: שני חברי הגרעין של הלהקה, כריס ודייב, מנגנים על "באסיטר" ו"גיטבאס" – גיטרות שחלק ממיתריהן הוסרו ואחרות הוחלפו במיתרי בס וכוונו לתווים שונים מהמקובל (כפי שאפשר לראות בקליפ של "Dune Buggy") – כלים שהם המציאו על פי רעיון של מארק סנדמן מלהקת Morphine. אלבום הבכורה שלהם יהפוך כל יום מדוכדך או משעמם לחגיגה של פוגו, שמזכירה שילוב בין פרימוס לוויזר. הו כן, זה כיף אפילו יותר ממה שזה נשמע.

• האזינו לאלבום השלם בסאונדפדיה, יהיה שמח!

נשנוש ביניים: Muse – Please Please Please

"זמן טוב לשינוי... אז פעם בחיי, תן לי להשיג מה שאני רוצה. אלוהים יודע, זו תהיה הפעם הראשונה", שרו הסמית'ס, וניבאו היטב את מחשבותיו של שימון שלנו בזמן סיבוב ההצבעות הראשון למשרת הנשיא. מיוז, שאם דבר לא ישתבש יבואו להרעיד על הבמה את עולמנו בקיץ הקרוב, עשו לשיר הזה גרסה נהדרת משלהם, שיצאה כבי-סייד לסינגל "Plug In Baby". נותר לי רק לקוות שנארגן איזו פגישה בין מת'יו בלאמי לבין נשיא המדינה חובב התרבות. פרס יספר לו כמה הוא מחבב את הרעש הזה של הצעירים, ובלאמי יעשה לו חיקוי של גיטרה נאנסת כמו שהוא יודע.

• צפו בקליפ מאוד לא רשמי ביוטיוב

ולקינוח: Beck – Loser

לא באמת חשבתם שאדלג על זה, נכון? הרי הקשר ברור ומתבקש מעצמו. כן, "אני לוזר" וכל זה, אבל תצחקו כמה שתרצו, מי נשיא המדינה עכשיו, מי? אתם? לא ולא, הלוזר עצמו. לפעמים גם ללוזרים הולך קלף משוגע. אבל ההמלצה הפעם היא לא רק על השיר המפורסם עצמו (אף כי הוא משובח ומרענן גם היום, חייבים להודות), אלא על דיסק הסינגל שבו הוא יצא, שכלל גם כמה בי-סיידז שכדאי להכיר.

"Corvette Bummer", למשל - עוד שילוב בלתי אפשרי בין היפ-הופ, בלוז, קאנטרי ואלקטרוניקה כמו שרק מיסטר בק הנסן יודע, יעשה טוב לכל מי שאהב את "Loser" ובכלל את תקופת Mellow Gold, אלבום הבכורה בו התפוצץ בק לתוך עולם המוזיקה.

גם "Alcohol" האקוסטי שמרמז על הכיוון של Mutations הוא מרגעיו היפים של בק, ולא אשתפך על כל שיר ושיר, רק אבהיר שזו האזנת חובה לחובבי בק. בגירסה האירופאית של הסינגל נמצא גם שיר קומי נפלא בשם "MTV make me want to smoke crack", ובהחלט ישתלם לכם לסרוק את האינטרנט ולהניח עליו את עכברכם. עישון נעים.

(מה, באמת כתבתי לפני רגע "הולך קלף משוגע"? אני חי באייטיז).

• האזינו לדיסק הסינגל בסאונדפדיה, יבורך שמם

רוצים לברך את מר פרס לכבוד הג'וב החדש? מכירים שירים, אלבומים ואמנים נוספים שיכולים להתאים? המליצו בתגובות, ואולי נערוך אוסף שלם ונשלח ללשכת הנשיא.