שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חוק חינוך חובה - מעתה עד כיתות י"ב
    הכנסת אישרה את הרחבת החוק שנגע עד כה לתלמידים עד כיתה י', ומעתה ייאסר על בתי ספר תיכוניים לנפות גם תלמידי י"א ו-י"ב מבלי לדאוג להם למסגרת חלופית. יו"ר ועדת החינוך, ח"כ מלכיאור: "החוק מבטא את מחויבות המדינה כלפי עשרות אלפי הנערים שנפלטים מהמערכת". מי שפחות נלהב היא השרה יולי תמיר: "חברי הכנסת הופכים את משרד החינוך לעבריין בעל כורחו מכיוון שמדובר בחוק שלא תוקצב"
    מליאת הכנסת אישרה אמש (ג') בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק המרחיבה את תוקפו של חוק חינוך חובה עד לכיתה י"ב. כיום חל החוק על תלמידים עד כיתה י'. יוזמי החוק הם חברי הכנסת מיכאל מלכיאור (עבודה), זבולון אורלב (מפד"ל), מנחם בן ששון ורונית תירוש (קדימה).

     

    משמעות שינוי החוק - הקיים משנת 1949 - שהתקבל אמש במליאת הכנסת, היא כי בתי הספר לא יוכלו לנפות תלמידים עד סיום לימודיהם, אלא אם כן מצאו להם מסגרת חלופית חינוכית ראויה. עד כה, כאמור, היו בתי הספר פועלים כך רק עד כיתה י'. כמו כן ייאסר על הורים לשלוח את ילדיהם לעבוד במקום ללמוד לפני תום כתה י"ב. הוראות החוק ייכנסו לתוקפן בהדרגה החל משנת הלימודים הקרובה.

     

    החוק עד עתה קבע כי ילדים מגילאי גן חובה, חינוך יסודי, חטיבות ביניים וכיתה י' חייבים ללמוד במוסד חינוכי מוכר. כעת מורחב החוק גם לנערים בני 17 ו-18 בכיתות י"א ו-י"ב. הוריו של כל תלמיד, על פי החוק, מחוייבים לשלוח אותו ללמוד במסגרות חינוך מתאימות והמדינה, מצידה, מחוייבת לספק לו את החינוך מן הגן ועד לסוף בית הספר העממי (דהיינו היסודי). ב-1949 נקבע כי חינוך יסודי מוגדר עבור כיתות א' עד ח' ואולם ב-1968, עם הנהגת רפורמה במערכת החינוך והקמת חטיבות הביניים, הוארך תוקפו עד סיום כתה ט' ובהמשך לכיתות י'.

     

    עלות יישום הצעת החוק נאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה. עם זאת, בכדי לקצץ בהוצאות ויתרו חברי הכנסת שיזמו אותו על חובת אכיפתו באמצעות קציני "ביקור סדיר". ח"כ מלכיאור: "אכיפת החוק תוטל על מערכת החינוך ולכן ניתן היה לוותר על אכיפה של קציני ביקור סדיר. מפקחי בתי הספר והרשויות המקומיות יהיו אחראים על יישום החוק".

     

    שרת החינוך: "זה חוק ללא תקציב, אין לנו דרך ליישם אותו"

    מי שלא נשמע נלהב מאישור החוק היא דווקא שרת החינוך, יולי תמיר, הטוענת כי יד שמאל אינה יודעת מה עושה יד ימין או במלים אחרות - אף אחד לא דאג לברר לפני כן האם ניתן ליישמו במציאות. לדבריה, למשרד החינוך אין כל דרך ליישם את החוק: "חברי הכנסת למעשה הופכים את משרד החינוך לעבריין בעל כורחו מכיוון שמדובר בחוק שלא תוקצב ועולה מיליוני שקלים.

     

    "באופן עקרוני זהו כמובן צעד נכון אבל לרוע המזל העבירו את החוק ללא תיקצוב. כך למעשה מדובר בלא יותר מהצהרה ולכן החוק לא ישנה דבר. נעשה פה מהלך מוזר שבו חבר הכנסת מלכיאור החליט שמדובר בחוק ללא עלות, כאשר ההערכה שלנו היא שעלותו בין מיליונים בודדים לעשרות מיליוני שקלים. בסופו של דבר החוק הזה לא ישנה את המציאות החינוכית. איך אני אמורה לבצע אותו ללא תקציב?".

     

    ח"כ מלכיאור, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, הוסיף בנוגע לאישור החוק: "מדובר בהצעה מהפכנית שמציבה את ישראל בתחום זה בשורת המדינות המתוקנות. החוק מבטא את מחויבות המדינה כלפי עשרות אלפי הנערים שבמצב כיום, באין חינוך חובה, נפלטים מהמערכת על כל ההשלכות השליליות, החבריות והכלכליות הכרוכות בכך".

     

    יו"ר המפד"ל זבולון אורלב, אמר כי "החוק יציל כ-40 אלף תלמידים מידי שנה, מרקע סוציו אקונומי נמוך, שנושרים כל שנה מבתי הספר בסוף כיתה י', ורובם הגדול נסחף לשולי החברה ולתת תרבות עבריינית. זהו חוק שיתרום רבות לצמצום הפערים בחברה הישראלית".

     

    ח"כ תירוש, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך, אמרה כי מדובר בצעד היסטורי המעיד כי מדינת ישראל, כמו מדינות נאורות אחרות, מכירה באחריותה על כלל התלמידים. "המשמעות של החוק היא אי-מתן לגיטימציה להנשיר תלמידים ממערכת החינוך בגלל נתוני הבגרות", הוסיפה. "משרד החינוך יצטרך כעת להתמודד עם פתרונות לתלמידים שנמצאים במערכת שאינה מתאימה להם. יש כמובן את נושא התקציב ואני מעריכה כי בשנה הקרובה יצטרכו להיערך לחוק החדש".

     

    אחת ממטרות החוק, כאמור, היא לבלום את תופעת "הנשרת התלמידים" החלשים על ידי מוסדות חינוך, על מנת להעלות את ממוצע הציונים של בתי הספר. כיום, טענו מגישי הצעת החוק, ידם של המנהלים "קלה על ההדק, מאחר וכאשר מדובר בתלמיד בכיתה י"א או י"ב, אין אותו מוסד חינוכי, הרשות המקומית או המדינה מחויבים למצוא מסגרת חינוכית חלופית עבורו, מאחר וחוק לימוד חובה אינו חל לגביו". חברי הכנסת הביאו דוגמה לפיה בשנה החולפת נשרו 23,797 תלמידים ממערכת החינוך.

     

    מנתונים של משרד החינוך עולה כי בחטיבות העליונות שיעור הנשירה במגזר הערבי כפול משיעור הנשירה במגזר היהודי. למרות העלייה בשיעור הלומדים בכיתות י"ב בכל המגזרים, יש פער של למעלה מ-10% בין שיעור הלומדים בי"ב במגזר היהודי לשיעורם במגזרים האחרים. הנשירה ממערכת החינוך הרגילה של חרדים גבוהה פי כמה משיעורם בסוגי הפיקוח האחרים. שיעור הזכאות לבגרות של חרדים הוא פחות מ-10%.


    פורסם לראשונה 17/07/2007 21:15

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תירוש. צעד היסטורי
    צילום: יואב גלאי
    ח"כ מלכיאור. מהפכה
    צילום: גיל יוחנן
    ח"כ אורלב. החוק יציל רבבות תלמידים
    צילום: ניב קלדרון
    מומלצים