מדריך: איך לתבוע פיצויים על נזק
גופנו ורכושנו חשופים לפגיעות בכל מקום - בעבודה, בנסיעה ואף בשעות הפנאי. במקרה של נזק הנגרם כתוצאה מתאונה, כמעט תמיד קיים גורם שעליו חלה החבות לדאוג לשלומנו ולפצות אותנו על נזקים, גם אם לא נראה שהוא האשם בגרימת הנזק
אחוז גבוה מכלל התאונות מתרחש בשטח הבית, אך גופנו ורכושנו חשופים לפגיעות בכל מקום, בין אם בעבודה, בנסיעה או בשעות הפנאי.
במקרה של נזק הנגרם כתוצאה מתאונה, כמעט תמיד ישנו גורם שעליו חלה החבות לדאוג לשלומנו ולפצות אותנו עבור נזק שנגרם לנו, גם אם לא נראה על פניו כי הוא אשם בגרימת הנזק. בכל מקרה בו ניזוק אדם, בין אם בגופו ובין אם ברכושו, וקיים גורם האחראי לנזק באופן מלא או חלקי, לרוב קובעים דיני הנזיקין כי לניזוק מגיע פיצוי כספי בגין נזקיו.
עו"ד ניר דינס, ממשרד וחדי-דינס, מבהיר כי בד בבד לבירור מידת זכאותנו לפיצוי, יש לבחון האם מבחינה מעשית כדאי להשקיע את המאמץ ולפנות להליך משפטי. הליך משפטי כזה הוא לרוב סבוך וקשה, מכיוון שהוא דורש הכנה דקדקנית של חומר ראייתי, שכרוכה בטרחה רבה ולא פעם גם בהשקעה כספית משמעותית, וכוללת בין השאר הערכות שמאי, חוות דעת מומחה וכדומה.
הקושי בהוכחה הולך וגובר כאשר מדובר בפגיעה גופנית. במקרה כזה, יש לאסוף ולשמור כל מסמך המעיד על הפגיעה, ועל הקשר בינה לבין האירוע שמכוחו אתם מבקשים לתבוע פיצוי.
במקרה של כאבי גב למשל, לא די בכך שרופא יאשר שאתם סובלים מכאבי גב. צריך גם להמציא חוות דעת, המעידה על כך שכאבי הגב נגרמו מהאירוע החבלתי שבגינו תובע הניזוק. כמו כן, יש להיעזר בראיות המעידות על אובדן כושר השתכרות, כלומר - ראיות הנוגעות לעיסוק הנפגע ומידת יכולתו להתפרנס קודם ולאחר התאונה.
לדוגמא, אם סטודנט למדעי המחשב, שמתכוון לסיים את לימודיו ולהרוויח את השכר הממוצע בתחום המחשבים ניזוק כך שאינו יכול לעסוק עוד בתחום המחשבים, בית המשפט עשוי לפסוק כי מגיעים לו פיצויים שיכסו על הפסדי השכר הפוטנציאלי - השכר שהיה אמור להרוויח אילו לא היה נפגע.
כך ניתן גם להניח שכושר ההשתכרות של יחצ"ן שאיבד אצבע כתוצאה מתאונה לא נפגע, אך לעומתו נפגע קשות כושר ההשתכרות של פסנתרן שאיבד אצבע, ואיתה את הקריירה שלו.
איך אני יודע האם יש גורם שאחראי לנזק שנגרם לי? ראשית יש לברר האם הגורם לו מיוחס הנזק עבר על חוק כלשהו. העובדה כי הנתבע עבר על החוק משפרת מאוד את סיכויי התביעה, במידה ונגרם נזק כלשהו.
רוחב היריעה החוקית לה אנו כפופים הוא עצום, ולעיתים קשה לדעת האם הנזק שנגרם הינו כתוצאה מעבירה על חוק אחד או יותר. במקרים אלו כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום.
מהי הרשלנות
רשלנות בדיני הנזיקין היא חריגה מרף התנהגות מסוים, המצופה מ"אדם מן היישוב". כלומר - הימנעות מעשיית מעשה אותו היה צריך לעשות, או עשיית מעשה שלא היה צריך להיעשות. מבחן נוסף לפיו נקבע אם אדם התרשל הוא האם ניתן וצריך היה לצפות את האירוע או התאונה שנגרמו כתוצאה מהמעשה או המחדל.
כך למשל נקבע בפסק דין מפורסם, כי מי שמשאיר מקרר נטוש בחצר ביתו, צריך לצפות את האפשרות שילדים המשחקים בחצר יכנסו לתוך המקרר וינעלו בתוכו. במקרה אחר קבע בית המשפט, כי מעביד לא צריך היה לצפות שבמהלך מריבה בין עובדים ישפוך עובד אחד סיד שהושאר במקום על חברו.
רשלנות תורמת וחובת הקטנת הנזק
כאשר נגרם נזק בוחנים האם הצד הנפגע אחראי במידה כזו או אחרת לעצם גרימת הנזק. לרוב "האשם התורם" אינו מבטל את עצם הזכות לפיצוי, אם כי מקטין את גובה הפיצוי המגיע. מקובל לקבוע את גובה "האשם התורם" באחוזים. כך, למשל, "אשם תורם" בשיעור של 20% יפחית 20% מגובה הפיצוי המגיע.
פועל בניין שנמנע מחבישת קסדה ונחבל מנפילת לבנה על ראשו, יוכל ליהנות מפיצוי כספי מהמעביד שיימצא אחראי על נפילת הלבנה, בניכוי מידת האשם הכרוכה בכך שלא השתמש באמצעי הבטיחות. במקרה כזה, ניתן לזמן מומחה שיעריך באיזו מידה היתה הקסדה מפחיתה את הנזק שגרמה הלבנה, וערך זה יופחת מהפיצוי המגיע.
עניין אחר שחשוב לקחת בחשבון הוא "נטל הקטנת הנזק", שמטיל על הנפגע את הנטל להקטין את נזקו. כך למשל, יפוצה לרוב הנפגע בגופו בעלות נסיעה באוטובוס לטיפולים רפואיים ולא לפי עלות נסיעה במונית ספיישל, גם אם בחר לנסוע במונית.
מנגד, אם ירצה לזכות בהחזר על מלוא הוצאתו, יצטרך להוכיח כי במצבו הרפואי נמנע ממנו להיטלטל באוטובוסים. הציפייה מהתובע היא לנקוט באמצעי הזול ביותר שסביר להשתמש בו.
איך אני יודע מה הפיצוי המגיע לי?
הערכת גובה הפיצוי מצריכה בקיאות רבה. כאשר מדובר בנזק לרכוש, הפתרון פשוט יחסית - יש להיעזר בחוות דעת מומחה, שתקבע מהי עלות השבת המצב לקדמותו. דהיינו, מה מידת ההשקעה הכספית הנדרשת כדי להחזיר את המצב למה שהיה לפני הנזק.
כאשר נשרפה חנותו של פלוני, למשל, יעזור לנו השמאי המומחה לקבוע מהי עלות שחזורם של הפריטים שניזוקו, מהו שווי הסחורה ש"הושמדה" וכן מהו הנזק הכלכלי בגין השבתת החנות מעבודה. או בקיצור - כמה יעלה להחזיר את החנות למצב שבו היתה ערב השריפה.
כאשר מדובר בנזקים גופניים, המלאכה קשה הרבה יותר. שום שמאי, וגם לא הגדול במומחי הרפואה, לא יכול לקבוע מהו סכום הכסף שיפצה אדם בגין אובדן יד או רגל. הפסיקה התגברה על קושי זה באמצעות חלוקה לנזק ממוני ולנזק לא ממוני. בנזק ממוני מקובל לחשב הפסדים בגין אובדן שכר עבודה, אובדן כושר עבודה, הוצאות שונות לרבות עזרה בבית, נסיעות וטיפולים רפואיים.
בתחום הנזקים הלא ממוניים נלקחים בחשבון פרמטרים שונים, כאשר לצד חומרת הפגיעה, כפי שנקבעת באמצעות המומחים, מנסים לכמת את עוצמת הסבל, הכאב ועגמת הנפש שחווה האדם בעקבות הפגיעה.
כיצד מוכיחים?
חשוב לאתר ולתעד את הראיות העתידות להיעלם עם הזמן. בתחום הנזקים הגופניים, המסמכים הרפואיים משמשים ראיה כבדת משקל, ולכן כדאי למהר ולפנות לבית חולים כשנגרם נזק גופני (עדיף אפילו פינוי על ידי אמבולנס במקרה הצורך). ללא פניה כזו עשוי בית המשפט להטיל ספק בעתיד באמינות הטענה כי נגרם נזק גופני או כי נזק גופני קיים קשור קשר ישיר לתאונה.
דרך הוכחה נוספת היא איסוף פרטי עדים לאחר תאונה, כדי שבבוא היום יוכלו לסייע בעדות בבית המשפט. כמו כן כדאי לבצע תיעוד מצולם. כדי להראות את מועד צילום התמונה כדאי להיעזר ב"הכנסת" כותרת העיתון מאותו יום לפריים של המצלמה.
אלו ראיות חשוב לאסוף וכיצד עושים זאת?
בסופו של הליך, כל הראיות חייבות להיות מתאימות להצגה בפני בית משפט, ולכן חשוב כבר מתחילת תהליך איסוף הראיות לחפש את הראיות האובייקטיביות ביותר, ולוודא שהכל מתועד בכתב.
כאשר מדובר בנזק לרכוש, יש לתעד את הרכוש שנפגע, היקף הפגיעה והגורמים המשוערים לה, כמו למשל בדלי סיגריות באיזור שריפה, או מרצפה בולטת שגרמה למעידה.
כאשר מדובר בנזק גופני, כדאי לדאוג לתיעוד רפואי מהרגע הראשון, גם של החבלות הגופניות וגם של התלונות בגין החבלות הגופניות. נטילת תרופות יש לתעד באמצעות איסוף מרשמי תרופות וקבלות בגין רכישת תרופות, ולא באמצעות תיאור מרגש של תדירות לקיחת התרופות.
ברוב המקרים תידרש גם חוות דעת מומחה לעניין הדרך בה נגרמה התאונה או גובה הנזק. כך למשל, בתביעת רכוש יעיד לרוב שמאי, ובתביעה בגין נזקי גוף תידרש חוות דעתו של רופא מומחה.
החוק אינו מגדיר מיהו מומחה, ועל הצד שמזמן את המומחה מוטלת האחריות למצוא את האדם שיוכל לשכנע את בית המשפט במומחיותו בעניין הרלבנטי. בעת איתור מומחה, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום הנזיקין, ושמחזיק כחלק מעבודתו ברשימת מומחים אמינים ורציניים בתחומים שונים.
מי מממן את עלויות המומחה?
הכלל הוא כי את שכרו של המומחה ישלם הצד שהזמין אותו להעיד. לרוב, במקרה של תאונת דרכים ממנה בית המשפט מומחה מטעמו, ומטיל את תשלום שכרו על חברת הביטוח. שכר המומחה נגזר לרוב מטיב הכשרתו המקצועית ומידת ניסיונו המקצועי. במקרה של שמאים, השכר נגזר גם מגובה השומה.
ההדרכה המשפטית חשובה, שכן לעיתים עניינים מהותיים ייראו לתובע התמים ככאלו שניתן להכריע בהם על סמך האינטואיציה בלבד. במקרה של נזקי גוף, למשל, ידע עורך דין מיומן לתת לתובע הנחיות לפגישתו עם רופא מומחה, כך שידע אילו בדיקות כדאי שיעשה ומתי, לאלו מסמכים לדאוג מהגורמים המטפלים וכיוצא בזאת. ליווי כזה יכול לחסוך כאב ראש בעתיד, לקראת הגשת תביעה, ואף יכול להגדיל את סיכויי התביעה או סכום הפיצוי הנתבע.
הכותב הוא עו"ד
לפנייה לכתב/ת 
