לפני ההרוג הראשון: איך פתרו את האלימות באנגליה?
בישראל המשטרה צריכה לנטרל ילדים בני 17-18, באנגליה השוטרים נאלצו להתעמת עם חוליגנים ועבריינים מסוכנים ביותר. מאסון הייזל, דרך הילסברו, העונשים והמסקנות המלאות
אבי לוזון זעם על רשויות החוק והאשים את אזלת ידן באלימות במגרשי הכדורגל? מספר שעות לאחר מכן, חזיז במלחה טפח גם על פניהם של אלו מבין אוהדי הכדורסל, שסברו שתופעות אלימות הן נחלת הכדורגל בלבד.
מניעת אלימות היא דבר המצוי בראש ובראשונה תחת אחריות השלטונות ומבט על טיפול בנושא באנגליה מצביע על כך שניתן לעשות לא מעט. דומה שעד ליום בו ייהרג אדם לא יחוקק בישראל חוק רציני ולא יינתן כוח משמעותי בידי המשטרה על מנת למנוע אלימות. די להיזכר במחזה השכיח והמקומם של אוהד המקלל ומאיים על אדם באצטדיון בעוד השוטר העומד מטרים ספורים משניהם מתבונן באפס מעשה. כאשר הוא נשאל על ידי הסובבים אותו מדוע אינו עושה דבר הוא פולט בחוסר אונים: "מה כבר אפשר לעשות? עד שהוא לא ירים עליו יד אני לא יכול לעשות דבר".
_wa.jpg)
הבלאגן בדרבי בעונה שעברה (צילום: אלי אלגרט)
וכשמדובר במניעת אלימות מדובר בכל סוג של אלימות, בין אם מניעת הכנסת אמל"ח לאצטדיונים ואולמות כדורסל ובין אם טיפול באוהדים המקללים/מאיימים/מכים. האגרוף הנשלח לפנים או רימון הנזרק כדי לפוצץ משחק, מקורם מאז ומתמיד היה באלימות מילולית וגזענות ביציע.
חוליגנים מטילי אימה
להבדיל מישראל, בה צריכה המשטרה לנטרל בדרך כלל ילדים בני 17-18, באנגליה מצב האלימות לפני שני עשורים היה חמור פי כמה, מכיוון שהשוטרים נאלצו להתעמת עם חוליגנים ועבריינים מסוכנים ביותר. הסרט "פוטבול פקטורי" מתאר את חייהם של אותם גברים שמעבירים את מרבית זמנם בחיפוש הזדמנויות לקיים תיגרות אלימות עם אוהדי קבוצות יריבות.

יד קשה מול חוליגנים (צילום: איי.פי)
החוליגנים האנגלים הטילו בשעתו את אימתם על האוהדים מהשורה ומעשי ההתפרעות הביאו לא פעם להשחתת רכוש במקרה הטוב, ופגיעות בנפש במקרה הרע. בשנות ה-60 וה-70 נהוג היה בעיקר השימוש בשוטרים סמויים והפשיטות על בתים של חוליגנים ידועים לפני משחקים. הקש ששבר את גב הגמל היה בדמותו של אסון 'הייזל' בבריסל, בו נהרגו 39 אוהדים (רובם איטלקים) לפני גמר גביע האלופות ב-1985, כאשר קיר התמוטט ורמס תחתיו קבוצת אוהדים בשל תיגרה שהתנהלה בין אוהדי ליברפול לאוהדי יובנטוס. בעקבות אותו אסון הושעו הקבוצות הבריטיות מגביעי אירופה לחמש שנים (ליברפול ל-10 שנים) והפרלמנט הבריטי חוקק חוקים מיוחדים על מנת להילחם בתופעה.
בעקבות אסון הילסברו ב-1989, בו נמחצו למוות 96 אוהדי ליברפול לפני משחק חצי גמר הגביע נגד ליברפול, הוקמה ועדה בראשות הלורד טיילור, שפירסם דו"ח בעקבותיו הוחלט לבטל את יציעי העמידה ולהתקין במקומם יציעי ישיבה, כמו גם הסרת הגדרות באצטדיונים.

הקופ של אנפילד. פעם בעמידה, היום רק בישיבה (צילום: AFP)
מלבד זאת נחקקו חוקים מיוחדים שאיפשרו למשטרה ולסדרנים באצטדיון לפעול ביתר יעילות. המשטרה באנגליה אחראית רק לנעשה מחוץ לאצטדיון ולכניסה אליהם, ועל הסדר מופקדים סדרנים באחריות הקבוצות. הדבר גם מגביר את העירנות מצד השוטרים בכל הנוגע לפיקוח על הנכנסים לאצטדיון ועל החפצים שהם נושאים עמם, ומאידך מונע חיכוכים בין אוהדים מתוסכלים לשוטרים צמאי דם. כאשר התברר כי סדרנים מסויימים נוהגים לצפות במשחקים של קבוצתם האהודה במקום לבצע את עבודתם, החליטו קבוצות מסויימות להביא למשחקיהן סדרנים שהם אוהדים של קבוצות אחרות.
מעבר לכך, בסמכות הסדרנים להוציא מהאצטדיון כל אדם על כל עבירה שהיא, אפילו קללה (בעוד שהשוטרים רשאים להוציא מהאצטדיון אדם העובר על החוק הסדרנים מופקדים לשמור על חוקי המועדון). המצב מגיע לידי כך שהסדרנים העובדים באצטדיונים באופן קבוע מכירים אישית את האוהדים, שמקבלים אזהרות על כל הפרת סדר, עד להוצאתם מהאצטדיון במקרה שעברו את הגבול. רק במקרים קיצוניים בהם נדרשו להפעיל כוח, ומאחר שסמכותם לעשות זאת מוגבלת, הזעיקו הסדרנים את השוטרים להיכנס לתוך האצטדיון.

אוהדי אנגליה. חייבים גם הם בכרטיס חבר (צילום: ניב קלדרון)
כל אחד מאותם סדרנים אחראי על יציע מסויים באופן קבוע ולא פעם מנהל רישום מדוייק של האוהדים שהגיעו למשחק, אותם הוא כאמור מכיר אישית. כתוצאה מכך פחת בהרבה מספר השוטרים שנדרש לאבטח כל משחק כאשר עלות השיטור, אגב, נופלת על הגב של המדינה ולא על הקבוצות.
המלחמה שניהלה בשעתו ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר בחוליגניזם הביאה לכך שהאוהדים הקבועים החלו להחזיק ב'כרטיס אוהד' מיוחד, שמנע כניסה ליציע של אוהדים בלתי רצויים. אלא שחוסר שביעות רצון מצד הקבוצות וגורמים במשטרה הביא לכך שהחיוב לצייד אוהדים בכרטיס זיהוי בוטל לאחר אסון הילסברו ב-89'.
בנוסף לכך קיים שיתוף פעולה מלא בין תחנות המשטרה בערים השונות לפני משחקים, כמו מעקב באמצעות מחשב והעברת מידע בין התחנות אודות זהות האוהדים הנוסעים למשחקים בעיר אחרת. לכל קבוצת אוהדים הנוסעת למשחק בעיר אחרת מתלווה קצין משטרה מהעיר של הקבוצה האורחת (או המדינה במקרה של משחק בגביע אירופה). האמצעים להפרדה בין אוהדים תוגברו וכך גם אמצעי המעקב אחריהם.
השימוש במצלמות טלוויזיה במעגל סגור ומצלמות וידאו רגילות והמעקב אחר האוהדים מחדר בקרה בתוך האצטדיון הוכנס גם הוא לפעולה. זאת, על מנת לאתר אוהדים הנוהגים באלימות, דבר שמסוגל לעזור לא מעט גם בגילוי אוהדים המשליכים אמצעי לחימה.