כרוניקה של התרסקות

זה גם היה האות להתרסקות כלכלית ובריאותית: אבנר רותק לבית ונזקק להשגחה צמודה, המפעל קרס, ההון המשפחתי אבד. ואז שקעה בתם בדיכאון וחלתה בצהבת וחתנם לקה בשבץ מוחי. מי שהייתה רגילה לחיי עושר מצאה את עצמה מתמודדת עם מקרר ריק, עם חשבונות שלא שולמו, עם חיים במצוקה כלכלית שנמשכת עד היום.

"למדתי להכין ארוחה בשבעה שקלים: קופסת טונה, קצת פסטה ועגבניות, כמה עלים מהגינה וקצת שמן. נלחמתי שלא ינתקו אותנו מחשמל וממים. היו רגעים שלא רציתי לחיות יותר. דמיינתי איך אני נכנסת לים עם אבנים בכיסים. היום הקושי הכלכלי עדיין קיים, אבל אני יודעת לתמרן טוב יותר. אני לא מסכנה. אני רוצה לעבוד, להרגיש את העשייה. אני רוצה להרוויח את לחמי בכבוד".

• הסיפור המלא – בגיליון החג של "ידיעות אחרונות"