סקס והעיר הגדולה – האמת במלוא מערומיה
האם סקס והעיר הגדולה בגרסת הסרט מענג כמו הסדרה? כן! האם מחולל שינוי ומביא בשורה? לא. ביקורת צפייה
ארבע שנים הן חתיכת זמן לחכות למשהו, וככל שמחכים יותר, כך מצפים יותר (וכן, נכון, ציפיות יש רק לכריות, ובכל זאת). לכן, ברור היה שאחרי המתנה כה ארוכה לסרט "סקס והעיר הגדולה", שראיון עם כוכבותיו מתפרסם השבוע בעיתון "לאשה", וצפייה באינספור שידורים חוזרים של פרקי הסדרה על שש עונותיה, תעורר ציפיות גדולות מהסרט.
הנה ראיתי אותו, ואולי נכון יותר לומר, צלחתי את 135 דקותיו, ואת אותו מספר זוגות עקבי סטילטו של מנולו בלניק שקארי
ברדשאו וחברותיה מחליפות במהלכו.
ומה עוד יש בסרט? ובכן, חברים, לא הרבה, נא לא לצפות. מדובר בסרט מהנה בהחלט, שהתסריט שלו כולל פה ושם שנינויות הזכורות היטב, כמובן, מהסדרה האהובה, ועלילה פתלתלה משל ניסו לדחוס עונה שלמה של הסדרה לסרט אחד.
ספוליירים מתוך העלילה יכולתם לקרוא ברחבי הרשת בחודשים האחרונים ויניב חלילי, כתב ידיעות אחרונות בניו-יורק, אף פרסם תקציר של העלילה שמתברר כמדויק ביותר: מיסטר ביג אכן נוטש את קארי מתחת לחופה, שרלוט נכנסת להריון במפתיע, סמנתה מתקשה להתמודד עם מערכת יחסים מונוגמית ומוצאת נחמה בעוגות וסטיב בוגד במירנדה. נשמע מעניין? אכן. אז למה אני לא מרוצה? או, טוב ששאלתם.
למה אני לא מרוצה
גדולתה של "סקס והעיר הגדולה" הייתה בעובדה שהייתה סדרה פורצת דרך. מיליוני נשים ברחבי העולם העריצו את ארבע החברות הניו יורקיות שעשו הכל כדי שיהיה נדמה שלהיות רווקה, ועוד בניו-יורק, זה כיף. חמושות בבגדים מעוצבים, שהוחלפו בקצב של שלוש פעמים ביום לפחות, אינספור זוגות נעליים ותכשיטים, ודירות יוקרתיות, הן ישבו בכל בית קפה, מסעדה או בר טרנדיים בעיר ופטפטו אודות רווקותן.
אבל מפרק לפרק, וככל שעבר הזמן, נחשפה האמת הנוגעת ללב של הרווקות הסוערות: הן רווקות, הן נהנות, אבל הן רוצות להיות בזוגיות. הן מנסות, נפגעות, מנסות שוב, כואבות ולפעמים מצליחות. נשמע מוכר? אכן, ממש כמו בחיים. החיים שאותן מנהלות רווקות שאינן חמושות בחשבון בנק בלתי מוגבל לקניות בשדרה החמישית.
כשקארי ברדשואו הייתה מהרהרת לתוך הלפ טופ שלה, תוך כדי מבט נוגה ומרלבורו לייט מוצתת: "לא יכולתי שלא לתהות האם...", התלבטנו ביחד איתה בנוגע לתשובות אפשריות. ומעל הכל, הצליחה הסדרה לנסח תובנות ולנתח את מה שכולנו מרגישות ולא תמיד ידענו איך לאמר, ואם בכלל לגיטימי להגיד בקול רם. ולא רק על רווקות ויחסיהן עם בני זוג מזדמנים וקבועים, אלא גם על התמודדות של נשים עצמאיות בעולם שנשלט בידי גברים, ועל חברות אמיצה בין נשים, שמשמשות זו לזו משענת ונחמה ברגעים שמחים ועצובים כאחד.
הסרט, שחוזר לארבע החברות כשהן בנות ארבעים, לא מצליח לנסח אמירות חשובות כלשהן בנושאים האלו או אחרים.
הסרט, להבדיל מהסדרה, הוא כמו מפגש אחר צהריים קליל עם חברות טובות. כמו פטפוט כיפי אך חסר תכלית עם החברה הכי טובה. לכן, מדובר בסרט קיץ מושלם: הנאה גדולה בלי לחשוב יותר מדי. ובימינו, גם זה לא ממש רע, אבל זה רק זה.
