מחקר: מורפין לא מקצר חיי חולים סופניים
המחקר, שבדק את תוחלת החיים של חולים שהיו מאושפזים בהוספיס בתל השומר ביחס למינון המורפין שקיבלו, גילה כי אין קשר בין השניים. עורכת המחקר: "הוכח שהמורפין עוזר לחולים סופניים, ופשוט לא מוסרי לתת להם לסבול כאבי תופת בגלל דעה קדומה"
מחקר חדש, שנערך בבית החולים "שיבא" בתל השומר, מוכיח כי הסם מורפין הניתן לחולים סופניים אינו מקצר את תוחלת חייהם. "למורפין יש דימוי של סם לנרקומנים והמון משפחות לא מוכנות לאפשר לצוות הרפואי לתת אותו לחולה, ולכן הוא סובל מכאבים", אומרת עורכת המחקר, ד"ר מיכאלה ברקוביץ'. "המחקר הזה מוכיח שהמורפין עוזר לחולים סופניים, ופשוט לא מוסרי לתת להם לסבול כאבי תופת בגלל דעה קדומה".
החוקרים ד"ר ברקוביץ', ד"ר אלכסנדר וולר וד"ר אברהם אדונסקי מבית החולים שיבא - סקרו את הרשומות הרפואיות של 651 החולים, שהיו מאושפזים בהוספיס במרכז הרפואי "שיבא" בין ינואר 1996 לדצמבר 1997. המידע כלל מדדים דמוגרפיים, אבחנות רפואיות, אומדני כאב, מינוני מורפין, כולל תוספות שניתנות מעבר למינון הרגיל, שימוש בתרופות עזר לשיכוך כאבים - ותוחלת החיים בהוספיס ביחס למינון המורפין.
המחקר חילק את המטופלים במורפין לארבע קבוצות, לפי המינון שניתן להם. 453 מטופלים (70 אחוזים) קיבלו מורפין להפחתת כאבים. 13 אחוזים נזקקו ליותר מ-299 מ"ג ליום. נמצא כי מינון המורפין אינו קשור לגילו של החולה, אולם מטופלים כהי עור ומטופלים גברים צרכו מינונים מעט גבוהים מאחרים. החולים שטופלו הן במינון גבוה של התרופה והן במינון הנמוך שהו 15.6 ימים בהוספיס בממוצע, כלומר מינון התרופה לא השפיע על תוחלת חייהם.
הסם מורפין, המיוצר מאופיום, הוא אחד בשרשרת של תרופות שתפקידן להקל על כאביהם של חולי סרטן סופניים. הדימוי השלילי של המורפין נובע מסיפורים מפורסמים על קורבנות של מנת יתר מהסם הממכר. "המורפין הוא סם שעושה טוב לנרקומנים שהתמכרו לו", אומרת ד"ר ברקוביץ'. "הם מזריקים אותו בהזרקה תת עורית והוא מרגיע אותם, הופך אותם לאופטימיים, גורם לשינה טובה ולהרגשה טובה. כשההשפעה חולפת, צריך לקחת שוב מורפין כי זה סם ממכר".
ד"ר ברקוביץ סבורה, כי תוצאות המחקר ימנעו ממטופליה את הסבל הנורא שבמחלות סופניות. "הרבה פעמים אנחנו נותנים מורפין בכמות שמעבר לנורמלי בגלל כאבי תופת בעמוד השדרה וגירוי עצבי בלתי נסבל. המינון לא משפיע על אורך חייו של החולה, והקהל הרחב צריך להבין את זה", היא מדגישה. "לא הוגן לתת לחולה לסבול ויש לספק את התרופה כל עוד הכאב קיים. עד כה, פעמים רבות החולים סבלו מאחר שלרופאים לא היתה סבלנות להתווכח עם הדעות הקדומות שלהם ושל בני משפחותיהם".