קבלה עצמית

כאשר מזכירים את המילה "קבלה" באופן אקראי לקבוצת אנשים, ישנן תגובות כמעט אוטומטיות שניתן לצפות להן. ראשונה היא אמירה זו או אחרת על מדונה והשניה היא "משהו" לגבי ספר הזוהר. קיימים כ-3000 כתבים שונים בקבלה אך הזוהר נתפס באופן שגוי כמקור המרכזי וכמעט הבלעדי לקבלה ע"י הציבור הרחב.

זה טיבו של מיתוג מעולה.

המציאות היא שהזוהר (שהינו ללא ספק יצירת מופת קבלית) היא יצירה שאף על פי שהמסורת מייחסת אותו למאה ה-1 לספירה ולרבי שמעון בר יוחאי, הוא הופץ ופורסם רק כ-1200 שנה מאוחר יותר במאה ה-13 ע"י רבי משה דה-ליאון.

קבלת האר"י מצפת המבוססת רובה ככולה על הזוהר ושעליה בנויים רוב לימודי הקבלה כיום הינה מהמאה ה-16 בלבד. כל אלה משתייכים לקטגוריה מסוימת הנחשבת כ"קבלה עיונית", קרי, עיסוק "אקדמי" כמעט במבנה הרוחני של מערכת הבריאה, וניתוח מעמיק של יחסי הגומלין בין האדם לבורא דרך אותה מערכת.

ידועה הרבה פחות ועטופת מעטה מסתורין על פני כאלפיים שנה היא הקבלה המעשית. זו הקבלה שמזהירים מפני עיסוק בה בתלמוד ובמקורות רבים נוספים הידועה בכינויים כגון "מעשה מרכבה", "סתרי תורה" וכד'. זו גם הקבלה שעוסקת בצד המאגי של השפעה על כוחות טבע ותרחישי מציאות שבודדים הם האנשים על פני הדורות שנחשבו טהורים וראויים דיים לעסוק בה.

הידע הינו ידע עתיק שניתן לראות סימניו עוד בימי מצרים העתיקה ואברהם אבינו. אך ככל הנראה, לא עלה על הכתב (לפחות לא באופן רשמי) עד המאה הראשונה והשנייה לספירה, שבה קבוצה ייחודית של יהודים החליטה לשמר את מה שעבר בע"פ על פני אלפי שנה ובסודי סודות – בכתב.

זוהי הקבלה השורשית והמיסטית העוסקת בשינוי תודעה עמוקים ועלייה לעולמות רוח הנגישים למעטים בלבד. לאורך כמאה שנה, הועלה ידע זה על הכתב ע"י אנשים רבים שהיו מתלמידי קבוצת העלית הקבלית שברשות ענקי קבלה כגון רבי עקיבא, רבי נחוניה בן הקנה ואחרים.

רישומים של שיעורים שנערכו בקבוצות קטנות ובסודיות גמורה, ידע שהועבר ושונן ע"י תלמידים בשיטות מיוחדות שהטביעו את מה שנאמר בזיכרונם ולבסוף הועלו על הכתב, סודות מוצפנים בטקסט עתיק... כל אלה שמהווים אוצר נדיר ליהדות בפרט ולאנושות ככלל, כל אלה ועוד נאגדו לכלל שלושה ספרים מרכזיים מהתקופה שבה אפילו המונח "קבלה" עוד לא היה קיים: ספר יצירה, ספר הבהיר, וספר היכולת רבתי.

אם אפשר היה לתאר את התפתחות הקבלה לאורך אלפי שנות קיומה כעץ שענפיו הולכים ומתרחבים ככל שמגיעים לתקופתנו אנו, הרי שקובץ ספרים זה מהווה את הזרע או הגרעין של אותו עץ.

עמוקים וצפוני-סודות לאין שיעור, הכתבים הנ"ל היוו בסיס לכל זרם קבלי שהתפתח אי פעם ביהדות – ממקובלי צפת שעסקו בעיון במערכת האלוקות והבריאה ועד למהר"ל מפראג שנאמר עליו שברא גולם יש מאין על בסיס הידע שרכש מספר היצירה. (ספרות זו השפיעה עמוקות אפילו על הגנוסטיקה הנוצרית והסופי האיסלאמי).

אם תשאל כמאה איש ברחוב הישראלי "מהי תרבות יהודית?" קרוב לוודאי שלא תוכל לקבל תשובה. להבדיל מהאירופאים או האנשים במזרח הרחוק, לא איגדנו מעולם ידע מסודר וערוך שיהווה את ליבת התרבות היהודית ללימוד חובה ע"י כולנו וכחלק ממי שאנחנו.

סדרת הספרים "עם הספר" הינה עבודת קודש שנעשית ע"י אנשים יקרים בכדי לתת בדיוק את זה- את ה"אנציקלופדיה" לתרבות היהודית שלטעמי חייבת להיות חלק אינטגראלי בכל בית וסלון בארצנו וחשוב מכך - חלק מחינוך ילדינו ותפריט הקריאה של כל יהודי.

הקבלה הינה חלק אדיר ובעל משמעות בלתי רגילה בהתפתחות העם היהודי על פני הדורות, ובעלות על הספרים החדשים הנ"ל היא מבחינת המשך ישיר של מורשת שימור תורת הסוד על פני מאות של דורות היהדות. יש ספרים שפשוט חייבים בבית גם אם לא יודעים לקרוא אותם באותו רגע..