100 שירים תנ"כיים

סי היימן שרה בדבקות "ידיד נפש", כוכבת הילדים דנה דבורין מזמרת בלהט את "אלוקים שלי" וטל מן מתגעגעת לנביא יחזקאל. לא, זה לא גל נוסף של סלבריטאיות שחזרו בתשובה וסגרו אולם לנשים בלבד בערב של ארגון "ערכים", זה מה שהיה על הבמה בשבוע שעבר בפסטיבל התנ"ך השישי בבית גוברין.

בערב לח וקיצי שוטטתי בין מאות באי הפסטיבל, שבפעם הראשונה הציע גם הופעה של שירים תנ"כיים לילדים. מבט קצר על הנוכחים הבהיר לי שוב שאין לחובשי הכיפה מונופול על ספר הספרים, ושכל אחד שר וקורא אותו בצורה שלו. 

תנ"ך בתווים (אלי מנדלבאום עריכה: אילה רייפן)

את הערב פתח הזמר עמוס ברזל עם קצת שירה בציבור, אבל את ההצגה איימו לגנוב האחים צנחני ("כוכב נולד 2") עם אנרגיות מפתיעות ב"גוליית" ותלבושות מגוונות שהוסיפו חן ל"מים לדוד המלך". אהרן רזאל שר את "הסנה בוער" ו"צא מן התיבה", כשבנו ושני אחייניו מלווים אותו. תוסיפו לזה את שלוש הזמרות שהוזכרו קודם לכן, ותקבלו ערב שהיה חלב ודבש,

ממש כמו שיר הסיום שכולם שרו ביחד.

ג'ונתי צוובנר (רנ"י הפקות) סיפר שכשפנה לזמרים "הם אפילו לא התלבטו לרגע. סי היימן אפילו כבר שרה לי בטלפון את ידיד נפש".

אבל לפני סיום חיובי לחלוטין, פינת "החבל ש...": חבל שהבמה היתה גבוהה מאוד ונראתה מרוחקת מהילדים, חבל שהזמרים לא התלבשו יותר צבעוני והיו מעט רשמיים על הבמה, וחבל שהמקום לא התמלא עד הסוף כי בסך הכל היה מדובר בהפקה מקצועית וערב חביב במיוחד.