תוכנה, מחשוב ומו"פ - ענפי היצוא העיקריים

תמונת מצב. לרגל ראש השנה תשס"ט מפרסמת הבוקר (יום ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את השנתון הסטטיסטי לישראל 2008. בפרוס השנה העברית החדשה מוגשים הנתונים הכלכליים העיקריים לשנה שחלפה.

מאזן התשלומים של מדינת ישראל

בשנה האחרונה הסתיים סקר חדש, שבו התקבלו בראשונה נתונים מפורטים על יצוא ויבוא שירותים של חברות עסקיות בישראל לפי סוג השירות ולפי הארץ. ממצאי הסקר שימשו לעדכון נתוני מאזן התשלומים.

מהסקר התברר ששירותי תוכנה ומחשוב, יחד עם שירותי מחקר ופיתוח, הם סוגי השירות העיקריים שישראל מייצאת: יצוא שירותים אלה מהווה 51% מסך כל היצוא של שירותים עסקיים, כולל מכירות של חברות הזנק לחו"ל.

סוגים נוספים של יצוא שירותים: שירותי בינוי ושירותי התקנת ציוד והרכבתו בחו"ל - 8.6%; שירותים שמהנדסים, אדריכלים וטכנאים מספקים ללקוחות בחו"ל - 5.4%; תמורות יצוא מתמלוגים ודמי רישיונות - 6%.

חלק גדול יחסית (40%) מיצוא השירותים מיועד ל"חברות קשורות" - חברות אם או חברות בת בחו"ל. מאידך גיסא, מגיע 26% מהיבוא מחברות קשורות. היעד הבולט ליצוא השירותים העסקיים הינו ארצות-הברית. היצוא לשם מהווה 45% מסך היצוא, ומורכב בעיקר משירותי מחקר ופיתוח, שירותי בינוי והתקנה ושירותי מחשוב.

החשבון השוטף

העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ב-2007 חזר לרמה דומה לזו של 2005 והסתכם ב-4.5 מיליארד דולר, לאחר עלייה ניכרת ב-2006, שבה הגיע עודף זה ל-8.1 מיליארד דולר.

מאזן התשלומים של ישראל התאפיין בגירעונות בחשבון השוטף במשך שנים רבות. גירעונות אלה הגיעו לשיאם ב-1996-1995 בהשפעת העלייה המוגברת מברית-המועצות לשעבר, ועם הגידול הניכר ביבוא, שהתלווה לתהליך קליטתם של העולים.

העודף בחשבון השוטף: 4.5 מיליארד דולר (צילום: דנה קופל)

החל ב-2003 נרשמו עודפים בחשבון השוטף, שהגיעו ל-2.8% מהתוצר ב-2007. עודפים אלה, מקורם בשיפור שחל בחשבון הסחורות והשירותים - גידול ביצוא בקצב גבוה מהגידול ביבוא - ובהצטברות של נכסי המשק בחו"ל, שהביאו לשיפור גם בחשבון ההכנסות, המהווה חלק מהחשבון השוטף.

הירידה בעודף ב-2007 נבעה בעיקר מגידול הגירעון במאזן הסחורות, מלוּוה בירידה בעודף בחשבון השירותים.

החוב החיצוני של מדינת ישראל

החוב החיצוני נטו של ישראל (חובות המשק לחו"ל בניכוי נכסים בחו"ל), ירד בהתמדה מ-1995 ונהפך לעודף של נכסים על התחייבויות מ-2002. מצב זה נבע מגידול של נכסי המשק בחו"ל בקצב גבוה מהגידול בחובות המשק לחו"ל: הגידול בחובות מ-1995 ועד 2007 היה של 80%, לעומת גידול בנכסי המשק בחו"ל (במכשירי חוב) ב-318% באותה תקופה.

פעילות חברות רב-לאומיות

משקלן של חברות רב-לאומיות במשק עלה בשנים האחרונות, ופעילותן נסקרת מדי שנה. יותר מ-60% מהמכירות לחו"ל של חברות רב-לאומיות ישראליות התבצעו באמצעות חברות בת בחו"ל. היעדים העיקריים של מכירות באמצעות בנות בחו"ל הם: ארצות-הברית (34%), מערב אירופה (31%), מזרח אסיה (7.5%) ומזרח אירופה (7%).

מתוך היצוא של חברות ישראליות בשליטה זרה, יותר מ-70% נועדו לחברות האם בחו"ל של החברה הישראלית.

יצוא ויבוא לפי ארץ מקור וקנייה

בשנים האחרונות הלמ"ס מפרסמת נתונים של יבוא הסחורות לפי ארץ מקור, שמשלימים את הנתונים החודשיים על יבוא סחורות לפי ארץ קנייה. השוואה בין שתי מערכות הנתונים מראה שההפרשים בין היבוא שנקנה מארץ אחת לבין היבוא שיוצר בה גדלו והלכו עם השנים, כתוצאה מההתפתחות המואצת בסחר הסחורות העולמי, בתהליך הגלובליזציה, קנייה ומכירה של סחורות בבורסות וקיומן של חברות רב לאומיות.

בין הארצות שמהן היבוא לפי ארץ קנייה היה גדול מהיבוא לפי ארץ מקור בולטות במיוחד שוויץ, הולנד, בלגיה, הונג קונג, בריטניה ובשנים האחרונות גם שבדיה וסינגפור. היקף היבוא מארצות אלה שלא מיוצר בארץ הקנייה גדל בהתמדה. כך למשל עלה היבוא מהולנד שלא יוצר בה מ-400 מיליון דולר (שליש מהיבוא) ב-2000 ל-1,023 מיליון דולר (מחצית מהיבוא) ב-2007.

הארצות העיקריות שמהן היבוא לפי ארץ מקור היה גדול מהיבוא לפי ארץ קנייה היו סין, רוסיה, ארה"ב, יפן, דרום אפריקה, אוקראינה, מלזיה ואינדונזיה. היקף היבוא שלא הגיע ישירות מארצות מקור אלה עלה בהתמדה לאורך השנים. כך למשל עלה היבוא שמיוצר בדרום אפריקה אך מיובא באמצעות מדינה אחרת מ-20 מיליון (עשירית מסך היבוא שמיוצר בדרום אפריקה) ל-233 מיליון דולר (כ-60% מהיבוא שמקורו בדרום אפריקה) ב-2007.