פוטבול לנשים. הליגה מתפשטת, גם השחקניות

אולי ליגת פוטבול לנשים הוא לא מיזם כל כך חדשני, הרי גם בישראל יש כמה כאלו. אולם במקרה של ה'לנג'ריי-ליג' או ה-LFL, מדובר כמובן בקונספט שונה לגמרי. בארצנו רוב שחקניות הפוטבול נוהגות לכסות עצמן במלבושים צנועים. חלקן הגדול הרי נמנות על המגזר הדתי. בגרסה האמריקנית החדשה, השחקניות לא לובשות הרבה יותר ממגני העצם שאמורים להגן על איבריהם הפנימיים - אלו כמובן פחות חשובים מהאברים החיצוניים. אותן מכסה ביקיני קטנטן. 

כך, בשבוע האחרון נפתחו בתריסר ערים ברחבי ארה"ב מבחנים לקבוצות הליגה. המועמדות החינניות, שנבחרו על פי קריטוריונים פיזיים מוקפדים, הנוגעים להיקף המותניים וגודל החזה (קריטוריונים שונים לגמרי מאלו שבליגת ה-NFL לגברים), ציפו אולי למבחנים המוכרים להן אולי ממסלולי הדוגמנות. אולי בגלל זה כמה מהן הופתעו כשנדרשו על ידי המאמנים לרוץ, לקפוץ, לזרוק את הכדור, לשאת אותו ולתקל שחקניות יריבות.

אחרות דווקא היו מאוכזבות שלא ניתנה להן ההזדמנות להוכיח יכולתן כשחקניות פוטבול. סמנת'ה היילוק בת ה-28 למשל נסעה עד לטמפה בריז, כשהיא מלאת מוטיבציה, רק כדי לגלות שהיא לא עומדת בציפיות של הבוחנים. אחרי שהציגה את עצמה בביקיני, הורדה לספסל - כמו אחרות שכמותה, לא זכתה אפילו לגעת בכדור. "אני מאוד מאוכזבת. הם לא ממש מאורגנים. הם אפילו לא שאלו שאלות. הכל נוגע למראה".

בין שתי רגליים עובר כדור אחד (רויטרס)

לרייצ'ל טיסרה לא הלך הרבה יותר בפילדלפיה. "רצתי כדי לתפוס כדור, ובכלל לא מסרו לי אותו", סיפרה בת ה-28, שביום יום מועסקת כמזכירה במשרד עורכי דין. "אנחנו לא מחפשים את האתלטיות הטובות ביותר", הודה מייסד הליגה מיטשל מורטאזה, שסיפר כי מתוך עשרות המועמדות שהתייצבו למבחני כל אחת מהקבוצות, ייבחרו רק 12 או 14 - בעיקר אלו שיהיו מוכנות להסתפק בלבוש מינימלי במיוחד.

מלבד היילוק וטיסרה, יש לליגה כבר כמה אויבים. ארגוני הנשים כבר מוחים נגד הליגה. "אלו שמוחים או טוענים שזה גורם לאובייקטיביזציה של נשים הם אלה שמגיבים לזה רפלקסיבית", אמר מורטאזה. "אפשר להבין את זה, אבל אני יכול להבטיח שהם מעולם לא צפו בלנג'ריי בול. זה פותח הזדמנויות למגזר שמעולם לא היה לו אכפת מפוטבול - נשים".

טישיירה מוסרת לאחור לקריסטל גריי. יהיה טאצ'דאון? (AFP)

"אני ממש לא מתרגשת", סיפרה הדוגמנית מליסה טישיירה הנבחנת לניו יורק מאג'סטי, "כבר לבשתי תחתונים בפומבי בעבר". לאליין מקי בת העשרים זה נראה קצת יותר מוזר. "כשאמי שמעה על זה, היא אמר 'מה? את הולכת לשחק פוטבול בעירום?' כן, משהו כזה, עניתי לה".

ליגת ה-LFL הוקמה בעבר כגימיק והתמקדה בעיקר בלנג'ריי-בול, ששוחק בלוס אנג'לס במהלך הפסקת משחק הסופרבול ומנע מאוהדים רבים לנצל את ההפוגה כדי ללכת לשירותים. נשים חטובות מתגוששות עם כדור פוטבול ביד שימשו אלטרנטיבה מרעננת לצפייה טלוויזיונית, כשמקביל ברשתות הגדולות משודרות הפרסומות בהפסקה.

ג'ני פארלי במבחנים. סטנדרטים גבוהים (AFP)

השנה כאמור גדלה הליגה, אפשר לומר כי התפשטה. מלבד הניו יורק מאג'סטי, והפילדלפיה פאשן שנוסדו השנה, קיימות עשר קבוצות נוספות המחולקות לשני איזורים - המזרח והמערב.

בולני אולטוניי אמרה כי היא מודעת לכך שהאוהדים הזכרים אינם ממש מתעניינים במי מנצח או מפסיד, אלא רק רוצים לחזות בבחורות החשופות, אבל בכוונתה להוכיח להם כי אין מדובר בזה. "יש לנו הזדמנות להוכיח שאנחנו לא פחות טובות מהבחורים. אנחנו עולות למגרש ויכולות להיות גם מלוכלכות".

אל.אף.אל - לא ללפלפיות (רויטרס)

אמנדה וולש שהשתתפה במבחנים לפילדלפיה פאשן סיפרה כי היא ריחמה על המאמן שבחן אותה. "אם זה היה פוטבול אמיתי, הייתי מטיחה אותו על הקרקע".

מרטינה רנדל: "זה אמנם תוצר של שובניזם גברי. אבל צפיתי בכמה סרטונים ביוטיוב וזה נראה די רציני, מלבד העובדה שלובשים מכנסונים מאוד מאוד קצרים".

ובסופו של דבר, זה מתמצה בזה. "לפני הכל אנחנו מחפשים פה שוק", אמר מורטאזה, "אם היינו רוצים רק את האתלטיות הטובות ביותר, היינו הופכים להיות עוד אחת מהליגות הרגילות לנשים שאף אחד לא מודע לקיומן. הן משחקות במגרשים של בתי ספר ומישהו אולי יזכיר אותן באיזה בלוג. בשבילנו, לפני הכל, את צריכה להיות מישהי שאפשר לשווק".

ובשביל השחקניות עצמן, מה הן רוצות מהליגה? "אני רק מחפשת את הדבר הכיפי הבא בשבילי", סיפרה אליסון ברנון ממנהטן, מאמנת אישית ורקדנית בלט, והחל מהשבוע גם שחקנית פוטבול.