8 שנות מאסר לרופאה שהרדימה למוות בת 4

ד"ר סבטלנה רוסו, הרופאה שנרדמה במהלך ניתוח העיניים, שלאחריו מתה נטע-לי בורוסקי בת ה-4 בשנת 2005 בבית החולים אסותא, נידונה בצהריים (יום ה') לשמונה שנות מאסר בפועל בבית משפט המחוזי בתל-אביב - לאחר שהורשעה בהריגה. עורך דינה של ד"ר רוסו ביקש עיכוב ביצוע לעונש, כדי שיוכל להגיש ערעור על הרשעתה. המנתח ד"ר חיים סטולוביץ', שהורשע בביצוע מעשה פזיזות ורשלנות, ירצה ארבעה חודשי עבודות שירות.

השופט צבי גורפינקל כתב בגזר הדין, כי התלבט בטרם מתן העונש ואף שקל לגזור על ד"ר רוסו עונש כבד של יותר מ-10 שנות מאסר בפועל. "הטלת העונש שסברתי כי ראוי להטיל על הנאשמת, עלול היה להתפרש כעונש שמטרתו נקמה בלבד וזאת בהתייחס לפסיקה הקודמת".

בכך התייחס השופט לגזר דינו של ד"ר ולדימיר יקירביץ', אשר הורשע במספר עבירות גדול יותר - בהן שתי עבירות הריגה ועבירות נוספות ונידון לשבע שנות מאסר בפועל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב לפני כחמש שנים. לאחר מכן בית המשפט העליון קיצר את ענשו לשש שנות מאסר.

עם זאת, השופט ציין כי מעשי ההריגה המיוחסים לד"ר יקירביץ' מתייחסים להפסקת פעילות רפואית לגבי חולים שהוא סבר כי אין להם סיכוי להוסיף לחיות, "זאת לעומת המקרה שלפנינו". הוא הסביר: "כאן מדובר בילדה קטנה שנכנסה לניתוח פשוט ושגרתי, שלא היה אמור להיות כל סיכון בצידו ובמקום שתצא ילדה שמחה ומלאת חיים, כפי שנכנסה לניתוח, יצאה נטע-לי עם דום לב, עד שנפטרה כתוצאה מכך". השופט כתב עוד בגזר הדין כי ד"ר רוסו לא רצתה במותה של הילדה, אולם כל מעשיה הובילו למוות המיותר והרשעתה בהריגה חייבה עונש חמור.

לפני חודשיים, בהכרעת הדין, כתב השופט כי ביום בו אירע המקרה, הרופאה קראה ספר בביתה עד 3:30 לפנות בוקר וב-7:00 חזרה לעבודה. סניטר העיד על כך שרוסו שמה על עצמה סינר, ישבה על הכסא כאשר ספר מונח עליה. "כל הנסיבות מצביעות על כך שנרדמה, הכינה עצמה לשינה, והשתיקה את המוניטור", קבע השופט. בנוסף, המוניטור אשר הצביע על דום לב כלל לא היה מכוון לעברה.

האם: הרסו לנו את המשפחה

אמה של נטע-לי, דבורה, הגיעה לבית המשפט לשמוע את גזר הדין. היא החזיקה תמונות של בתה בידה. לאחר ששמעה את גזר הדין, היא אמרה: "אין הקלה בשבילנו, אבל כן חיפשנו את הצדק. מישהו הרג לך את הילדה ואתה לא רוצה שהוא יסתובב ברחוב, כאילו הוא לא עשה כלום. הם הרסו לנו את המשפחה. רק אנחנו נשלם את העונש. נטע-לי תמיד תהיה חסרה לנו".

התובע במשפט, עו"ד נסים מירום מפרקליטות מחוז תל-אביב,

 הביע סיפוק מגזר הדין: "מעשיה ומחדליה הנוראיים של הנאשמת הובילו למותה של ילדה קטנה, שטרם טעמה טעמם של חיים ממש. היא נולדה בעמל רב ובייסורים להוריה. היא לא תגיע עוד אל הגן והוריה לא זכו ללוות אותה לכיתה א'. היא לא תלמד לקרוא אף פעם ולעולם לא תשחק במגרש המשחקים שקרוב לביתה. לא תכיר את אחותה שנולדה אחריה ולא תתרוצץ בדירה החדשה של הוריה. היא לא תדע טעמה של אהבה ראשונה ולא תהפוך עוד לאשה עצמאית ובוגרת. היא נפלה קורבן לאדישות,לזלזול ואי האכפתיות של הנאשמים שאת חייה ובבת עיניה הפקידה בידיהם".