שתף קטע נבחר

האם האווירה בבית שלכם נעימה או מלחיצה?

לאווירה המשפחתית יש השפעה רבה על עיצוב האישיות של הילדים. ילד שגדל בבית שבו האווירה חיובית ותומכת, יגדל להיות אמפתי, מכבד ומתחשב, בשעה שילד שגדל בבית עם אווירה מלחיצה יגדל להיות ביקורתי, מתוח ופוגע. איך יוצרים את האטמוספירה הביתית הנכונה?

הגדרת אווירה היא עניין חמקמק. מצד אחד אפשר לחוש בה בקלות ולקבוע אם היא מרגיעה ונעימה או לחוצה ומעצבנת, מצד שני קשה מאוד להגדיר מה בדיוק יוצר את האווירה. אפשר להזכיר מאפיינים כמו שקט או רעש וקור או חום, אבל קשה לשים את האצבע על הרכיבים המדויקים שגורמים לה להיות מה שהיא.

 

לאווירה המשפחתית יש חשיבות עצומה בעיצוב אישיותם של הילדים. אבל מהם המרכיבים הדרושים כדי ליצור את האווירה הנכונה שתאפשר לילדים בריאות וצמיחה ותשחרר אותם מחומרים פוגעים ומרעילים?

 

יוצרים אווירה חיובית

אווירה משפחתית היא כל מה שמתרחש בבית מעל לפני השטח ומתחתיו: הערכים, סדרי העדיפויות, חלוקת התפקידים בין הגבר לאישה, האופן שבו מדברים ומקשיבים, רבים ומתפייסים, מפרגנים ומעבירים ביקורת, וגם שפת הגוף וחילופי המבטים. כל אלה יוצרים אווירה משפחתית ומשפיעים עליה.

 

כאשר בני זוג מקימים בית משותף, הם מביאים איתם כמה מרכיבי אווירה מהבית. אלה יכולים להיות בדיוק אותם מרכיבים שראו והכירו בבית הוריהם, או המרכיבים ההפוכים לגמרי. כך, למשל, מי שגדל בבית עם גבולות נוקשים יכול להביא אותה תפיסת עולם למשפחתו החדשה, או להחליט שהוא בוחר לעשות בדיוק ההפך ולהימנע מגבולות בכלל.

 

ישנם שני סוגים עיקריים של אווירה משפחתית: אווירה חיובית, תומכת ומצמיחה ולעומתה אווירה שלילית, מלחיצה, פוגעת ומשפילה. אף שההגדרה המילולית ברורה למדי, לעיתים במציאות רק קו דק מפריד בין שני הסוגים. קחו למשל את ההבדל בין בית עם הומור טוב ובריא לבית שיש בו ציניות מושחזת. בשני הבתים צוחקים, אבל כשמדובר בהומור בריא כולם צוחקים, בעוד שכאשר מדובר בציניות תמיד יש מישהו שהבדיחה היא על חשבונו ושיוצא בתחושה לא טובה.

 

אווירה משפחתית חיובית היא זו שהערכים המנחים בה הם קבלה, שוויון וכבוד הדדי. כבוד של ההורים כלפי עצמם, כלפי בני זוגם, כלפי ילדיהם וכלפי הסביבה. כאשר הבית מושתת על כבוד הדדי, הדבר בא לידי ביטוי בכל התחומים ובאופנים מגוונים. כך, למשל, בבית כזה יש הקשבה במקום נאומים ארוכים, מילות עידוד במקום ביקורת וקבלה במקום שיפוטיות.

 

בבית שיש בו אווירה משפחתית חיובית של כבוד הדדי, החינוך מבוסס על עידוד, שיתוף והתייעצות, משום שיחס מכבד ומעריך לילדים מלמד ששווה להתייעץ איתם ונעים לשתף אותם, כמובן בהתאם לגילם ולהתפתחותם. עם זאת, כשמדברים על התייעצות עם הילדים לא מתכוונים בהכרח שחייבים לקבל את דעתם, אלא שצריך לשמוע אותם בגובה העיניים. כאשר כבוד הדדי הוא הבסיס לחינוך, גם החוקים והגבולות מיושמים מתוך בחינה של צורכי הילד והמשפחה כולה, וכך הם גם מתקבלים.

 

נקודת המוצא של כבוד הדדי עוזרת גם להבחין בין אהבה, נתינה וחום לבין פינוק – ואלה שני דברים שונים מהותית. עד כמה שזה נשמע מוזר, דווקא הפינוק – שכביכול בא ממקום שרוצה בטובת הילד בכל מקום ומצב – משיג את התוצאה ההפוכה, מכיוון שאין כאן כבוד ליכולותיו ולכוחותיו של הילד. בשפה האדלריאנית מוגדר פינוק כ"עשיית שירותים מיותרים" עבור הילד. כלומר, לעשות עבורו את הדברים שהוא יכול ואף (עד ששוללים ממנו זאת) רוצה לעשות למען עצמו, כמו לאכול לבד, להתלבש לבד וכו‭.'‬ הפינוק למעשה מפריע לילד לבטא ולשכלל את כישוריו כאדם עצמאי שלומד להתייחס להוריו ולסביבתו לא כאל ספקי שירותים אלא כאל בני אדם כמותו.

 

ההבחנה בין אהבה לפינוק לא אומרת שנפסיק להכין לילד שוקו כי הוא יודע להכין בעצמו, זה רק אומר שניתן לעצמנו גם את האפשרות לסרב לפעמים. וכאשר הסירוב נעשה בדרך מכבדת, הילד לומד שהוא חלק ממערכת אנושית רחבה ולא הכוכב הבודד הזוהר בשמיה.

 

באווירה משפחתית המושתתת על כבוד הדדי ועל קבלה, ברור מאליו מהו הקו האדום ביחסים, והוא שאין פגיעה, השפלה ועלבונות הדדיים. וכשזה הבסיס, יכולים מגוון סגנונות ההתבטאות והטמפרמנט לבוא לידי ביטוי, כי יש מקום וכבוד להורים ולילדים בעלי המזג התוסס והרעשני בדיוק כמו לאלה השקטים והמופנמים.

 

ילד שגדל בבית שבו שוררת אווירה חיובית ותומכת צומח להיות אדם אופטימי שמאמין בכוחותיו, מכבד את עצמו ואת זולתו, יודע להעריך ולהתחשב גם בצרכים ובדעות שאינם צרכיו ודעותיו, ודרכי התקשורת שלו כוללות הקשבה, עידוד, שיתוף ואמפתיה.

 

מתרחקים מאווירה שלילית

אווירה משפחתית שלילית היא כל מה שמנוגד למה שתואר כאן. הורים שבביתם שוררת אווירה שלילית לא בחרו בדרך הזו משום שהם רוצים להרע לילדיהם, אלא משום שזה המחיר שהם משלמים כדי להשיג את המטרות שסימנו עבור ילדיהם, כמו הצטיינות בכל דבר, הצלחה ופרפקציוניזם, שהמחיר שלהם הוא לא פעם לחץ, ביקורת, צעקות ואיומים.

 

המשותף לכל הדרכים האלה הוא שהמטרה נעשית חשובה יותר מהדרך, כגון שההצטיינות חשובה יותר מהרגשתו של הילד. ברור שכל ההורים מחשיבים מאוד את הכבוד ההדדי, אבל חשוב להם לא פחות שהילדים יבינו שכל מה שנעשה בבית נעשה לטובתם ולהבטחת עתידם.

 

אלא שהתוצאה של הכוונות הטובות האלה היא לא פעם אווירה משפחתית שלילית ומלחיצה. הלחץ נוצר מאחר שלא תמיד הילדים שמחים או מוכנים לשתף פעולה עם המטרות שהציבו ההורים. הם רוצים לצאת לשחק ולא רק לעשות שיעורי בית, להתאמן בנגינה על הפסנתר או לרוץ מחוג לחוג. לפעמים כשהם מגיעים הביתה מהגן או מבית הספר הם זקוקים לזמן של הפוגה, להימרח על הספה ולבהות בטלוויזיה, ולא מיד להסתער על המשימה שהוצבה בפניהם.

 

כשאין התייחסות מכבדת לצרכיו ולרצונותיו של הילד, ורק הישגיו ניצבים מול עיני ההורים, זהו מתכון בטוח למאבקי כוח ולמריבות שמעכירים את האווירה ופוגעים במערכת היחסים בבית. ואם בסופו של דבר הילד גם לא מביא את התוצאות המצופות ממנו, מתלווים לכך הביקורת הקשה, הפגיעה והרבה פעמים גם עונשים.

 

כל זה לא אומר שהבחירה צריכה להיות בין אווירה טובה לבין ילדים מוצלחים, אלא שצריך לבחון לעומק את הערכים, את סדרי העדיפויות ואת הדרכים להשגת המטרות שהצבתם לילדים, ולדאוג שלא יפגעו באווירה המשפחתית.

 

איך עושים את זה?

קל לזהות באיזו אווירה משפחתית גדלים הילדים אם מתבוננים בהם ובוחנים עד כמה הם נינוחים ומשוחררים או אולי לחוצים ומתוחים מול משימה ומטלה חדשה. מה קורה להם כאשר אינם מצליחים – וזה קורה לכולם. עד כמה הם עצמאיים ויוזמים או שאולי זקוקים לנוכחות ולהדרכה של ההורים בכל מעשה והחלטה. עד כמה הם אופטימיים, בטוחים בעצמם, מפרגנים ושמחים או שמא הם ביקורתיים, שיפוטיים ופוגעים.

 

עונת האביב היא הזדמנות מצוינת לאוורר גם את האווירה המשפחתית ולבחון לעומק את עצמנו כהורים בארבעה נושאים עיקריים:

 

  1. מה אהבתי בבית ההורים והצלחתי להביא למשפחתי החדשה?
  2. מה אהבתי אבל לא הצלחתי לקיים בביתי שלי?
  3. מה לא אהבתי במשפחת המוצא והצלחתי להימנע ממנו כאן?
  4. מה לא אהבתי, ובכל זאת אני מוצא שאני נוהג באותו אופן כלפי ילדיי?

 

כשתהיה לפניכם הרשימה המלאה, תוכלו להבין ביתר קלות מה מקור האווירה המשפחתית שלכם ולעשות בחירה מחודשת לגבי הדברים שדורשים תיקון, והחשוב ביותר – לקחת אחריות על הבחירה הזו. בדרך זו תוכלו לבחון באמת אם הערכים וסדרי העדיפויות מתאימים לכם, ואם הדרכים להשיג אותם מתאימות, או שאולי אפשר ליצור דרך חדשה, ותבינו ביתר קלות את ההשפעה העצומה שיש לכל אלה על הילדים, על מה שמעצב את תפיסתם העצמית, את ערכיהם ואישיותם ואת מה שיישאו איתם לעתיד.

 

  • הכותבת היא מדריכה, מרצה ומנחה בכירה במכון אדלר. הנושא נלמד בהרחבה בקבוצות ההורים במכון אדלר. ‭

 

בחן את עצמך: איזה מן הורה אתה?

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: index open
מומלצים