שתף קטע נבחר

"ילד, בית, אור": אלכס ליבק וילדים בסיכון מצלמים

עבור ילדים שכבר אינם חיים עם משפחותיהם הביולוגיות, הרעיון של "בית" רחוק מלהיות מובן מאליו. תערוכה חדשה: "ילד, בית, אור" מאפשרת הצצה נדירה לעולמם הפנימי של ילדים במשפחות אומנה במהלך החיפוש שלהם אחר זהות, יציבות ואהבה

איך מרגישים ילדים שנאלצו לעזוב את ביתם ולעבור לגור במשפחה אומנת, האם טוב להם שם או רע, איך אפשר לדעת? כדי לנסות לקבל הצצה לעולמם של ילדי משפחות אומנה יזמה עמותת "אור שלום" בשיתוף זוכה פרס ישראל לצילום אלכס ליבק, את תערוכת הצילום: "ילד, בית, אור".

 

  • רוצים להגן על הילדים? לפרויקט "הילדים של כולנו" לחצו כאן

 

בתערוכה שזורים תצלומיו של ליבק, שהוזמן לבקר בבתי האומנה ובמשפחתונים של העמותה כדי לתעד את הילדים וחייהם בהם, לצד תמונות שהילדים, שהוצאו מביתם על משרד הרווחה, צילמו בעצמם בנושאי בית ומשפחה.

 

באנצעות  סדרת סדנאות צילום ניתנה לילדים ההזדמנות ללמוד כיצד לבחון את חייהם באופן ישיר דרך עדשה שונה, מנקודות מבט שונות. "תוך שימוש במדיום הצילום, גילו הילדים דרך חדשה להביע את רגשותיהם ביחס לחייהם המורכבים. הם למדו טכניקות צילום בסיסיות, כמו מסגור, שימוש בזום, ובחירה בנקודות מבט שונות. השימוש בעדשה איפשר להם לראות את המציאות שלהם בצורה שונה". מסבירים אנשי "אור שלום", "תוך כדי כך הילדים התחברו לעצמם ולשאיפותיהם, חששותיהם, פחדיהם וחלומותיהם העמוקים ביותר".

 

צילום: אלכס ליבק

 

דרך הצילומים האלה מתאפשרת הצצה לעולמם הפנימי של הילדים, הן דרך המציאות עצמה והן דרך הדימוי שלה, שהילדים בחרו להנציח ולצלם. "כל צילום מספר סיפור של חיפוש ושל כמיהה. כשמביטים בתמונות, חפשו את הסיפור מאחוריהן. שאלו את עצמכם כיצד התמונה נתחמה, היכן נמצאים הצללים, מה יש במסגרת, ולפעמים, מה שיותר חשוב, מה הושמט ממנה" מוסיף מנחה הסדנאות הצלם ואיש החינוך שי אפשטיין. "הדיאלוג שנוצר בין צילומי הילדים לאלו של אלכס ליבק, מאפשר פתח דרכו אפשר להתחיל לחדור לעולמם הפנימי שלהם".

 

בית הוא מונח מבלבל

"עבור לא מעט ילדים בסיכון, בית הוא מונח מבלבל - לעיתים מסמל חיבוק וחום, ולעיתים מקום מאיים ולא בטוח" מסבירה ענת דונוביץ, מנכל"ית אור שלום. "האנשים הקרובים ביותר שאמורים להיות מקור לביטחון ולהגנה מאכזבים ופוגעים באמונם הבסיסי. אנחנו פועלים כדי להעניק להם בית, ולאפשר מנוחה, קביעות וחום", היא מוסיפה.

 

צילום: ילדי "אור שלום". מתוך: "ילד, בית, אור" 

 

"ביקשתי מהילדים לתפוס במסגרת המלבנית הזו של המצלמה, הפריים, איך הם רואים את המושג בית. נכון, מדובר בנושא מופשט, כמו רגשות - פחד, שנאה, אהבה. האתגר האמיתי הוא איך ללכוד את אותן תחושות לכדי צילום, תמונה, חומר, שאפשר לתלות על הקיר". מפרט אפשטיין. "למשל צילומי סורגי חלונות הפכו למעין בית סוהר פנימי שהילדים מבקשים להשתחרר ממנו. תמרורים של אין כניסה ואין מוצא, הכול מעיד על הלך רוח פנימי וגם אם הדברים לא נעשו במודע, עדיין הם מרמזים על כוונה פנימית עמוקה".

 

"חשבתי שאראה ילדים אומללים והתבדיתי לחלוטין". מודה אלכס ליבק על ציפיותיו טרם כניסתו לבתי משפחות האומנה, "הייתה לי סטיגמה, ופתאום אתה רואה שזה לא ככה, שזה מאוד מצליח. חשבתי שאראה דיכאון" הוא מודה, "בהתחלה הנחתי  שהילדים מתנהגים יפה כי אמרו להם, אבל כשאתה מגיע לצלם בבית, בשש בבוקר אין הגנות. כמה שלא נשתדל אלו הרגעים האותנטיים שלנו, ולשם מגיע פתאום צלם שמנדנד" הוא מחייך, "הם היו ממש נחמדים והייתי המום מהם. אז נכון, יש כמה נערים בגיל ההתבגרות שנראים פחות מאושרים על הבוקר", הוא מוסיף בקריצה, "אבל גם לנו יש בבית אחד כזה, הוא גם לא מבסוט מהחיים".

 

צילום: ילדי "אור שלום". מתוך: "ילד, בית, אור"

 

ליבק, הידוע בצילומי הפורטרט הכובשים שלו, נתקל בבעיה טכנית בבואו לחשוף מצולמים שזהותם חייבת להישאר חסויה. "הבעיה העיקרית היא שאי אפשר לצלם פנים", הוא מסביר, "לכל צלם חשוב המגע עם העיניים, עם הפנים, ניסיתי לעקוף את זה, לא יודע עד כמה בהצלחה" הוא מודה. "הסיפור הוא אנושי, סיפור אנושי בלי פנים כבר מתחיל בפיגור, כמו לרוץ מאה מטר על רגל אחת. זה מתסכל, זה אומר לעבוד עם יד אחת קשורה".

 

אתה מרגיש בשקיקה לאהבה

במסגרת ביקוריו במשפחות השונות גילה ליבק קו מנחה משותף: "גיליתי משהו שאופייני לכל המקומות האלה - אתה מרגיש בשקיקה לאהבה. מצאתי בהרבה מהבתים אצל הילדים בובות של בעלי חיים, דובונים פרוותיים שאפשר להתכרבל איתם, גם בגילאים הגדולים, והמון כריות עם לבבות, רואים את הסממנים של החוסר הבסיסי בבית, אבל גם ניסיון אמיתי למלא את החסר בהצלחה".

 

צילום: ילדי "אור שלום". מתוך: "ילד, בית, אור"

 

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל חיים 2,340,000 ילדים. אחד מארבעה ילדים חי מתחת לקו העוני. כ- 330 אלף ילדים מוגדרים כילדים בסיכון, מתוכם 200 אלף נמצאים בפיקוח משרד הרווחה. עשרת אלפים ילדים נמצאו בסיכון גבוה במיוחד והוצאו מבית הוריהם למסגרות חלופיות לאחר שנפגעו בבית הוריהם מהתעללות, או מעזובה קשה. לילדים אלו מספקת העמותה בית חם ותומך וטיפול מקצועי, המסייע להם לשבור את מעגל המצוקה, להתגבר על משקעי העבר ולבנות לעצמם חיים טובים ומלאים.

 

פעילות אור שלום מתקיימת כבר 30 שנה והוא נחשב לארגון הגדול במדינה המטפל בילדים ובני נוער בסיכון שהוצאו מביתם על ידי שירותי הרווחה במדינת ישראל. הארגון מספק לכ- 1,300 ילדים ובני נוער עד גיל 21, מסגרת משפחתית חוץ-ביתית חדשה ובריאה,שיעורי עזר, חוגים, טיפול פסיכולוגי מקצועי והדרכה אישית.  

 

"אני במשפחה אומנת אצל דוד ודודה שלי מאז שנולדתי. אמא שלי הייתה חולה מאוד ונפטרה שהייתי בת 7 ואת אבא אני לא מכירה בכלל, הוא נפטר מדום לב כשהייתי בת שלושה חודשים". מספרת רוני (שם בדוי) בת ה- 14, "כשהעובדת הסוציאלית סיפרה לי על הסדנא בהתחלה לא רציתי ללכת. אף פעם לא צילמתי קודם וחשבתי

שזה משעמם".

 

"הגעתי לסדנא ושם ולמדו אותי להבין מה זה צילום, איך להחזיק את המצלמה, באיזו זוויות לצלם ואם צריך לקרב או להתרחק, להיות ומואר או חשוך ואז התחלנו לצלם במצלמות שנתנו לנו", מוסיפה רוני "אני צילמתי עציץ ומקרר, דברים שקשורים אצלי לבית. מישהי אחרת  צילמה שירותים. היה מאוד כיף, נראה לי שאני אמשיך לצלם".

 

"אשמח אם אנשים יבואו לראות את התמונות שצילמנו" היא מזמינה, "יש מלא צילומים יפים ואני רוצה שאנשים יבינו על מה הצילומים, מה זה בית בשבילנו ומה אנחנו מרגישים לגביו".

 

  • התערוכה "ילד,בית, אור",נערכת במתחם המזח בנמל תל אביב בין ה-30.06.09 ל- 31.07.09, בימים: א'-ה, 10:00 -24:00 שישי 10:00-20:00 שבת 10:00-24:00. מבקרי התערוכה ייבנו את הבית הגדול בעולם העשוי כולו ממקלות ארטיקים ומוצרי צריכה.

  •  לאתר העמותה לחצו כאן , ליצירת קשר טלפוני: 03-6186050, 09-7426500

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס ליבק
צילום: ילד בית אור
מומלצים