שמנות, רזות, מכוערות - כולן יכולות להיות סקסיות
אני הרי מסוגל לסיים אקט בוקר מהנה עם אשתי שתחיה (המון פעמים, רצוף כמובן, כמו כל גבר אמיתי!), לצאת מהבית מסופק לחלוטין, לראות מישהי מושכת ברחוב ומיד לחשוב איך זה יהיה לזיין גם אותה, אולי אפילו יחד עם אשתי. ראש של גבר
בתנאי, כמובן, שאני לא מדבר עם אשה בשעה הזאת.
אם תשאלו את אשתי, אז משהו בבירור לא בסדר איתי. איך אפשר לחשוב על מין כל כך הרבה ולרצות לזיין / לעשות / לטעום / לנשנש וכו' כמעט כל מה שזז (היי, גם לי יש גבולות!)? הרי זו בפירוש מחלה או סטיה, או סתם לא טבעי.
הרבה זמן חשבתי שהיא צודקת. מי כמוני יודע. אני הרי מסוגל לסיים אקט בוקר מהנה עם אשתי שתחיה (המון פעמים, רצוף כמובן, כמו כל גבר אמיתי!), להתלבש, לצאת מהבית מסופק לחלוטין, לראות אשה או נערה מושכת ברחוב או ברכב שעומד לידי ברמזור ומיד לחשוב איך זה יהיה לזיין גם אותה, אולי אפילו יחד עם אשתי, ובאותה נשימה לשאול את עצמי אם נדפקתי לגמרי ואם כולם דפוקים כמוני, או שסוף סוף מצאתי משהו שמייחד אותי בעולם.
וזה לא מאוד משנה איך הן נראות. בכל מקרה אחשוב עליהן בקונוטציה מינית כלשהי, גם אם לא בהכרח אקטיבית איתי. למי שלא מבין למה אני מתכוון אני אסביר: מכירים איך זה שאתם רואים מישהי, איך נאמר בעדינות, לא לטעמכם (אבל בענק), ואתם אומרים או חושבים 'פיכסה' או 'מסכנה, מי יזיין אותה' וכאלה? אז א', תופתעו לדעת שרבים יזיינו אותה בשמחה. וב', עצם זה שבכלל חשבתם על כך אומר שחשבתם עליה בקונוטציה מינית, גם אם לא הפשטתם אותה בראש.
אשה שלא שכחה שהיא אשה תמיד יהיה בה משהו מושך
מסתבר שלפחות לגבי, ולדעתי אני מדבר כאן בשם גברים רבים, הגוף אמנם חשוב מאוד, אבל פעמים רבות מה שמושך באשה זאת פשוט הנשיות שלה. אשה שלא שכחה שהיא אשה תמיד יהיה בה משהו מושך, גם אם באופן אובייקטיבי היא לא עומדת בשום קריטריון של יופי. מלאות, שמנות, רזות מדי, מכוערות - כולן יכולות להיות סקסיות בטירוף אם פשוט יהיו שלמות עם עצמן, יאהבו את עצמן, לא יוותרו מראש על חיי מין תמורת עוד המבורגר ומילקשייק ויזכרו שתמיד יש אנשים שדווקא המראה הזה עושה להם את זה.
אם כבר, דווקא חוסר השלמות מוסיף נופך סקסי מאוד לאשה, הופך אותה לאמיתית יותר, שלמה יותר, נגישה יותר. אשה עם פנים וגוף מושלם תמיד נראית לי מלאכותית, פלסטיקית. הרי ברוב האנשים יש משהו דפוק, ואם פתאום נתקלים במישהי עם פנים של בובה, גוף מושלם וביטחון עצמי זה כמעט נראה לא אמיתי. הרי משהו חייב להיות דפוק שם, לא? בכל מקרה, מעצם הבובתיות שלהן אני נכבה אוטומטית. אולי התת-מודע שלי פשוט מזכיר לי שממילא אין לי סיכוי וחבל על הזמן שלי (מה שמאוד סביר), ולכן אני מוותר מראש ומציל את הקלוריה שהיתה עלולה להישרף במחשבה עליה. ממילא אם היא יפהפיה מהממת עם גוף פיצוצי בטוח יש לה אופי מחורבן...
לפנייה לכתב/ת 
