נחשפה מחצבת אבן גדולה משלהי ימי בית שני

בברכה הארבע-עשרה של תפילת העמידה נהוג לברך "ברוך אתה ה' בונה ירושלים", ואכן ירושלים כל הזמן נבנית. לעתים, מפעלי הבנייה של ימינו מצטלבים עם מפעלי הבנייה האדירים של העבר הרחוק, בדרכים לא שגרתיות.

לרגל בנייתו של בניין מגורים ברחוב שמואל הנביא, נקראו חופרי רשות העתיקות לערוך חפירה במקום, על מנת לוודא שהבנייה לא גורמת נזק לממצאים ארכיאולוגיים. במהלך החפירה, שנערכה בניהולם של ד"ר עופר שיאון ויהודה רפיאנו מרשות העתיקות, נחשפה מחצבה עתיקה משלהי ימי בית שני (בת כ-2,030 שנה), המשתרעת על שטח של כדונם. הארכיאולוגים מעריכים שמחצבה זו שימשה כמאגר חומרי גלם למפעל נוסף, בומבסטי ומפורסם יותר - בית המקדש של הורדוס.

 "גודל האבנים הגדולות באתר (3 מ' אורך על 2 מ' רוחב על 2 מ' גובה) מעיד על אפשרות סבירה שהן יועדו לבניית מפעליו המפוארים של הורדוס בירושלים, ובהם כתלי בית המקדש", העריך ד"ר שיאון. "נראה כי במחצבה עבד מספר רב של פועלים, כאשר באתר נחצבו אבנים בסדרי גודל שונה: ראשית נחצבו אבנים קטנות, ולכשיושר השטח, נחצבו האבנים הגדולות. את האבנים חצבו באמצעות יצירת "תעלות ניתוק" רחבות שסומנו בעזרת אזמל כבד. לאחר יצירת התעלות, נותקו האבנים ממקומן בעזרת פטישים ואזמלים".

"ממקורות היסטוריים ידוע, כי לצורך בניית המקדש ומפעלים אחרים שבנה הורדוס, דוגמת ארמונו, נדרשו מאות אלפי אבנים בגדלים שונים – רובן במשקל 5-2 טון", הוסיף ד"ר שיאון. "מידות האבנים שנחצבו במחצבה שנחשפה, מתאימות לכתלי בית המקדש. הקטע הגדול שנחשף, הינו למעשה חלק קטן ממחצבות ענק שהתפרשו על כל המדרון - ממוסררה ועד סנהדריה".

היום, עם חשיפתה של מחצבה זו, ניתן להיווכח בעוצמת מפעל הבנייה שמתואר בכתבים ההיסטוריים: "יוסף בן מתיתיהו כתב כי חציבת האבנים לבניית בית המקדש של הורדוס ארכה 8 שנים תמימות", אמר ד"ר שיאון. "בית המקדש עצמו נבנה בתקופה קצרה יחסית של שנתיים. עם חשיפת המחצבות בסנהדריה וברמת שלמה, ברור שהורדוס חצב מהקרוב לבית המקדש, אל הרחוק: קודם הוא מיצה את האבן ברכסים הקרובים, ולאחר מכן פנה לחצוב באזורים מרוחקים יותר”.

בימים בהם ממשלת ישראל עושה מאמצים להילחם באבטלה הגואה, יש לזכור גם את ההיבט התעסוקתי של מפעלי הבנייה של הורדוס. לדברי ד"ר שיאון, "ה'היי טק' של אותם ימים התמקד בדרכי החציבה, ההעברה והניוד של אבנים. מהמקורות ההיסטוריים עולה שהורדוס הכשיר יותר מ-10,000 אנשים לעסוק במלאכה זו. הם הכשירו דרכי מעבר ראויות, ואז העבירו את אבני הענק בדרכים מגוונות - על גופי עץ שהתגלגלו בהובלת גמלים ושוורים, על עגלות שבנו, ועוד".

בין הממצאים שנחשפו בחפירה ברח' שמואל הנביא - טסי המתכת (המכונים לחיים), שנועדו לנתק את האבנים מסלע האם, ומטבעות וחרסים משלהי ימי בית שני (המאה הראשונה לפני הספירה).