זה לא מצחיק: הבדחן שאול חיון עובר לשירה

בציבור החרדי הוא נחשב למספר אחת בבידור. עד היום הוציא שאול חיון עשרות קלטות ודיסקים לצפייה ובהם מערכונים קצרים ובדיחות, הכל ברוח ההלכה כמובן. אבל בחודשים האחרונים עושה חיון תפנית בקריירה והופך לזמר - במידה רבה, גם זה נעשה בעקבות ההלכה. השבוע הוא השיק קליפ ראשון לשיר "ענווים", מהאלבום החסידי שעליו הוא עמל. 

בציבור החילוני מנסים להתגבר על תופעת העתקות הדיסקים באמצעות הסברה מוסרית, המשווה בין צריבה לגניבה. ואולם בציבור החרדי, חלק מהרבנים פסקו שקניית דיסק כוללת גם את תוכנו ומותר לרוכש לעשות בו ככל העולה על רוחו, כל עוד מדובר בצרכים פרטיים ולא מסחריים.

"ענף הדיסקים לצפייה נמצא בשלבי קריסה סופיים", אומר חיון. "הציבור צורב דיסקים וההכנסות אפסיות. הורדנו מחירים ל-35 שקל לדיסק, וכותר שכבר שנה בשוק יורד ל-16 שקל בלבד - זה מותיר לאמן בערך שני שקלים מכל מכירה. וגם בדרך הזו לא נמכרים הדיסקים באופן מספק. ברגע שהצריבות הותרו על-פי ההלכה, הקרב הוא חסר סיכוי". 

ואין מוצא?

"בעקרון ניתן לעשות תנאי בין הקונה למוכר, אבל זו חרב פיפיות. התנאי שאושר על-ידי הרבנים הוא שניתן לאסור את הצריבה, אבל מצד שני - כאשר הקונה מחליט שהוא מיצה את הצפייה בתוכן שרכש, הוא רשאי להחזירו למוכר ולקבל חזרה את מלוא תמורתו, גם כעבור זמן רב. כמובן שמבחינה כלכלית זה אסון".

אז המצב בשוק הדיסקים לצפייה אבוד, מה יועיל המעבר לשירה, הרי גם דיסקים של שמע ניתן לצרוב?

"אני שר מאז שהייתי נער בן 12, וכבר עליתי על במות רבות. לאחרונה הוצאתי אלבום של שירים מזרחיים וכעת אני עובד על אלבום חסידי יותר. המטרה שלי היא למצב את עצמי כזמר, ואז להופיע באירועים כמו בר-מצוות וחתונות. את זה אי-אפשר לצרוב".

הניסיון לפנות גם לקהל מזרחי וגם לחסידי הוא לא בבחינת "תפסת מרובה"?

"אני מנסה לפנות לקהל כמה שיותר גדול. אותי לימדו שבזמן מלחמה יורים לכל הכיוונים. זו תקופה של

הישרדות, ואני משתדל לעשות הכל כדי להמשיך". 

אתה לא חושש שהמוניטין של כבדחן ירתיע אנשים מלהזמין אותך לשיר באירוע?

"אמנם יש עם זה בעיה, וכבר קרה שביקשו ממני 'שלא יהיה פאדיחות' ושאתמקד בשירה - אבל בדיוק בשביל זה אני בא. לא כדי להצחיק. מצד שני, יש לי גם יתרון ענק - לאנשים קל להתחבר אליי. אני לא צריך להוכיח מי אני ומה אני. מרגישים כאילו אני חלק מהמשפחה הגדולה".