קלוגס

ד"ר ג'ון הארווי קלוג נולד בשנת 1852 בבאטל-קריק, מישיגן. בשנת 1876 הוא פתח בית הבראה מצליח ומפואר, שהתנהל לפי תיאוריה שפיתח ושנקראה: "צורת חיים ביולוגית". לפי שיטתו, המתכון האידיאלי לבריאות הוא חיים באוויר פתוח ונקי עם מינון מאוזן של פעילות גופנית, מנוחה מרובה, תזונה דלת קלוריות של אוכל טבעי והימנעות מקפאין, בשר, טבק וסקס.

בשנת 1876, החל אחיו הצעיר ו"הלא יוצלח" של הרופא, וויל קיית קלוג, לעבוד בבית ההבראה. זאת אחרי שעזב את בית-הספר בגיל 14, מכר מטאטאים ולמד מסחר. בתחילה הוא עבד כמנהל חשבונות, ובהמשך נכנס למטבח והצטרף לנסיונות למצוא מאכל מזין ודל קלוריות ללקוחות המקום.

באחד הימים הכינו שני האחים קלוג דייסה מקמח תירס. הם הניחו אותה בקערה גדולה, יצאו לעיסוקיהם וחזרו למטבח רק כעבור יומיים. את הדייסה, שהתייבשה בינתיים, הם שיטחו במערוך וקיבלו פתיתים. את פתיתי התירס הם קלו בתנור, עד שהפכו חומים ופריכים. לקוחות בית ההבראה אהבו לאכול בבוקר את פתיתי התירס הקלויים, וביקשו לקחת גם הביתה.

וויל קלוג החל לשלוח באמצעות הדואר, פתיתי חיטה קלויים ללקוחות המעוניינים. לשם כך הוא הקים חברה שנקראה סניטס פוד קומפני. וויל קלוג, שקיבל מאחיו משכורת נמוכה בעליל, הבין כי שיווק המוני במחירים זולים יניב רווחים גדולים. אבל את ד"ר קלוג העסקים הגדולים לא עניינו בכלל, הוא רצה להמשיך ולטפל בחולים שלו בדרכו. כאשר וויל קלוג רצה לפרסם את המוצר בפוסטרים ובמודעות בעתונים ומגזינים טען ד"ר קלוג, כי זה נוגד את האתיקה הרפואית.

בשנת 1906 מצא וויל קלוג שותף נלהב בשם צ'רלס בולין, איש ביטוח ממיזורי, שהיה לקוח בבית ההבראה המשפחתי. בולין השקיע בעסק החדש 35 אלף דולר, ועם משקיעים נוספים שמצא, ניהל מו"מ מסובך עם ד"ר קלוג על זכויות היוצרים של הקורן פלייקס. בסיום המו"מ הקים עם וויל קלוג את חברת K'S BATTLE-CREEK TOASTED CORN FLAKESW COMPANY. בהמשך קוצר שם החברה ל"קלוגס" בלבד. הייצור נעשה בתחילה בבניין צנוע בבאטל-קריק ובתחילת שנת 1906 ייצר בית החרושת של קלוגס 33 ארגזים של קורן פלייקס ביום. בסוף אותה שנה יוצרו ונשלחו כבר 3,000 ארגזים ביום, ופרסומות של קלוגס החלו להופיע בעתונים.

מתנות בקופסאות

וויל קלוג הבין את חשיבות הפרסום וקידום המכירות. משנת 1901 הוא השתמש בשירותיה של סוכנות לקידום מכירות ופרסום. בשנת 1912 הוצמדה לגג אחד הבניינים בטיימס סקוור בניו-יורק פרסומת ענקית, עם אותיות קידוש לבנה, KELLOGG'S, וציור של ילד עם קופסת קורן פלייקס. בהמשך הופיעו על קופסאות הקרטון דמויות מצוירות, שהפכו לידידי הילדים. חברת קלוגס, הפכה לחלק מהפולקלור באמריקה בשנת 1910, כאשר חילקה בתוך קופסאות הדגנים ספרים עם דמויות מצוירות לילדים, בלונים וצעצועים יצירתיים שונים. שיטת המתנות הזו אומצה על ידי חברות מזון אחרות רק אחרי שנות ה-50 והתפשטה לרשתות כמו מקדונלד'ס. החברה גם הנהיגה את שיטת ההנחות: קנה אחד קבל שניים וכדומה.

במרוצת העשורים ובפרט במאה ה-20, נעשו דגני הבוקר פופולריים יותר ויותר. בכל עשור הומצא בקלוגס מאכל דגנים חדש, העשוי מחומרים טבעיים ומזינים. אחרי הקורן פלייקס העשויים מקמח תירס, החלו לייצר ב-1915, את דגני החיטה ALL BRAN. באותה שנה נפתחו מפעלי דגנים בלונדון ובקנדה, ובשנת 1928 החלו בייצור הרייס קריספיס העשויים אורז. בהמשך פיתחו שם את המיזלי והגרנולה - תערובת של פתיתי שיבולת- שועל, אגוזים קלויים ופירות יבשים, דגנים בטעם שוקו, דגנים עם דבש, דגנים דיאטטיים ללא תוספת סוכר וחטיפים בריאותיים.

מפעלים ברחבי העולם

כיום מייצרת החברה יותר מ-40 מוצרים, הנמכרים ב-160 ארצות. 34 מפעלי קלוגס פרוסים ברחבי העולם, ומעסיקים 15 אלף עובדים. שני-שלישים מתוכם הם בעלי מניות. החברה מעניקה לעובדים אפשרויות קידום באמצעות קורסים וסמינרים ואפשרות ליוזמות, ההופכות את העובדים לבעלי מעורבות. המפעלים מציעים גם מעונות-יום לילדי העובדים, מכוני ספורט וכושר, קבוצות ספורט, עיתון עובדים ואירועי גיבוש. כיום מדורגת קלוגס במקום ה–176 בין החברות בארה"ב, ובמקום ה–337 בין אלף החברות המובילות בעולם (לפי דירוג ה"ביזנסוויק"). מחזור המכירות שלה לשנת 1999 הגיע ל- 6.7 מיליארד דולר.

בארץ מוצרי קלוגס מיובאים לישראל עוד משנת 1932, על ידי חברת אלכסנדר יעקבס. אחרי הקמת המדינה ובתקופת הצנע הוטלו מסים על המוצר, הוא הפך ליקר מאוד והיבוא קטן. כיום גדלה צריכת מוצרי קלוגס והיא אחראית ל-21% ממכירות דגני הבוקר בישראל.

פורסם במגזין "ממון", ידיעות אחרונות, בתאריך 17/11/99