הסטארט אפ השקוף: נחמדים חסרי בושה

את הכסף שהצלחנו לגייס הצלחנו לגייס בעיקר בגללנו, וזו הרכנת ראש והבנה אמיתית בצורה שבה הדברים עובדים, אנשים משקיעים כסף בסיד כי הם מאמינים באנשים, כמה פעמים שמענו את זה? עשרות, מאות, הם מאמינים במוצר, כמובן, אחרת לא היה היגיון כלכלי בהשקעה, אבל הם חייבים להאמין גם בך.

אז זהו, אנחנו באמת אנשים נחמדים, תודה, תמיד נעים לשמוע.

נחמדים מדי?

השאלה היא, והיא עלתה לאחרונה בעוצמה בעקבות האירועים שנפרט בהמשך – האם אנחנו נחמדים מדי? האם נחמדות תמיד פירושה ותרנות וחולשה? האם אגרסיביות שווה הצלחה?

בשלב הינקותי בו אנחנו נמצאים הרבה מאוד מהיסודות שעליהם נשען ויקידו הם יסודות התנדבותיים המושתתים ישירות, או כמעט ישירות, עלינו – זו אחריות גדולה ולפרקים גאווה, אבל זו בעיקר הבנה שכרגע לפחות, המדינה זו אנחנו.

ההלוך וחזור המשפטי נמצא בעיצומו, לפעמים אנשים מרגישים צורך להוות לנו אב ברמת החוסך שבטו שונא בנו, הצלפות ידידותיות האומרות לנו להתנהל אחרת, ללחוץ יותר, להיות נחמדים פחות. אנו תמיד נעים בין הצורך ללחוץ על אנשים, ובין ההרגשה שממילא המצב עדין, אנו נוטים להבין את כולם ולהרגיש שלהכניס את כולם לסד לחצים יהיה לא הוגן – מהצד השני כמובן לאף אחד אחר אין שום בעיה להכניס אותנו למצב הזה.

המרוץ לבמה

נמצאים בכנס, על הבמה אנשים שאולי יכלו להיות רלוונטים עבורנו, אנחנו שוקלים את דרכנו ופתאום חבטה, את דרכנו חוסמים יזמים שכבר דוהרים לבמה, ובקפיצה נחשונית כבר נמצאים בלב שיחת נפש עם האיש ששקלנו לדבר איתו.

יש בזה משהו מאוד ראוי להערכה בעיני, וזה לאו דווקא אומר שאותם יזמים הם לא "נחמדים" אבל זה אומר שהמשימה והמטרה חשובים אף יותר מנימוסי השולחן המקובלים, ואולי ככה בעצם צריך לעשות את זה, מה זה אומר עלינו? האם להתערב בשיחה, לדחוף את עצמך ללא בושה, להטיח כרטיסי ביקור לכל עבר, האם זו הדרך הנכונה?

הטענה של אחד מאיתנו היא שברגע שיבוא הכסף, או יבואו הכספים, ומתודת הניהול תהפוך להיות מ"ניהול טובות" לניהול כספים, יגיעו גם בטחונות אחרים, הביטחון העצמי ביכולתך לתחזק כלכלית, הביטחון בדרישה של דברים מעובדייך, הביטחון האגרסיבי כלפי חוץ.

העניין הוא כזה, אם אתה מגיע בגישה של כוח, אתה צריך לעמוד בה, אם אתה אדם עם כוח, תשלם.

עמוד הבית - פני הארגון

ובגלל שאנחנו, בסיכומו של דבר אנשים נחמדים, רצינו גם להתייעץ אתכם בכמה שאלות מוצר, והפעם – עמוד הבית.

הכללים שלנו לעמוד בית מוצלח הם די פשוטים:

1. מה זה עושה?
2. מה זה יכול לעשות בשבילי?
3. איך אני יכול לעשות את זה?
4. וכל אלו צריכים להגיע בלא יותר מ2-3 מסרים עיקריים, באם יש מסרים משניים והסברים – הם צריכים להגיע מתחת לפולד (אותו קו שאל החלק שמתחתיו אפשר להגיע רק אם גוללים את המסך, בתצורה רגילה) באופן עקרוני אנו מעדיפים עמודי בית שלא דורשים גלילה כלל, אבל לפעמים צריך להסביר דברים, וזה חיוני.

בהתאם לכך בנינו את עמוד הבית הבא:

מסר אחד כללי טקסטואלי + ויזואלי =מה זה, ומה זה עושה

מסר משני: למה זה טוב לך ולמשפחה, וכמובן – עניין הבטיחות החיוני = מה זה יכול לעשות בשבילי

כפתור הרשמה גדול וכתום (מצחיק, מחקרים וגם נסיונות שעשינו בחברות שעבדנו בהן בעבר הוכיחו בבירור שכתום עובד הרבה יותר טוב מכל צבע אחר כטריגר להרשמה) = איך אני יכול לעשות את זה

ההתלבטויות – עם זאת, הן כדלקמן:

1. האם צריך את תרשים הזרימה? האם לא עדיף להסתפק בנגן גדול ומרשים, ובמסר וידאו קצר וקולע שינוגן בו אוטומטית עם הכניסה (ילד מספר על ויקידו, הורה, סרטון הדגמה)?
2. האם ההסברים שמגיעים מתחת (בצירוף מה שיהיה צילומי המסך) נדרשים בדף הבית של האתר?

בעצם, האם גם פה אנחנו נחמדים מדי ומנסים להסביר הכל עבור כולם? ובכלל, האם ימי הנחמדות עברו מן העולם? נשמח לשמוע.

כתבו לנו:

amit@vikido.com

yami@vikido.com

שוחחו איתנו בטוויטר:

vikidoteam@