מענטש

הבמאים היהודים האחים איתן וג'ואל כהן התרגלו לעבוד בשנים האחרונות עם כוכבים מהליגה העילית של הוליווד: מטום הנקס ("לחסל את הליידי") ועד בראד פיט ("לקרוא ולשרוף"), וכמובן ג'ורג' קלוני, שעשה איתם כבר שלושה סרטים. אבל כשניגשו האחים כהן ללהק את סרטם "יהודי טוב", שמתכתב עם זיכרונות ילדותם מהקהילה היהודית במינסוטה של שנות ה־60, הם הרגישו שהפעם נחוץ להם שחקן לא מוכר לתפקיד הראשי, רצוי יהודי כמובן.

בתום מסע חיפושים נרחב הם בחרו במייקל סטולברג, שחקן שמוכר בעיקר בחוגי התיאטרון הניו יורקיים. כדי להבין עד כמה סטולברג אלמוני, כדאי להציץ בערך שלו בוויקיפדיה ובאתרי אינטרנט שעוסקים בקולנוע - אפילו הם מתקשים לנפק אינפורמציה ראויה עליו ולנקוב בפרטים הבסיסיים ביותר, כמו שנת לידה או מצב משפחתי (אגב, בדקנו בשבילכם והוא בן 41, רווק פלוס חברה).

"האמת שמייקל נבחן בהתחלה לתפקיד קטנטן", מגלים האחים, "הוא היה אמור להשתתף בפתיח של 'יהודי טוב', אבל הוא לא ידע לדבר יידיש בצורה שוטפת. כעבור שנה הוא בא לאודישן וקרא בו שני תפקידים - לארי גופניק, שהוא הגיבור הראשי, והדוד ארתור. הוא היה מאוד טוב וכובש בשניהם. התלבטנו לאיזה תפקיד הוא מתאים, ידענו שאנחנו רוצים אותו, והוא היה הפייבוריט שלנו לשני התפקידים. ואז פגשנו את ריצ'רד קיינד, והחלטנו שהוא זה שישחק את הדוד ארתור. זה פתר לנו את הדילמה".

ברגע שסטולברג קיבל את התפקיד בסרט, שעולה אצלנו השבוע, הוא כתב לאחים כהן מייל שנפרש על פני שלושה וחצי עמודים, בו הציג להם שאלות על התפקיד. "האחים היו נהדרים והואילו להתפנות ולענות על כל שאלותיי", גילה סטולברג כשראיינתי אותו בפסטיבל הקולנוע של לונדון, במסגרתו נערכה הבכורה האירופית של "יהודי טוב". "ואם לא היתה להם תשובה לאחת השאלות, הם אמרו: 'זה תלוי בך. תעשה מה שאתה רואה ומבין לנכון'. ברגע שהאחים החליטו שאני השחקן הנכון לגלם את התפקיד הראשי, הם הניחו לי ונתנו לי לעשות את עבודתי".

סטולברג. כבש באודישנים (צילומים: אימג'בנק - GettyImages, יחסי ציבור)

"קבל בפשטות ובתמימות את מה שקורה לך"

ב"יהודי טוב", המתרחש ב־1967, עושה סטולברג תפקיד מרשים במיוחד ומגלם את לארי גופניק, מרצה העובד באוניברסיטה, שחי לכאורה חיים שלווים ומאושרים. אבל כמו תמיד, שום דבר אינו כפי שהוא נראה: רעייתו דורשת במפתיע גט כדי שתוכל להתמסר לאהובה סיי אייבלמן, טיפוס יומרני וגדל גוף, גם מערכת היחסים שלו עם שני ילדיו לא פורחת ובתוך כך הדוד ארתור הביזארי, שהתמקם בביתם, מסתבך עם החוק.

הגורל לא מרפה מגופניק ובנוסף לכל הצרות, מכתבים אנונימיים ומכפישים שמגיעים למקום עבודתו מאיימים על קידומו המיוחל. "לא מעט פרשנים וצופים משווים את לארי גופניק לאיוב, אבל אני לא חושב שהאחים כהן חשבו בכלל על הקישור הזה", אומר סטולברג. "לארי יכול להיתפס כאידיוט או כאיש תמים, שמנסה להבין מה קורה לו. הוא מנסה לעשות מה שאומר הציטוט של רש"י שמופיע בתחילת הסרט: 'קבל בפשטות ובתמימות את מה שקורה לך'. הסרט ממוקם אומנם בקהילה יהודית, אבל הוא מתאר סיפור אוניברסלי. הסיפור הזה יכול לדבר אל כל אדם שחווה משבר וזקוק להכוונה".

במקור קרוי הסרט “A Serious Man”, כלומר איש רציני (וביידיש - מענטש). וכפי שלארי גופניק מכריז בעיצומו של הסרט: "אני מנסה להיות איש רציני, לעשות את הדבר הנכון, להיות חבר בקהילה". השאלה המתעוררת היא מיהו אותו איש רציני המוזכר בשמו של הסרט. האחים כהן מסרבים להתחייב. סטולברג מצידו מעיד שהוא והאחים לא דנו ממושכות בנושא הזה. "לארי אומנם חושב שהוא לוקח את חייו ועבודתו ברצינות, אבל בקהילה המקומית לא חושבים עליו בתור איש רציני".

איך הקהילה היהודית הגיבה לסרט?

"בצורה מאוד תומכת. הם מאוד נהנו מהסרט. אני לא חושב שהאחים כהן הציגו את היהודים בצורה שלילית או סטריאוטיפית. הם מתייחסים באהבה לדמויות שלהם".

נבחר בתום חיפוש נרחב. סטולברג והאחים כהן

זאת בוודאי היה חוויה מיוחדת לעבוד עם האחים כהן?

"כן, זה היה נפלא וכיפי. הם מאוד נדיבים ובאתר הצילומים האווירה ממש לא לחוצה. בגלל שהם עובדים עם אותו צוות מאז תחילת דרכם, האנשים מבינים בלי מילים למה האחים מתכוונים ומה הם רוצים. לא צריך לבזבז זמן על חיפוש דרכים לתקשר. לא מפתיע שסיימנו את הצילומים שבוע לפני המועד המתוכנן. זה היה גם מעניין לחזור לשנות ה־60. נהניתי להסתובב על הסט כשמסביבי אנשים לבושים כמו בסיקסטיז, והמכוניות של התקופה... אתה מתחיל להבין פתאום מה אנשים הרגישו אז ועם איזה סדרים חברתיים ומגבלות הם נאלצו להתמודד".

סטולברג גדל בלונג ביץ', קליפורניה, "שם הלכתי לבית כנסת יהודי רפורמי. לקחתי שיעורים ביהדות ועשיתי בר מצווה. אני זוכר איך כשעליתי לתורה, הסתכלתי על משפחתי בשורה הראשונה וראיתי אותם מחייכים ומאוד מאושרים. הטקס עבר מאוד מהר ונהניתי לשיר ולהיות במרכז החגיגה. ההוויה היהודית היתה חלק משמעותי בחיי, ואפילו יצאתי בילדותי למחנה קיץ יהודי. אלה דברים שנשארו איתי, ואין ספק שהבאתי חומרים מההתנסויות שלי בקהילה היהודית לתפקיד ב'יהודי טוב'. בדת יש בהחלט דברים יפים, ואני מעדיף לראות אותה כמשהו שמלכד אנשים ולא מפלג אותם".

סטולברג נדבק בחיידק המשחק בצעירותו ולמד דרמה בבתי ספר יוקרתיים בארצות הברית ובבריטניה. כשבגר, הפך לשחקן תיאטרון מוערך על במות ברודוויי ואף זכה להיות מועמד לפרס הטוני (האוסקר של אמנויות הבמה) יותר מפעם אחת. לצד הצלחותיו הבימתיות הבליח סטולברג מפעם לפעם גם בטלוויזיה בסדרות כמו "חוק וסדר" ו"בטי המכוערת".

"יהודי טוב" אינו תפקידו הראשון של סטולברג בקולנוע. הוא כבר שיחק תפקיד קטנטן ב"גוף השקרים" של רידלי סקוט, אך חלק מהסצנות שלו בסרט נותרו על רצפת חדר העריכה. "לפחות נשארה סצנה בה אני מדבר בטלפון עם ליאונרדו דיקפריו בטלפון. צילמנו את הסצנה הזאת אולי 15 פעמים, אבל הרגשתי שם מאוד בנוח". אחרי ההופעה המבריקה של סטולברג ב"יהודי טוב", סביר יהיה להניח שימי אלמוניותו עומדים להסתיים ושוב לא יקצצו באכזריות סצנות בהשתתפותו. יש לקוות שהוא יוצף בתפקידים ההולמים את מידותיו. ואם הוא לא יהיה נוכח בעונת הפרסים המתקרבת, סימן שאין צדק בהוליווד.

• עוד על מייקל סטולברג וסרטם של האחים כהן, סרטים חדשים וביקורת קולנוע - בגיליון פנאי פלוס החדש

זוכר את הבר מצווה לטובה. סטולברג

נבחר בתום חיפוש נרחב. סטולברג והאחים כהן