אם אין גשם, תשקו בטיפות טל

כשכל טיפת מים חשובה, מתברר שכדאי אפילו להתייחס לטיפות הטל של שעות הבוקר המוקדמות, כמקור לא רע להשקיה. מחקר ישראלי חדש מצא כי ניתן "לכלוא" את המים המגיעים מטיפות הטל בסלילי "חוט דיג" פשוטים - ולהוסיף באמצעותם עוד כ-10 אחוזי מים להשקיה של צמחיית המדבר.   

המחקר, שבוצע על-ידי ד"ר אמיר קטרון וד"ר אברהם איינסמן מהמרכז למחקר ופיתוח יהודה, בוצע על רקע מצוקת המים ומיעוט המשקעים של השנים האחרונות, והצורך לנצל ביעילות כל מקור מים מהטבע. המחקר יוצג היום בכנס "ספר ומדבר" שיתקיים בהר חברון.

בעונת הגשמים האחרונה, מספרים החוקרים, היה המצב קשה ביותר: גשמים הגיעו באיחור רב, כמות הגשם היתה קטנה וגידולים חקלאיים רבים נפגעו ובמונחים אקלימיים היו הנתונים עגומים מאוד. מנתוני החוקרים עולה כי התקופה שבין אוקטובר 2008 לבין יוני 2009 היתה יבשה במיוחד בהשוואה לתקופות המקבילות בשנים 1994-2007.

בתקופה זו עלתה הטמפרטורה הממוצעת במעלה שלמה והמשקעים פחתו בכ-50 אחוזים. לצד זה, פחתה גם הלחות באוויר בארבעה עד 12 אחוזים בהשוואה לממוצעים הרב-שנתיים בתקופות המקבילות.

במצב כזה, הצורך לנצל כל מקור מים הופך להיות קריטי, במיוחד עבור אזורים צחיחים למחצה הסמוכים למדבר. אולם אחד המקורות שנחקרו באופן מועט יחסית עד כה - וכעת מתברר כי הוא בעל פוטנציאל רב - הוא מי הטל. החוקרים מבהירים כי הטל נוצר כתוצאה מהפרשי הטמפרטורה בין האוויר לקרקע בלילה. האדים הללו מתעבים לפנות בוקר והופכים לטיפות זעירות - אותן ניתן "לפגוש" בבוקר על המכונית.

פטנט: הטיפות נכלאות בסלילים (צילום: מרכז מידע ופיתוח אזורי יהודה) 

המלכודת: חוטי דיג פשוטים

"במרכז המחקר, הממוקם בעצמו על התפר שבין אזור ירוק לאזור מדברי בהרי יהודה, בדקנו מספר אפשרויות לניצול מי הטל", מסביר בשיחה עם ynet ד"ר קטרון. בין שלל האפשרויות שנבדקו, זו שהראתה תוצאות מקסימליות וגם פגעה הכי פחות בסביבה - היתה פיזור סלילים של "חוט דיג" מסביב לבסיסי השתילים. "הסלילים הם בעלי שטח הפנים הרב ביותר ולכן מאפשרים לכלוא כמות מקסימלית של מים".

צוות החוקרים מספר כי פשטות השיטה הביאה לכך שחקלאים רבים מהאזור כבר מגלים בה עניין ומבקשים ליישמה בכרמי הענבים שלהם. אולם למרות חשיבותו של ההישג עבור החקלאים וגאוות החוקרים על גילויו, הם מודים  כי יש מי שכבר חשב על כך קודם. "טיפות הטל נוצלו כבר בעבר על ידי תילי אבנים שהקימו הנבטים, גם הם הבינו את הפוטנציאל שלהן להשקיה", אומר קטרון. 

המחקר ומחקרים נוספים יוצגו במסגרת כנס "ספר ומדבר", שיתקיים היום (א') בסוסיא, בהר חברון