אסי עזר - אתה נגעת, אבל לא ממש חתכת
הסרט שלך התמקד בהתמודדות הראשונית שלך ושל הוריך. כל שאר ההורים או הסלבז היו תפאורה למשפחת עזר המקסימה. אסי, לדעתי החמצת כאן הזדמנות לטפל באמת. איכזבת אותי
אבל כעבור פחות מחצי שעה של צפייה בסרט הבנתי שזה לא מה שחשבתי. אמנם אסי עשה סרט נוגע ומרגש, בלי מחסומים, אבל הוא עשה את חשבון הנפש האישי שלו. זה כל מה שזה היה. זה שראו אמהות אחרות של סלברטיז מספרות לא מעיד שהסרט מספר על התופעה באמת. הסרט נותן את ההתמודדות הראשונית שלו, של הוריו ושל ההתמודדות ביניהם על זה שאסי עזר הומו. כל שאר ההורים או הסלבז היו תפאורה למשפחת עזר המקסימה. משפחה שללא ספק קיבלה את זה על הצד הטוב ביותר ומהווה דוגמת מופת לרקמה אנושית חיה ונושמת.
אסי, קיבלת כלי תקשורתי עצום, קיבלת פרומואים סוחטי דמעות וידעת שכולם ייצפו בסרט האישי והנוגע שלך ובחרת להראות כל כך מעט. בחרת לתת טעימה קטנה ואישית מהעולם הזה של יציאה מהחושך אל האור. נתת את הטעם הטוב, בעוד היית צריך לתת לכולם את הגלולה המרה. לתת את האמת לפנים. לדבר גם על האחים במשפחה. גם הם עוברים תהליך לא פשוט והאמן לי שגם להם יש הרבה מה להגיד.
מה עם אלו שלא מדברים עם הוריהם מזה שנים בגלל נטייתם המינית והם עדיין מאושרים מפני שהם חיים את האמת שלהם? תראה אותם, תן את הכוח לאלו שלא יצאו מהחושך הנורא הזה. תראה אומץ ותעוזה. אתה נגעת, אבל לא חתכת. לא נתת את ה"בפנים", נתת את הדרך לשם ואז זה נגמר. ואם לתת דוגמה מעולם "האח הגדול" - כמו ליאון, עם כמה יציאות חכמות של גואל. נתת אולי אתה מה שהכי קל לתת.
לא יצאתי הומו גאה יותר מהתוכנית שלך
אני סמוך ובטוח שזה לא היה פשוט, הליך התיעוד הזה. המון מטענים לא קלים והצפה של מטענים חבויים כלפי משפחתך וכלפי עצמך. אבל אם כבר נתת, היית צריך לנצח. אני לא יצאתי הומו גאה יותר מהתוכנית שלך. אף אחד ממשפחתי לא למד משהו חדש שהוא לא ידע. והרי שנינו בוודאי מבינים, כמה מעט הם חושבים שהם יודעים. ולך, יקירי, ניתנה במה שרק מתי מעט מקבלים.
אתה יכולת לחולל שינוי, אבל לדעתי לכל היותר חיזקת מודעות. אותה המודעות גם מגיעה מאותה תוכנית ריאליטי שאתה חלק ממנה, שמביאה כל פעם דייר הומו עם סטריאוטיפ אחר. אותה מודעות אתה יכול למצוא רק מללכת לאכול גלידה בשדרות בן גוריון בתל אביב ולראות את הזוגות שנהנים ללכת יד ביד בטבעיות.
נראה לי ששנינו יכולים להיות אסירי תודה למשפחות החמות שבורכנו בהן. אבל אולי בגלל זה, היה חסר לי הצד של אלו שלא זכו לזה. אחד שלא מוכן לוותר על מי שהוא באמת, גם אם זה כרוך בלאבד את היקר לו, כדי לא לאבד את היקר שלו עצמו ועדיין להיות מרוצה מדרך חייו.
בעיניי, הם הגיבורים באמת.
אסיים בזה שאני מעריך את האומץ שלך ואת הכנות והפתיחות שלך ושל משפחתך. ואפילו הייתי שמח לצאת איתך לדרינק. אבל נשארת אותו אסי עזר, עם החיוך ההורס והשיניים הלבנות. עם אותה השרמנטיות הכובשת ואותה הכריזמה השופעת. אולי דווקא כאן לא היית צריך להישאר כזה. דווקא על הבמה הזו, שחשובה כל כך הרבה יותר מכל האחרות, היית יכול לוותר על תדמית הבחור המקסים שעובר מסך מצוין. להיות קצת יותר גבר וללכת עם זה עד הסוף.
זה היה לדעתי לכל היותר ספיישל "פרפר נחמד" לכבוד החופש הגדול. וכולם יודעים שחופש גדול זה לילדים.
