ישראלים בתערוכת המזון: למכור פיתות בפריז

בשבוע הבא, במשך חמישה ימים, פריז תתמלא באנשים שמוכרים ומשווקים אוכל. בבירת הגסטרונומיה העולמית יתכנסו כ-140,000 קנייני רשתות מזון, מפיצים, ויבואנים במסגרת יריד המזון הבינלאומי SIAL. הם יצפו בחידושים בתחום המזון שיציגו כ-5,300 יצרנים מכל העולם, וייטוו עמם קשרים עסקיים.

היריד הזה מאורגן כל שנתיים במרכז Nord Villepinte שבעיר, ולראשונה מזה 6 שנים, מכון הייצוא הישראלי יקים ביתן בתערוכה, תחת הסלוגן Taste Israel - A world of Flavors. עשרים חברות ישראליות יציגו שם, בין 21-17 באוקטובר, לצד ביתנים לאומיים מרחבי העולם.

בין החברות מייד אין איזראל שיציגו שם את מרכולתן, אפשר למצוא את מאפיית נינה שמייצרת פיתות קפואות במידות מיוחדות, רוי שוקולד, אוליה מוצרי שמן זית וזיתים, אפקטבעי שמייצרת גרנולה, תערובות לסלט וחטיפי אנרגיה, בית אל - ריבות ורטבים על בסיס פירות ואפילו בורקס.

עוד יוצגו בתערוכה אובלטים של ברט שוקוטרייד,עוגיות ועוגות של לחמי, מוצרי ירקות ורטבי עגבניות של זנלכל, תבליני חברת טעם וריח, טחינה וחלבה של אלארז, מוצרי מלח של א.ע.ר ימית תעשיות מים המלח, בורקס ומאפים קפואים של כהן אור  ממתקי כרמית, ממתקי מכרום המזרחיים, משקאות אנרגיה מדבש של משק לין, חמוצים וזיתים של קבוצת יבנה, קפה ערבי של קפה נחלה, עלי תבלין של רעננים ומרגריטות קפואות של אל ויינטו.

חברות מהמזרח הרחוק הביעו התלהבות מהתוצרת הישראלית

"זו אחת מהתערוכות החשובות בעולם", אומרת ל-ynet מיכל נאמן, מנהלת פיתוח עסקי של ענף המזון במכון הייצוא. "כמעט כל מדינות העולם מציגות בה", היא מסבירה, "בשנים האחרונות לא היתה לישראל נציגות בתערוכה, משום שהעדפנו להתמקד בתערוכות נישתיות: ענף היין, מותג פרטי, מזון כשר. כעת הגענו למסקנה שכדאי לנו לחזור ולהציג בסיאל. יש הרבה מאוד חברות ישראליות שיש להן מוצרים בסטנדרטים עולמיים. הייחוד שלנו טמון בדגש על בריאות, מזון ים תיכוני ואתני ויצירתיות במוצרים ובאריזות. בחלט יש מה לראות בביתן הישראלי".

שטח הביתן, שעוצב על-ידי אורית יגר, 240 מ"ר והוא נמצא באזור הפביליון, לצד ביתנים אירופיים. יוצגו בו מוצרים כמו ריבות טבעיות, שמני זית, מלח דל נתרן בטעמים מים המלח, שוקולד ישראלי, מוצרי עגבניות בקופסאות פלסטיק, מאפים ותבלינים.

פוקדי הביתן יזכו לטעימות משלל המזונות וגם יתכבדו בבר יין, באדבות ייקבי רמת הגולן. משרד יח"צ צרפתי נשכר מבעוד מועד כדי לקדם את הביתן בקרב אומות העולם, כולל משלחת עיתונאים זרים שהגיעה ארצה כדי לדגום מהמוצרים מבעוד מועד. נספחים מסחריים מטעם התמ"ת בשגרירויות שונות נתבקשו לארח בביתן יבואנים ומפיצים מרחבי תבל.

"התמקדנו ברשתות וחברות שמחפשות מוצרים איכותיים", מסבירה נאמן. "למשל: מרקס אנד ספנסר, ג'נרל מילס, קרפור, קזינו, קא דה ווה (KaDeWe), סיינסבורי'ס, הארווי ניקולס, הולנד אנד בארט ואל קורט אינגל'ס. יש לתעשיית המזון הישראלית מה להציע לעולם.

"היו לנו מפגשים מקדימים עם חלק מהרשתות בגרמניה צרפת ואנגליה והצגנו להם המוצרים הישראליים ובהחלט היו התלהבות ונכונות לבוא לביתן הישראלי. גם חברות מאוד גדולות מטייוואן, קוריאה ותאילנד יגיעו, בהמשך למגמה של פתיחות בשווקים אלו למזון מערבי. הן הביעו התלהבות מהתוצרת הישראלית".

פיתות מחיפה לגרמניה

פייר נעמה, הבעלים של מאפיית נינה, ששיגשגה בעיר התחתית בחיפה מ-1936, יהיה שם. הוא אחד מארבעה יצרנים מהמגזר הערבי שייצגו את ישראל בתערוכה.

"אנחנו גאים בזה שאנחנו מייצאים לחו"ל מוצר לואו טק, וגאים בהיותנו ערבים בתוך המדינה הזאת", הוא אומר וצוחק: "אבל המטרה שלנו היא בעיקר לעשות יותר כסף".

מאפיית נינה מייצרת רק מוצר אחד: פיתות. "יש לנו פיתות רגילות ומקמח מלא בקטרים שבין 120 ל-18 ס"מ, ובטעמים שונים", הוא מספר. "נציג בתערוכה את הפיתות המיניאטוריות שלנו שנכנסות להקפאה מיד אחרי האפייה, ונשלחות במכולות לחו"ל. הייחוד שלהן הוא בטריותן שנשמרת ללא משפרים ומשמרים, ברכותן, במרקמן האוורירי ובזה שהן לא מתפרקות ונקרעות כשממלאים אותן. הן מחזיקות מעמד יום שלם".

את המאפייה ירשו הוא ואחיו ב-1976, אחרי שאביהם נפטר, והעתיקו אותה למפרץ חיפה. "הקמנו מאפייה תעשייתית, שהחלה לספק פיתות לרשתות ולגופים הגדולים, כולל משרד הביטחון. ב-2004 התחלנו לייצא וכעת 25% מהייצור שלנו הולך לייצוא, למדינות כמו קפריסין, יוון, שוויץ, צרפת, ספרד בלגיה, והולנד ואנחנו מקווים לייצא גרמניה בקרוב. סיאל היא אחת התערוכות החשובות והגדולות ואנחנו שם כדי להכניס יותר לקוחות לעסק".

האירופאים השתגעו על החצילונים המוחמצים

בניגוד לפיתות, הקיבות של האירופים, האסייתים והאמריקאים לא זרות למלפונים, זיתים וחמוצים אחרים, אבל קבוצת יבנה הוותיקה בכל זאת בטוחה שיש לה מוצר מנצח עבור אנשי שאר העולם.

"אנחנו מציעים תיבול שונה מזה שהם מכירים", אומר צורי אריאל מקבוצת יבנה הדתית. "מלפפונים ארצישראלים בלי בליטות, זית סורי וחמוצים בעיבוד מיוחד שלנו. נתמקד בזנים ייחודיים שאינם נפוצים באירופה. הצגנו לאירופים שימורי חצילונים מוחמצים, מוצר שלא קיים שם, והם התעלפו מזה.

"אנחנו חברת שימורי הזיתים והמלפפונים השנייה בגודלה בארץ, שקיימת כ-50 שנה בבעלות מלאה של הקיבוץ. אנחנו כבר מייצאים לחו"ל ורק רוצים לחזק את המכירות שלנו בשוק האירופי. עיקר הייצוא שלנו כרגע, הוא לארה"ב לשוק היהודי והאתני, ואנחנו רוצים להיכנס לשווקי אירופה ולשווקים הכלליים, כלומר לא להיות רק בשווקים המתמחים".

מצבה של ישראל בעולם אינו מזהיר. אינכם חוששים מתגובות שליליות?

"אני לא מפחד מזה. אני מציג בגאווה ועומד מאחורי התוצרת. נראה כיצד במדינת ישראל ממשיכה להתקיים תעשייה וכלכלה, שאינה קשורה לפוליטיקה".

דבש עברי ומרגריטה תל אביבית להמונים

ומחמוצים למתוקים. במשק לין המתמחה במוצרי דבש,  יציגו בתערוכה מותגים בשם ee Energy ו-Herbal Bee, משקאות אנרגיה וג'לים המבוססים על דבש, ויש בהם גם מזון מלכות, מיצוי תמרים, חמוציות וג'ינסנג. המוצרים מיועדים לשימוש לפני ואחרי פעילות ספורטיבית. בנוסף החברה תציג שם תערובות טבעיות, מבוססות דבש, לריפוי בעיות רפואיות כשיעול וכאבי מפרקים.

"המיוחד במוצרים הוא שזו פעם ראשונה שהרכזים הם על בסיס טבעי", מספרת נטע לין כהן, סמנכ"לית שיווק ופיתוח. "אנחנו מייצאים לארה"ב, קנדה וגרמניה, וזו הזדמנות לחשיפה יותר מאסיבית. למרות שיש מי שעויין את ישראל, ולא ייכנס לביתן, אנחנו שומרים על אופטימיות".

אופטימי זה תואר שהולם מאוד את אודי קליר, מנכ"ל החברה הצערה אל ויינטו (הרוח), שמייצרת מרגריטות קפואות. "זה מוצר שמגיע בבקבוק, ומיועד למכונת ברד, והייחוד שלו הוא שרכזי הפירות בו טבעיים לגמרי, בניגוד לתרכיזים המלאכותיים שנהוג להשתמש בהם במרגריטות", הוא טוען. במרגריטה תות למשל - אנחנו טוחנים פנימה תות שדה אמיתי.

"התוצאה היא מוצר שנראה מעולה וגם מוגש בכוס ייחודית כפולה ששומרת על המוצר קפוא. הוא לא מפשיר ונשאר ברד. האלכוהול בו לא זול, אלא טקילה איכותית ממקסיקו שעובדת פסטור והימגון. באפריל התחלנו בפיילוט בישראל ולמרות שהמוצר עולה 45-35 שקל, הוא תפס, ומכרנו מאז 20 אלף כוסות. עד היום, אף אחד לא מיתג ברד ואנחנו ייחודיים בזה".

המוצר יוצג לא רק בביתן הישראלי, אלא גם בביתן המשקאות של התערוכה. המטרה: להביא את ת"א לחו"ל. "זה לא נראה כמו מוצר ישראלי", הוא מדגיש. "בארץ, אנשים חשבו שהוא מחו"ל ואמרו: 'ראינו את זה בברצלונה וניו יורק'. בגלל השפה הבינ"ל, לא יודעים שזה מותג מישראל. המטרה העיקרית שלנו היא ייצוא. יש לנו כבר הזמנות מאוסטרליה, שלחנו דוגמיות ולאט לאט אנחנו מתקדמים".

ואם בכל זאת יקשרו אותו עם ישראל?

"זה דווקא ייתרון. ישראל נתפשת כמדינה עם פירות טובים וטכנולוגיה מצוינת, כך שאנחנו מקווים שיקשרו אותנו עם ישראל".