"את ילדה טיפשה ועצלנית"

"המורה שלי היתה אומרת לי כל השנים של ביה"ס היסודי 'את מרחפת, את טיפשה, אפס. את עצלנית, את לא משקיעה בלימודים'", נזכרת אילת לוינרסקי, המתמחה בטיפול בילדים ונוער עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז. "להורים שלי היא אמרה: 'תשמעו, יש לה פוטנציאל לא נורמלי אם רק קצת תתאמץ'. אני זוכרת את החוויה הזו של איך לאחרים כל כך קל ולי כל כך קשה ואני כל כך משקיעה ומנסה. האמנתי למורה לגמרי. אף אחד לא רצה להיות חבר שלי כי אני טיפשה ולא מוצלחת".

עם התחושות הללו שליוו אותה מהילדות ועם המודל "כשהאסימונים נגמרים" של איש החינוך האמריקאי הידוע ריק לבוי, בנתה לוינרסקי את שיטת האימון שלה לילדים, נוער ומבוגרים.

לבוי, שעבד שנים רבות בבתי ספר לחינוך מיוחד בארה"ב ומייעץ כיום לכ-400 בתי ספר, מאמין שכיום כבר קיים הידע המקצועי הדרוש לעזרה לילדים עם לקויות למידה ובעיות קשב וריכוז ושהאתגר הנוכחי הוא לחנך את האנשים המתמודדים איתם ביום יום - מורים וכמובן הורים.

"אמא, אל תכריחי אותי"

"מה לדעתך אומר לנו הילד כשהוא אומר 'אני לא רוצה ללכת לבית הספר', 'אל תכריחי אותי ללכת', אמא', 'כואבת לי הבטן אמא', 'בבקשה אל תכריחי אותי'?" שואלת לוינרסקי בהרצאתה בנושא. "אני זוכרת את עצמי אומרת לאמא שלי שכואבת לי הבטן, שכואב לי הראש, שאני לא רוצה ללכת לביה"ס, שלא טוב לי", היא מספרת. "ההורים שלי רצו איתי לכל הבדיקות האפשריות. הכל היה בסדר".

באופן חי ונוגע ללב, מציג לבוי את Cool Joe, שקיבל הרבה אסימוני משחק כתוצאה מדברים טובים שקרו לו במהלך החיים. הוא קיבל 15,000 אסימונים על היותו מלך הכיתה, 10,000 על זה שיש לו חברה, הוא מקבל אסימונים על כל מבחן שמצליח לו וכך גם על כל גול שהוא מבקיע בהפסקה. האסימונים נותנים לו ביטחון ויש לו דימוי עצמי גבוה. בכל בוקר הוא הולך לבית הספר (למשחק) כשבכיסו אסימונים רבים.

לעומתו, ללארי לקוי הלמידה יש מעט אסימונים. הוא לא מלך הכיתה, קשה לו בלימודים והוא גם לא חזק בספורט. לפעמים כשהמורה שואלת, הוא יודע את התשובה, אבל מפחד לסכן את מעט האסימונים שיש לו ולא מצביע. בכל בוקר כשהוא קם, הוא יודע שאין לו מספיק אסימונים. הוא חושש לסכן אותם. כל חוויה שלילית מורידה לו אסימונים נוספים.

דף חדש ומלאי חדש של אסימונים

לוינרסקי מבינה בדיוק על מה לבוי מדבר. למעשה, היא מרגישה שהמודל נכתב עליה. "כשראיתי את הסרטון הזה בפעם הראשונה, פשוט התחלתי לבכות", היא אומרת. "אני זוכרת את החוויה הזו שהמורה מדברת ואני מבינה ואז לשנייה אחת דעתי מוסחת. אני כמובן לא שמה לב שהיא מוסחת ואחרי רגע אני חוזרת לכיתה, לא יודעת שהייתי במקום אחר ואין לי מושג על מה מדברים. 

"בביה"ס העל-יסודי הייתה לי אפשרות לפתוח דף חדש. המשקל של הלימודים ירד וצצו דברים חדשים. הייתי נערה יפה וכשאמרו לי כמה את יפה ומעניינת, חשבתי בהתחלה שלא מדברים עלי. אני זוכרת שבהמשך כשהיה לי טוב יותר, חששתי שמישהו יבוא ויגיד לי 'את לא תעבדי פה על אף אחד. אנחנו יודעים שאת טיפשה ועצלנית ואסטרונאוטית'. הלכתי עם החוויה הזו הרבה מאוד שנים".

להורים ולמורים השפעה מכרעת על מאזן האסימונים של ילדים אלו לחיוב ולשלילה וכשחושבים על זה לעומק, גודל האחריות מפחיד.

גזילת אסימונים

כשאנו אומרים לילד לקוי למידה "שוב לא הכנת שיעורי בית. אתה עצלן" או "אתה כל הזמן שוכח את הספרים שלך. אני לא מרשה להיות בכיתה בלי ספרים" או "על הבוקר אתה הורס לי את היום עם השטויות שלך. מה אתה בכלל עושה כאן?" אנחנו לוקחים ממנו עוד ועוד אסימונים ולמרות זאת, מכריחים אותו לשחק ("לך לבית הספר"). אנחנו בעצם מכריחים אותו לסכן את מעט האסימונים שהוא מנסה לשמור צמוד צמוד לגוף.

בואו ניתן להם להרוויח

"ההורים באים אלי כל כך מבולבלים ומלאי סבל", מספרת לוינרסקי. "אני אומרת להם: קחו לכם דף ותרשמו 20 תכונות חיוביות של הילד. הם מסתכלים עלי ואומרים 'אל תעשי לנו את זה'. אני אומרת להם, מהיום והלאה אתם הולכים להסתכל על מה שיש בילד ולא על מה שאין".

כבר לפני כ-800 שנים, הבין הרמב"ם את חשיבותה של הרפואה המונעת. בהקבלה, מאמין לבוי שהגיעה שעתו של טיפול מונע בילדים עם לקויות למידה. בעוד שאנו נוטים להגיב בדיעבד על התרחשויות, בכוחנו להשפיע ולמנוע מצבים מסוימים על ידי גישה נכונה מלכתחילה. לבוי מסביר כי עונשים או משוב שלילי לדוגמא, משפיעים על עצירת ההתנהגות הלא רצויה באותו הרגע, אך לא מביאים להפנמה ארוכת טווח, כלומר לשינוי בהתנהגות. לעומת זאת, משוב חיובי על התנהגות רצויה, אכן משפיע על ההתנהגות לטווח ארוך, כלומר משנה התנהגות. איך עושים זאת?

טיפים להורים:

• התמקדו במה שיש בילד ולא במה שאין.
• הכינו רשימה של 20 תכונות חיוביות או חוזקות של הילד וחרטו אותה על ליבכם.
• המטרה שלכם היא לעזור לילדכם לייצר כמה שיותר חוויות חיוביות של הצלחה. הכוונה הינה לחוויות שיגרמו לו להרגיש תורם, שייך ומוערך.
• החמיאו על התהליך ואל תחכו עם השבחים לתוצאה. כל צעד קטן בדרך אל המטרה הוא בעל משמעות וחשיבות.
• חשבו אילו משימות שיקדמו אותו לקראת המטרה, הילד יכול לקחת מתוך ה"יש" הקיים בו.
• חשבו איך למנף את הכישרון שלו בבית הספר, בגן, בחוג ובבית.
• ייצרו ושמרו תקשורת טובה ויעילה עם צוות ביה"ס.
• אל תהיו שיפוטיים. דברו איתו בגובה העיניים. תנו חיזוקים חיוביים, אהבה, קבלה והבנה.
• שתפו אותו בכנות בחוויות שלכם וגם בכישלונות. שאלו "מה אתה היית עושה בסיטואציה דומה במקומי?" הראו לו שדעתו חשובה לכם.