אתם אוהבים את הילדים שלכם במידה שווה?

יש לי ארבעה ילדים, בת גדולה ושלושה בנים. אני לא עושה אפליות ביניהם, דואגת לכולם ומפנקת את כולם באותה מידה, אבל את הבן השלישי שלי, בן ‭,4‬ אני הכי אוהבת – יותר אפילו מהתינוק בן השנה וחצי שהוא כזה חמוד וכולם מתים עליו. גם אני, אבל אל אחיו אני מרגישה שונה. לא יכולה ממש להסביר למה, זה קשר שאין לי עם אף אחד אחר מהילדים. אני והוא זה גוף ונפש אחת. האם גם לכם זה קורה ואינכם מודים בזה? (מתוך קהילת ההורים של ‭(ynet‬

את הווידוי האמיץ הזה כתבה גולשת שכינתה את עצמה "אמא-טובה‭."‬ היא העזה להעלות לדיון סוגיה שהורים מעטים מעיזים להודות בה בפני עצמם, ובוודאי שלא לדבר עליה: העדפה של ילד אחד על פני אחיו. הכוונה, מן הסתם, אינה לקיפוח או לאפליה אכזרית, אלא פשוט לתחושה אסורה של קרבה וחיבה יתרה כלפי אחד הילדים.

"כולכם השתגעתם‭"?‬ הגיבה אחת הגולשות לדיון שהתפתח. "אני אוהבת את כל הילדים באותה מידה! אני מאמינה שכך גם רוב האנשים‭"!‬ אבל מחקרים מוכיחים אחרת: התחושות של העדפת ילד אחד על פני האחר הרבה יותר נפוצות ממה שנדמה.

"המתכון לצרות הוא לא האפליה, אלא ההכחשה שאפליה כזאת קיימת‭,"‬ טענה במגזין ‭Psychology Today‬ ד"ר אלן ויבר ליבי, פסיכותרפיסטית ומחברת הספר ‭") Favorite Child The‬הילד המועדף‭,("‬ שחוקרת את הנושא שנים רבות. "הרוב המכריע של האמהות מתארות מצב שבו אחד הילדים מקבל יחס מיוחד, ולמרות זאת הן מתקשות להודות שהן מעדיפות ילד אחד על פני אחיו‭."‬

במשפחות כמעט תמיד יש ילד מועדף, קובעת ד"ר ליבי, וזאת מסיבה פשוטה: כולנו מעדיפים אנשים מסוימים על פני אחרים, כך שזה טבעי לגמרי שלהורה מסוים יש קשר חזק במיוחד עם אחד הילדים, שונה מהקשר שלו עם השאר. לפעמים הקשר הזה נמשך תקופת זמן מוגבלת, ולעיתים הוא קבוע ונמשך לאורך כל החיים.

"העדפה של אחד מבני המשפחה היא דבר נורמלי לחלוטין‭,"‬ טוענת ד"ר ליבי. "כל אחד רוצה להיות מועדף, ולכל אחד יש העדפות משלו. להורים יש ילדים מועדפים, לילדים יש הורים מועדפים, ובמשפחות גדולות אפשר גם למצוא שלאחים יש אחים מועדפים. אפילו לסבים ולסבתות, שגאים בכל הנכדים שלהם, יש נכדים שהם אוהבים יותר‭."‬

לדבריה, תהליך הבחירה נעשה לפעמים באופן לא מודע, ולעיתים הוא מתגבש כבר במהלך ההיריון. לפעמים אנחנו מעדיפים בנים על פני בנות או להפך, ולעיתים ילד בכור על צעיר או להפך. לפעמים מה שקובע הוא עד כמה הילד המסוים קל או קשה לגידול, ולפעמים ההעדפה מושפעת מהמצב המשפחתי בתקופה שבה הילד בא לעולם – ילד שנולד בתקופת זוגיות טובה יועדף על פני ילד שנולד בתקופה גרועה, פשוט כי הוא גורם לאמא ולאבא להרגיש טוב יותר עם עצמם באופן לא מודע.

כולם בדיכאון

"לא יודעת איך להסביר את זה. יש לי ארבעה בנים; הבכור גאון, השני מלאך, השלישי הוא הכי מיוחד – הדובדבן, והרביעי הוא מקסים, חמוד, מצחיק והכל. אבל באמת השלישי הוא משהו מיוחד במיוחד. לא יודעת למה, אבל זה ממש ככה" (מתוך הדיון ב‭(ynet-‬

אחד המחקרים בספרה של ד"ר ליבי מצביע על כך שהעדפת אחד הילדים עלולה להביא לתופעות קשות של דיכאון – לא רק אצל הילד המופלה לרעה, אלא באופן מפתיע גם אצל הילד המועדף. "יש, כמובן, יתרונות למי שנבחר להיות ילד הזהב של ההורים‭,"‬ היא כותבת ומעירה שבקרב בעלי החיים העדפה כזאת יכולה להיות עניין של חיים או מוות, כשהאם מיניקה רק חלק מהגורים. "אצל בני אדם ההשלכות פחות דרמטיות, אבל בריאות הנפש של הילד תלויה ביכולתו להרגיש ביטחון באהבת ההורים, וילדים רוצים לא רק לדעת שההורים אוהבים אותם, אלא שהם גם אוהבים אותם הכי בעולם‭."‬

להיות הילד האהוב זה לא תמיד יתרון (צילום אילוסטרציה: Index Open) 

הילדים הדחויים, או האהובים פחות, היא כותבת, עלולים לסבול מדיכאונות הנובעים מחוסר ביטחון ומדימוי עצמי נמוך. הם גדלים להיות מבוגרים שלא מאמינים שמישהו בכלל יכול לאהוב אותם ומחפשים כל הזמן חיזוקים מבחוץ כפיצוי על חסכי ילדותם. הם חשים שלא משנה כמה יתאמצו, לעולם לא יצליחו להגיע לעמדה של הילד המועדף, כלומר, המצליחן, מסיקים שעבודה קשה לא תקדם אותם למטרה וממהרים להתייאש ולהתרחק מאתגרים. הם סובלים גם מהתקפי כעס, שנובעים מרגשותיהם כלפי ההורים המפלים והאח המועדף, בעיקר אם הוא מנצל את מעמדו. הכעס הזה, טוענת ד"ר ליבי, לא נעלם עם השנים ועלול להתפרץ באופן בלתי צפוי במקומות ובזמנים שונים.

הילדים המועדפים, לעומתם, הופכים לאמני מניפולציה. "הם גדלים בידיעה שהם יכולים לקבל מה שהם רוצים מתי שהם רוצים, וחשים שזה גם מגיע להם‭,"‬ היא טוענת. הדיכאון אצלם נובע מהמאמץ הבלתי פוסק לשמור על מקומם ומההתמודדות עם רגשות האיבה של אחיהם, המובילים אצלם לרגשות אשמה קשים. הפחד לאבד את המקום בצמרת עלול לגרום להם לנסות בכל כוחם לרצות את ההורה ולפגוע ביכולתם לבנות אישיות עצמאית. "ילדים מועדפים מפתחים ביטחון עצמי וגדלים להיות מבוגרים ממוקדי מטרה‭,"‬ כותבת ד"ר ליבי. "הם מצפים להצלחה, וכמעט ואינם מוכנים לחשוב על אפשרות שהיא לא תגיע. עם זאת, הם עלולים להתקשות במערכות יחסים בינאישיות ואינטימיות, כשהם מגלים שאף אחד לא יעריץ אותם כמו ההורים‭."‬

פלאשים מהילדות

"אפילו היום, כמעט שנתיים אחרי מותה של אמי, כשאני כבר בן ‭,52‬ אני עדיין לא מסוגל להעביר יום שלם בלי להרגיש עצב ותחושה חזקה של פגיעה. אני עדיין הילד הקטן שלא מצליח לגרום לאמא שלו לאהוב אותו, ותוהה במה חטאתי. אני עדיין לא מסוגל לפגוש את אחי בלי לחוש עוינות כלפיו, כשבעצם העוינות צריכה הייתה להיות מופנית כלפי אמא. אני עדיין שבור מבפנים, וזה משפיע על כל חיי" (תגובה לדיון בנושא אחים מועדפים, העדפת ואפליית ילדים על-ידי הוריהם באתר Livescience‬)

מחקרים נוספים שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על כך שהעדפה של ילד אחד על פני אחיו היא לא תופעה שמאפיינת רק את שנות הילדות, כשהאחים כולם חיים בבית ההורים, אלא נמשכת לעיתים הרבה אחרי שהם כבר עוזבים את הבית. "העדפה של אחד הילדים היא מתכון בטוח ליצירת עוינות בקרב בני הדור הבא‭,"‬ כותבת ג'יין איסאי, עורכת ספרות פסיכולוגית ותיקה ומוערכת, שהקדישה לנושא את ספרה "אמא עדיין הכי אוהבת אותך" ‭.(Likes You Best Mom Still)‬ "בכל משפחה שתשאלו, כולם יידעו להגיד לכם מי היה הילד המועדף‭,"‬ אמרה בראיון ליו-אס-איי טודיי. "אתה יכול להיות בן ‭,80‬ ועדיין להישאר פגוע וכועס על ההורים שכבר מזמן מתו‭."‬

איסאי מתמקדת במערכות היחסים שבין האחים. "אחים ואחיות יכולים לשנוא, לריב ולסלוח, אבל הם אף פעם לא שוכחים את הקשרים שנוצרו ביניהם בילדות‭,"‬ היא טוענת. "כמעט תמיד אחד מהאחים חש מתישהו, בין אם זה מבוסס על עובדות ובין אם לא, שאחד ההורים מעניק יחס מועדף לאחיו, וכל אחד מהילדים שואף להיות חביב ההורים ולקבל את כל תשומת הלב כל הזמן‭."‬

השאיפות האלו אולי מתרככות עם השנים, אבל אף פעם לא נעלמות לגמרי. "כשאנחנו גדלים, רגשות הילדות הישנים ההם יכולים לתפוס אותנו בלתי מוכנים ולהשתלט עלינו. יש לזמן נטייה מוזרה להציף אותנו בפלאשים מן הילדות, זיכרונות מאותם ימים שבהם ניסינו לפענח את העולם סביבנו מתוך הבנה מוגבלת של ילדים. מדובר ברגשות טהורים, שאין להם שום נגיעה להיגיון. גם כשאנחנו בעשור השביעי או השמיני לחיינו, אחים ואחיות עדיין יודעים על אילו כפתורים ללחוץ כדי לשגע אותנו‭."‬

פרופ' קארל פילמר, סוציולוג מאוניברסיטת קורנל, פירסם לפני כחצי שנה במגזין לנישואים ומשפחה מחקר מקיף בנושא אחים מועדפים בוגרים. "תפיסה של העדפת האם את אחד הילדים משפיעה על הבריאות הנפשית של הילדים שנים אחרי שכבר עזבו את בית ההורים‭,"‬ הוא קובע.

המחקר התבסס על ראיונות בקרב 275 אמהות בשנות ה‭60-‬ וה‭70-‬ לחייהן, לצד 671 מהילדים, שגילם הממוצע ‭.43‬ האמהות נשאלו שלוש שאלות: לאיזה מהילדים את חשה קרבה רגשית חזקה במיוחד? אם תהיי חולה או נכה ותזדקקי לעזרה על בסיס יומיומי, מי מהילדים יעזור לך? עם מי מהילדים יש לך הכי הרבה ויכוחים ואי-הסכמות? 70 אחוז מהאמהות ידעו לנקוב בשמו של ילד מועדף, 79 אחוז ידעו בדיוק מי מבין הילדים יהיה המטפל שלהן בעת הצורך ו‭73-‬ אחוז גילו עם מי הן תמיד מתווכחות.

הילדים, מצידם, היו מודעים להבדלים ביחס שאמא הפגינה כלפי כל אחד מהם, ולפעמים התחושה הייתה קיימת גם כשלא הייתה העדפה. 85 אחוז מהילדים, מועדפים ודחויים כאחד, אמרו שהוריהם העדיפו את אחד האחים, לעומת 70 אחוז בלבד מקרב האמהות.

פרופ' פילמר גורס שזה ממש לא משנה אם ההעדפה הייתה מציאותית או שהתקיימה רק בדמיונו של הילד. "לתחושה של אפליה יש השפעה על בריאות הנפש של הילד יותר מאשר לאפליה עצמה‭."‬ תופעות של דיכאון, לדבריו, היו נפוצות יותר בקרב ילדים בוגרים שהאמינו שאמם מעדיפה את אחד

הילדים במשפחה, גם כשהם עצמם היו הילד המועדף. "אנחנו יודעים שאיכות היחסים בין ילדים בוגרים לבין הוריהם נמשכת הרבה אחרי שהם כבר עוזבים את הבית, וממש כשם שמערכת היחסים ביניהם ממשיכה, כך ממשיכות גם השפעות ההעדפה‭."‬ ילדים נשארים ילדים, אומר פרופ' פילמר. הם ממשיכים להשוות את יחסיהם עם אמא גם בתור בוגרים, והעדפה בוטה של אחד מהם יכולה לגרום להשפעות קשות על איכות היחסים במשפחה גם בשנות בגרותם.

אבל ד"ר ליבי גורסת שאפשר למזער את נזקי העדפת הילדים, אם מעמידים את הנושא לדיון כן ופתוח, תוך הקשבה מלאה לדעותיהם של כל בני המשפחה. "מודעות ותקשורת, זה כל הקסם‭,"‬ היא טוענת. "הטכניקה הטובה ביותר למנוע מצב שבו תחושות הפגיעה וההתמרמרות מתמשכות היא קודם כל להכיר בעובדה שהעדפה כזאת קיימת ולטפל בה בגלוי‭."‬ ד"ר ליבי אפילו מרחיקה לכת ומאמינה שאפשר לערוך רוטציה בהעדפות, כך שכל אחד מהילדים יהיה מועדף בתקופה מסוימת. "ההורים יכולים גם להחליף תפקידים בינם לבין עצמם, כך שלא אותו הורה יהיה תמיד קשור לאותו ילד".