מחקר: הפייסבוק מגדיל הסיכון להפרעות אכילה
במחקר שנערך באוניברסיטת חיפה נמצא קשר ישיר בין גלישה בפייסבוק או באתרי אופנה ומוסיקה לבין הסיכוי לפתח הפרעות אכילה. איך ניתן להפחית את הסיכון? על ידי מעורבות הורית בהרגלי הגלישה של נערות
מתבגרות הגולשות שעות רבות בפייסבוק ובאתרים נוספים נמצאות בסיכון מוגבר לפתח הפרעות באכילה. כך מגלה מחקר חדש אותו ערכו חוקרות מאוניברסיטת חיפה. מהממצאים עולה עוד כי נערות להורים שלא היו מעורבים בהרגלי הגלישה שלהן, היו בעלות דימוי עצמי וגופני נמוך יותר.
חשיפה לתכני אופנה: דחף לאנורקסיה
המחקר, אותו ערכו פרופ' יעל לצר, פרופ' רות כץ וזוהר ספיבק
מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה, ביקש לבדוק את ההשפעה של שני גורמים על הפרעות אכילה בקרב נערות: חשיפה לכלי תקשורת והעצמה אישית. לשם כך נבדקו 248 נערות יהודיות וחילוניות בגילאי 12-19 (גיל ממוצע 14.8), כאשר משקלן של הנערות היה תקין. מתוך הנבדקות, 23% גלשו בין שעתיים לשלוש שעות ביממה, 25% גלשו שלוש עד ארבע שעות ביום, 17.5% גלשו ארבע עד חמש שעות ביום, ו- 13.5% גלשו חמש שעות ומעלה מדי יום.
הנערות נשאלו לגבי הרגלי הצפייה שלהן בטלוויזיה, אינטרנט ומגזינים, כשבכל הנוגע לטלוויזיה, נבדקו בעיקר הרגלי הצפייה במספר תוכניות פופולריות בעלות תכנים המציגים דימוי יופי מוקצן לנשים. הנערות מילאו שאלונים שבחנו דחף לרזון, בולימיה, חוסר שביעות רצון מהגוף, עמדות כלפי אכילה באופן כללי ושאלון העצמה.
נמצא כי לזמן אותו מעבירות הנערות כשהן גולשות בפייסבוק יש קשר ישיר למספר הרב ביותר של הפרעות באכילה. על פי תוצאות המחקר ככל שהשימוש בפייסבוק עולה, כך עולות הרמות של בולימיה, דחף לרזון, אי שביעות רצון מהגוף, עמדה שלילית יותר של דימוי הגוף, עמדות שליליות יותר כלפי אכילה ורצון רב יותר להיות בדיאטה.
גם החשיפה לתכני אופנה ולתכני מוסיקה ברשת הראו דפוס דומה, אולם רק לחלק מהמאפיינים של הפרעות האכילה. בחשיפה לתכני אופנה נמצא גם קשר לדחף לאנורקסיה, כך שככל שהחשיפה לתכנים אלו באינטרנט עלתה, כך עלה גם הדחף לאנורקסיה. קשר ישיר זה, בין חשיפה לתקשורת לבין הפרעות האכילה השונות, נמצא גם בחשיפה לתוכניות הטלוויזיה ולמגזינים עם תכני רכילות ופנאי.
כדי למנוע את ההשפעה השלילית - דרושה הכוונה הורית (צילום: shutterstock)
"על ההורה להיות שם, ולא לאסור"
עוד מצא המחקר כי לרמת השליטה העצמית של הנערות היה קשר שלילי להפרעות האכילה. כלומר, ככל שתחושת השליטה העצמית הייתה גבוהה יותר, כך הסיכוי לפתח הפרעה האכילה ירד ודימוי הגוף נמצא כחיובי יותר. הקשר המחבר בין תחושת השליטה העצמית של הנערות לבין החשיפה שלהן לתקשורת נמצא בדפוסי ההורות של הוריהן. לנערות שהוריהן היו מעורבים בהרגלי השימוש שלהן במדיה, כלומר ידעו במה הן צופות, גולשות או קוראות, עשו זאת איתן וניהלו עימן שיח משתף וביקורתי על התכנים, הייתה תחושת העצמה גבוהה יותר, שהיא כאמור גורם מגן מפני הפרעות אכילה.
לעומת זאת, לנערות שהוריהן לא היו מעורבים בהרגלי השימוש שלהן באמצעי המדיה השונים, לא הכירו את התכנים שהן צורכות ונקטו בגישה של איסור והגבלת הצריכה, הייתה תחושת העצמה נמוכה יותר, שנמצאה כבעלת קשר חיובי עם מגוון של בעיות באכילה ודימוי גוף שלילי.
"ככל הידוע עד היום אין כמעט תוכניות מניעה של הפרעות אכילה המשלבות את ההורים בתהליך", אמרה ל-ynet החוקרת הראשית זוהר ספיבק, שערכה את עבודת המחקר כחלק מההשלמה לדוקטורט שלה. "אם ההורים ישתלבו בתהליך הזה, הנערות יגיעו לשינוי התנהגותי. מצאנו שמעורבות הורית מגבירה את תחושת ההעצמה של הנערות. ככל שההורים מנעו מהבנות את הגלישה, הן אמנם גלשו פחות, אך הדימוי העצמי שלהן כלל לא השתנה".
לדברי ספיבק, על ההורים להשתתף בחווית הגלישה עם המתבגרת, תוך הדרכה וביקורת בונה. "לא צריך לאסור על הבת לגלוש או לצפות בתכנים מסויימים, אלא לנהל איתה דיאלוג על כך, לראות איתה את התכנים, לעזור לה לבחון אותם בעיניים ביקורתיות. חשוב להסביר מה זה מודל לא מציאותי של אישה, להסביר שגלישה באינטרנט כרוכה בסכנות ומה הן הסכנות. על ההורה להיות שם, ולא לאסור".
