מה עושה חזן?
כשנחת עם בני משפחתו בקהילת אולד ווסטבורי לפני תשע שנים, חיכו לחזן יוסי קרואני לא מעט הפתעות. היום, כחזן קהילתי וזמר מבוקש, הוא מעורב היטב בחיי הקהילה ומשלב חזנות ושירה בחינוך וקירוב לבבות
יוסי זוכר איך כשהיה ילד קטן, החזן המפורסם ד"ר מרדכי סובול לקח אותו ביד והוליך אותו אל בימת בית הכנסת בהרצליה. "אל תפחד", סובול אמר לו. "יש לך קול. אתה יודע לשיר". זה הקטן גדול נהיה. היום, כמעט ארבעים שנה מאוחר יותר, יוסי קרואני הוא החזן של קהילת אולד ווסטבורי וזמר מפורסם בזכות עצמו, סביב קולו מתגבשות קהילות שלמות.
יוסי קרואני התחיל את הקריירה שלו בשירה בעידודו של ד"ר מרדכי סובול, שהיה החזן בבית הכנסת של סבו. בגיל 13, כשיוסי למד בישיבת "עמית" ברעננה, סובול שכנע אותו להצטרף למקהלת הישיבה. "הייתי הבן היחיד שם", הוא נזכר, "ניגנתי גיטרה בזמנו, אבל מרדכי התעקש שהעתיד שלי זה להיות זמר".
כבר במהלך לימודיו בתיכון יוסי שר בחתונות ואירועים, ובצבא שימש כזמר מוביל במקהלת הרבנות הצבאית. אחרי הצבא המשיך בלמודי המוזיקה במככלה המוזיקלית בפתח תקווה, ובבית הספר לחזנות בת"א.
במרבית ההפקות של מרדכי סובול, יוסי קרואני שימש כזמר מוביל. "הייתי מסוגל לשיר חזנות גם ספרדית וגם אשכנזית. סובול אהב את הצבע הזה, אז המשכנו בדרך ביחד". במקביל, אחרי הצבא יוסי הקים להקה משלו, שנקראה "יוסי קרואני והכלייזמרים".
"הלהקה הצליחה בגדול בארץ", הוא מספר. "חתונות, אירועים, קונצרטים, חידון התנ"ך, כלייזמרים בצפת... הייתי זמר במשרה מלאה. חייתי רק מלשיר".
ההצלחה בישראל עודדה את יוסי לחפש אופקים רחבים יותר. "בזמנו לא היו דיסקים, היו קלטות", הוא אומר, "הכנתי קלטת לדוגמה ושלחתי אותה לאירגונים יהודים בכל מיני מדינות בעולם".
תוך זמן קצר הוא הוצף בהזמנות מבתי כנסת ופסטיבלים מארה"ב, דרום אמריקה ואירופה. גם במקרה הזה, יוסי מעריך שהיכולת שלו לשיר בסגנונות שונית הייתה גורם מפתח בביקוש. "במקומות מסויימים שרנו ביידיש, באחרים באנגלית. בוונצואלה רצו שנשיר שירים ספרדיים מקוריים, בלאדינו. בנוסף לכל זה, פעם בשנה הייתי מגיע לניו-יורק להיות חזן של הימים הנוראיים".
מרוב הזמנות ואירועים, קרואני החל מבלה את מרבית זמנו בחו"ל, "וכשבבית אשה עם שתי בנות קטנות, זה קצת קשה. בשלב מסוים אשתי, חיה, אמרה לי, 'בוא ננסה למצוא בחו"ל קהילה שנוכל להשתלב בה'".
לפני תשע שנים, בגיל ארבעים, יוסי הגיע עם אשתו לאולד ווסטבורי, שבלונג איילנד. המעבר, מזמר בינלאומי לחזן מקומי בלונג איילנד, מישראל לניו-יורק, היה קשה. הקהילה באולד ווסטבורי קיבלה אותו בזרועות פתוחות, הוא אומר, אבל "כשהילדות שלך – היום אני אב לשלוש, הדס, נוי ומאיה – הולכות לבית ספר, והמורה לא יודעת מילה בעברית, והבנות מתקשות לתקשר איתה – זה קשה. כשאתה נמצא בלונג איילנד, וכל מקום רחוק אחד מהשני, ואתה לא יודע איך מגיעים, ואיפה הרופא – זה קשה. זה לא פשוט להיות עולה חדש בגיל ארבעים עם ילדים". גם המרחק המנטלי של הקהילה שלו מישראל תפס אותו קצת בהפתעה. "כמעט אף אחד מהם לא ביקר בארץ. נשמע להם מפחיד לנסוע לישראל. הם לא דיברו עברית, לא התפללו בעברית, לא הכירו. תרבות ישראלית לא הייתה בכלל על הראדר".
מה בעצם עושה חזן קהילתי?
באולד ווסטבורי, משכנה של קהילה יהודית ליברלית גדולה, מספר יוסי, בית הכנסת ממלא תפקיד של מרכז קהילתי עם פעוטון, היברו-סקול, שיעורים, חוגי העשרה, אירועים. "במיוחד בקהילה כזו, להיות חזן זאת עבודה במשרה מלאה". היום של יוסי קרואני מתחיל בשבע בבוקר עם תפילת השחרית. אחרי התפילה המשתתפים יושבים לקפה ועוגה, ויוסי מסביר להם את מהות התפילה. בין שחרית, מנחה וערבית יש לו פגישות אחת אחרי השניה, "עם המורות של ההיברו-סקול ופעוטון בית הכנסת, עם מכון בר המצווה (צוות המורים שמכין את הילדים לעליה לתורה), עם מארגני אירועי הצדקה וההפקות למיניהם". הפקות זה עוד משהו שקרואני אחראי עליו בבית הכנסת. "השבת הזו תהיה הפעם השניה שאני עושה כאן 'שבת ספרדית', עם תפילות נוסח ספרד וקייטרינג. עבור הקהילה שלי זה משהו חדש. הם צמאים לחוויות מהסוג הזה. מעבר לשבתות וחגים, כל כמה שנים אני מרים כאן קונצרט ענק. לפני שנתיים, לדוגמה, הפקתי קונצרט גדול לכבוד '100 שנה לתל-אביב', בהשתתפות להקת מחול 'פרפרים' וראש העיר חולדאי".
מהרגע שהחל את תפקידו כחזן, יוסי החל לפעול כדי לקרב את הקהילה האמריקאית לתרבות הישראלית. "דבר ראשון אספתי אלי את מורות הפעוטון ופעם בשבוע את לימדתי אותן לשיר בעברית. בתום שלוש שנים הקמתי מקהלה של כל הילדים והקלטתי דיסק שלהם שרים יחד בעברית. זה דבר שלא היה כמותו קודם. עד שהגעתי היו שרים כאן רק שירי שבת באנגלית".
כשנוכחו שאין בקהילה מסורת מגובשת של ארוחות שבת, משפחת קרואני יזמה מנהג חדש. "התחלנו סבב כזה, הנהגתי את זה שבכל שבועיים יש ארוחת שבת אצלי בבית. זו הייתה תחושה חדשה עבורם, שכולם יושבים סביב אותו שולחן שבת באווירה של משפחה. בלי כל הודעות הטקסט מתחת לשולחן".
אחרי שנתיים-שלוש בתפקיד החזן הקהילתי של אולד ווסטבורי, יוסי החליט שהגיע הזמן שחברי הקהילה יראו את ישראל בעצמם. "ארגנתי טיול גדול לארץ, והצטרפו אליו כמעט 100 איש, שביקרו בישראל בפעם הראשונה". מאז אותו טיול, כמה פעמים בשנה יוצאים מהקהילה טיולי בר מצווה לישראל. "בשנה שעברה, כשעשיתי לביתי בת מצווה בארץ, כמעט 40 איש מהקהילה הצטרפו כדי להיות נוכחים בטקס שלה. זה אחד הדברים שבאמת חיממו לי את הלב".
אחד הרגעים המרגשים ביותר של יוסי היה בסיום תפילות הימים הנוראיים. "בסיום הקדיש, שרתי אמן ארוך-ארוך... היה רגע של שתיקה, ואחריו כל הקהל פשוט קם על הרגליים ומחא כפיים. זה היה מין אות ספונטני של הערכה מהקהילה שמילא אותי באושר".
"השם חנן אותי בקול, ברוך השם", הוא מוסיף, "אבל הקהל הוא המקהלה שלי. לכן, כשהגעתי לפה, לימדתי אותם לשיר איתי בעברית. שילבתי בתפילות שירים כמו 'ערב של שושנים', 'כחול ולבן'. וביום כיפור ובראש השנה – דמייני שאת עומדת על מרכז הבמה, ואלפי אנשים, אלפים! – שרים יחד איתך. זאת עוצמה. זאת תחושה גדולה של הגשמה".
מאז שהפך לדמות ידועה באולד ווסטבורי, יוסי התחיל להרחיב את הקשרים עם הקהילה הישראלית הרחבה יותר בניו-יורק ולהביא יחד קבוצות שונות של אנשים לערבי שירה בציבור. את השירה בציבור, מדגיש יוסי, הוא לא עושה בשביל הרווח. "זאת השליחות שלי: לחבר אנשים. שאנשים מכל גווני הקשת של הקהילה היהודית בניו-יורק יתוודעו למוזיקה ישראלית, להווי ישראלי, ושיכירו אחד את השני. אני שמח ליצור אפשרות לאנשים מרקעים שונים לשיר ביחד, במקום שכל אחד ימשוך לכיוון אחר".
לפני כמה חודשים, יוסי מספר, הוא הפיק ערב של שירי ישראל במסעדת "ספא". 99% מאלו שהגיעו היו קבוצות שונות של ישראלים, אבל שלושה זוגות, שישבו בקדמת המסעדה, היו חרדים מבורו פארק. "הם לא דיברו עברית, ואמרו לי שהם פשוט אוהבים לשמוע שירי ארץ ישראל", הוא אומר. "כדי שירגישו קצת יותר בבית, שרתי להם כמה קטעי חזנות. הם מאד התרגשו. בסוף הערב אמרו לי שלאן שאלך להופיע, אני אראה אותם שם".
ב-19 במאי, במסעדת שירז שבגרייט נק, יוסי קרואני ישיר וינחה ערב קריוקי בשיתוף עם הורי בית ספר "גחלת", איתם יוסי משתף פעולה סביב שיעורי היהדות. "אני אשיר שירי ארץ ישראל, כשמילות השירים יוקרנו על המסך. אחרי זה יהיה קריוקי בעברית וארוחת ערב. יהיו גם שירים לפי הזמנה, קצת ריקודים, קצת ריקודי עם... מכל דבר יהיה טיפה, לפי הקהל, קצת מכל כיוון. זה יהיה ערב מגוון, שיביא יחד הרבה אנשים ממקומות וכיוונים שונים בחיים". תבואו, יהיה שמח.