עזר מציון
מאגר דגימות מח העצם שהקים אירגון "עזר מציון" עוזר להציל נפשות גם של יהודים באמריקה בסיוע העזרה המגיעה מציון
לפני 3 שנים, ג'ולי, חולת לוקמיה בת 42, זכתה לתרומת מח העצם שהצילה את חייה. ג'ולי היא תושבת ברוקלין, אך תרומת מח העצם שנזקקה לה נמצאה בישראל, דרך המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של אירגון "עזר מציון". ביום רביעי האחרון, בערב גיוס כספים למען מאגר זה, ג'ולי עמדה מול קבוצה קטנה של תומכי "עזר מציון" בניו-יורק, והקריאה מכתב תודה שכתבה לתורם האנונימי שהציל את חייה. "תורם מסתורי נפלא שלי", קראה, "באקט של נדיבות פשוטה הצלת חיים של אדם זר. מה אני יכולה להגיד? 'תודה' זה פשוט לא חזק מספיק... אין רגע בו אני לא מעריכה את ההזדמנות השניה שנתת לי בחיים".
"הייתה לנו הפתעה עבורה. התורם של ג'ולי הגיע במיוחד מישראל כדי לפגוש אותה", מספרת ד"ר ברכה זיסר, מייסדת ומנהלת המאגר. "הם ראו זה את זו בפעם הראשונה ושניהם התרגשו מאד... בעצם עמד מולה אותו האדם, שבמאמץ מאד קטן, היום לתרום מח עצם זה מהלך פשוט, כמו תרומת דם, נתן לה חיים".
המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של "עזר מציון" מונה כיום כ-608,330 תורמים פוטנציאלים. הוא מהווה את המאגר היהודי הגדול בעולם, ומידי שנה פונים אליו בבקשות חיפוש אלפי חולי סרטן יהודים מרחבי העולם. בניהולה של ד"ר ברכה זיסר (מנהלת "אורנית", מרכז תמיכה וסיוע לחולי סרטן בישראל) ובעזרתה החשובה של עופרה קוניקוף, מתאמת ההשתלות, המאגר איפשר עד היום את ביצוען של למעלה מאלף השתלות מח עצם; למעלה מאלף נפשות שניצלו ממות.
מה זה עצם, "השתלת מח העצם"?
"תאי מח העצם", מסבירה ד"ר זיסר, "הם בית החרושת של כל כדוריות הדם. התאים האלה נמצאים בעיקר בעצמות הרחבות והעמוקות – עצם הזנב, השוקיים, העצם הרחבה בחזה. שם מח העצם נוצר, מתרבה, ונזרק לתוך זרם הדם ההיקפי". בתור יצרני כדוריות הדם, תאי מח העצם אחראים לכל הפונקציות שהדם ממלא: הולכת חמצן, המערכת החיסונית, מערכת הקרישה. השתלת מח העצם משמשת לטיפול ביותר ממאה מחלות שונות, רובן סוגים שונים של סרטן, כמו סרטן הדם (לוקמיה), או לימפומה (סרטן בלוטות הלימפה). "זאת משום שבטיפול הכימותרפי שחולי הסרטן עוברים, מערכת מח העצם שלהם נהרסת לחלוטין. הטיפול משאיר אותם ללא מערכת שיוצרת תאי הדם. זו מערכת שאנחנו רוצים להרוס, בגלל שתאי הדם שהיא מייצרת הם סרטניים, אבל כתוצאה אנחנו משאירים את החולים בלי גורמי קרישה ובלי מערכת חיסונית. אדם בלי מערכת חיסונית הוא בעצם נידון למוות". בתקופה המכריעה, עד שגוף החולה יתאושש מהכימותרפיה ויתחיל לייצר בכוחות עצמו תאי מח עצם בכמות מספקת, הוא יזדקק לתרומת מח עצם מתורם מתאים.
איך נקבע מיהו "תורם מתאים"?
"הכוונה היא לתורם שמתאים מבחינה גנטית, ברמת הדנ"א. יש עשרה מדדים, שצריכים להיות זהים בין הדנ"א של התורם והנתרם, כדי שההשתלה תהיה מוצלחת ולא תדחה על ידי הגוף".
תורמי מח עצם חייבים להיות זהים למושתל מבחינת מאפיין סיווג הרקמות, שידוע בשם חלבוני HLA. "למרות שבני המשפחה הקרובה הינם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להתאמת HLA, בפועל רק 30% מהחולים מצליחים למצוא תורם מתאים מקרב בני משפחתם. בשל המספר הכמעט בלתי מוגבל של צירופי HLA אפשריים", נכתב באתר האירגון, "הסיכויים להתאמה בין שני אנשים שאינם קרובי משפחה קלושים מאוד". ההתאמה, מוסיפה זיסר, תמצא בדרך כלל בקרב בני עמו ועדתו של החולה, זאת משום שאוכלוסיות שונות ממוצאים אתניים דומים חיו במשך הדורות בקהילות סגורות ובכך שימרו את הדימיון הגנטי של הפרטים בקהילה.
מה שמאפשר תרומות כאלו אלה הם מאגרי תורמים ממוחשבים בינלאומיים, שכוללים דגימות מחתכי אוכלוסיה רחבים באיזור. המאגר הלאומי לתורמי מח עצם בישראל הוקם רק בשנת 1998, בחסות אירגון "עזר מציון", האירגון המוביל בישראל בסיוע פארא-רפואי לחולים ולמוגבלים.
איך נוצר המאגר?
לפני כ-15 שנה, מספרת ד"ר זיסר, בעלה חלה בלימפומה (סרטן הבלוטות). אחרי שנה של טיפולים, בהם נראה שמצבו משתפר בהדרגה, הלימפומה הופיעה פתאום מחדש, בבת אחת ובעוצמה. ד"ר ברכה זיסר היא אחות במקצועה, עם דוקטורט בתחום הסיוע הרפואי בו מתמחות האחיות וניסיון של שנים במחלקות אונקולוגיות, "אבל זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המילים האלה, 'השתלת מח עצם'. דבר כזה לא היה קיים אז בארץ". בני הזוג התחילו בחפוש נואש אחר תורם מתאים במאגרים שונים ברחבי עולם. השניים אפילו נסעו בגפם עד למאגר בבוסטון, ללא הועיל. בעלה התאשפז בבית החולים תל השומר, שם לא נותר להם אלא לחכות. "ובמה שהרגיש כמו השבועות האחרונים שלו – ממש הרגשנו את שעון החול אוזל – נמצאה מנת מח עצם, שהגיעה מהמאגר בארה"ב. בזכותה הוא ניצל. מתוך שבעה אנשים, שהיו מאושפזים איתו במחלקה, רק הוא ועוד אדם שרדו".
מאז, מעידה זיסר, היא ידעה שהיא צריכה לעשות משהו. "החלטתי שאני פשוט לא יכולה לתת לעוד אנשים למות, רק כי לנו אין מאגר משלנו בארץ".
ברכה לא הייתה היחידה שהתעמתה עם הבעיה הזו. ב-1996 פנתה משפחתו של משה סחייק, נער צעיר חולה סרטן, לאירגון "עזר מציון" בבקשה לסייע לה בדחיפות באיתור תורם מח עצם מתאים. בסיוע האירגון, המשפחה, מכיריה וחבריה, כשבראשם אלי ממן, אספו 5,000 דגימות דם. למרבה הצער, לא נמצאה ההתאמה המיוחלת ומשה נפטר. ב-1998, ברכה חברה לאירגון "עזר מציון" עם היוזמה להקים מאגר. 5,000 הדגימות שנאספו היוו את הבסיס.
"התחלנו עם מבצעי איסוף קטנים, של כמה אלפים בכל פעם, ולאט לאט זה הצטבר", מתארת זיסר. בקיץ 2005, המאגר הגיע להסכם חשוב עם צה"ל: "ביום הגיוס, ממש בתחילת שרשרת החיול, החיילים עוברים בבקו"ם דרך תחנה שלנו ואנחנו מבקשים מכל חייל וחיילת להצטרף למאגר ולתת דגימה. אנחנו עומדים היום על 80% היענות, שזה אחוז מאד מרשים". עד כה הצטרפו למאגר 197,038 חיילים חדשים, מתוכם נמצאו כבר 1,397 התאמות, שבזכותן ניצלו עד כה 291 נפשות.
למרות חתכי האוכלוסיה הרחבים שהמאגר מצליח להגיע אליהם, מציינת זיסר, קבוצות אתניות מסוימות עדיין נמצאות בתת יצוג. יצוג העדה העירקית במאגר עומד רק על 1.9%, העדה הכורדית עומדת על 0.5%, הקווקזית על 0.3%, התימנית על 2.9%, הגיאורגית על 0.7%, והאתיופית על 0.5%. ייצוג העדה הבוכרית במאגר עומד על 0.4% בלבד. לשם ההשוואה, יצוג העדה האשכנזית עומד על 36.5%.
ביום חמישי, 31 במאי, יערך מבצע ארצי ראשון מסוגו בישראל לאיתור תורמי מח עצם מבני העדות האלו. הוא נובע מהצורך של ארבעה חולים, הזקוקים לתרומה מיידית. הארבעה הם: חנית אלבז (34), אמא לשלושה ממוצא תימני,חולת לוקמיה; יוסף קרכילי (54) ממוצא גיאורגי, אב לשניים, חולה בלוקמיה; נסים מושיוב (48) ממוצא בוכרי, אב לשניים, חולה בלימפומה; ודן חרדון (38) ממוצא עירקי, חולה בלוקמיה המתגורר בניו-יורק.
"המבצע דרש עבודת הכנה מאד רצינית", זיסר מפרטת, "בדקנו איפה האוכלוסיות אלו מרוכזת, ואז הלכנו לשם ודיברנו עם רבנים, מורים, ראשי הקהילה ומובילי דעת הקהל, כדי שיועדדו את כל הקהילה שלהם להגיע ולהבדק. ביום ההתרמה אנחנו מקימים תחנות במרכזים הקהילתיים האלה, ומזמינים את האוכלוסיה לבוא להיבדק". שלא כמו בימים עברו, הבדיקה אינה מכאיבה. היום היא נעשית באמצעות דגימת רוק פשוטה.
הקושי העיקרי שעומד בפניהם כרגע, מבהירה זיסר, אינו בלמצוא תורמים, אלא בלממן את הבדיקות. כל בדיקה עולה 65 דולר. עשרות או מאות בדיקות נחוצות כדי למצוא תורם אחד מתאים. האירגון הוא זה שממן את הבדיקות, והאירגון מתקיים מתרומות.
"יהודי ארה"ב רגילים שפונים אליהם לתרומות. הם רגילים לבקשות לעזור לממן בית חולים בארץ, מרכז ילדים... אבל חשוב לי להבהיר שהמאגר הוא לא עניין מקומי עבור חולים בישראל. 10% מחולי הסרטן זקוקים בשלב כלשהו להשתלת מח עצם, ואף אחד לא מחוסן בפני סרטן. אם יהודי או ישראלי בארה"ב, חס ושלום, חולים וזקוקים לתרומת מח עצם, היא תגיע מהמהאגר הזה. המאגר הוא כמו ביטוח: ככל שהוא רחב יותר, הסיכוי של כל אחד מאיתנו, בשעת צורכו, יהיה גדול יותר. זה באינטרס הקיומי של כל יהודי להירתם להרחבת המאגר".
לתרומות:
בדואר:Ezer Mizion
1281 49th Street
Brooklyn, NY 11219
בטלפון:
1877-393-7649)
באימייל:
info@ezermizionusa.org
דרך האתר:
