שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock

    העירייה יכולה להעלות ארנונה למוסד לימודי?

    במשך שנים סיווגה עיריית ת"א בית ספר לפרסום בעיר כמוסד להשכלה - וגבתה ממנו ארנונה מופחתת. אך ב-2010 החליטה לשנות את הסיווג ולהעלות את תעריף הארנונה, בטענה שהוא אינו מוכר ע"י התמ"ת. ביה"ס ערער על ההחלטה. מה נפסק?

    בית הספר לפרסום אי.איי.סי (מרכז הפרסום הישראלי), הפועל בנמל תל-אביב, סווג ב-2003 על ידי עיריית תל-אביב כמוסד להשכלה לצרכי גביית ארנונה - ובשל כך שילם שיעור ארנונה מופחת. ואולם, לטענת בית הספר, ב-2010 נבנו במתחם שתי כיתות נוספות, אך קיבלו סיווג "בניינים שאינם משמשים למגורים" - שתעריף הארנונה בגינו גבוה יותר.

     

    פסקי דין נוספים בערוץ הנדל"ן :

     

    השגה שהגיש בית הספר למנהל הארנונה בעירייה נגד שינוי הסיווג נדחתה, תוך שהוחלט לשנות רטרואקטיבית את סיווג בית הספר כולו - ובכך הגדיל משמעותית את תשלום הארנונה שהוטלה עליו. ערר שהוגש לוועדת הערר לענייני ארנונה נדחה אף הוא, ועל כן הגיש בית הספר ערעור על ההחלטה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב.

     

    בית הספר טען כי שינוי הסיווג לפתע ב-2010, לאחר שנים שבהן נחשב למוסד לימודי, נעשה בניגוד לדיני ההקפאה, אשר אוסרים על העירייה לשנות סיווג ארנונה לאותה שנה באופן שמעלה את החיוב. עוד טען כי השינוי שגוי מבחינה פרשנית, כיוון שבית הספר מוכר כמוסד לימודי לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, ומכוח חוק זה הוא אף מוכר על ידי משרד התמ"ת.

     

    מנהל הארנונה טען כי החלטתו נכונה וסבירה ואין להתערב בה, שכן לא מדובר בחריגה מדיני ההקפאה, בפרט כשלא שינה את שיטת החישוב - אלא התאים אותה לפרשנות הנכונה של צו הארנונה.

     

    לטענתו, מתוקף מחויבותו להחלת הצו בשווה על כל הנישומים, עליו לפעול לתיקון טעויות. משהתגלה כי בית הספר אינו מוכר כמוסד לימודי על ידי התמ"ת, שכן ההכרה בו ככזה לפי חוק קליטת חיילים משוחררים אינה מהווה הכרה רשמית של התמ"ת, הוא היה רשאי ואף מחויב לשנות את הסיווג.

     

    ביהמ"ש: לא ניתן ליצוק תוכן חדש לצו

    סגנית הנשיאה, השופטת שרה גדות, קיבלה את הערעור. נקבע כי דיני ההקפאה, האוסרים על העלאת תעריף הארנונה במחי יד, נועדו ליצור יציבות במשק. על כן, רשות המעוניינת לעשות כן צריכה לפעול על פי הנחיות הדין, הקובעות כי שינוי סיווג שמעלה את תעריף הארנונה צריך להתבצע באמצעות החלטה מסודרת של מועצת העיר - ולאחר שניתן אישור משרד הפנים.

     

    במקרה זה, כך נקבע, לא פעלה העירייה על פי הוראות הדין, ולפיכך לא הייתה מוסמכת לשנות לפתע את פרשנות הצו ולצקת לתוכו תוכן חדש, באופן שמעלה את דמי הארנונה. "חוקי ההקפאה נועדו לרסן את הרשויות המקומיות מהעלאת שיעור הארנונה, הן בדרכים ישירות של שינוי התעריף והן בדרכים עקיפות", כתבה השופטת ופסקה כי שינוי הסיווג מבוטל. העירייה חויבה בהוצאות של 15 אלף שקל.

     

    לדברי עו"ד עדי מוסקוביץ, המתמחה במיסוי עירוני, "מדובר בפסק דין דרמטי, שכן מדובר לראשונה בביקורת על השיטה שבה העיריות פועלות". לדבריו, "אם הסוגיה תגיע לבית המשפט העליון, וזה יאשרר את פסק הדין של המחוזי, יקיץ הקץ על התנהלותן המחוכמת של רשויות מקומיות להמציא חיובים".

     

    עו"ד מוסקוביץ נתן דוגמא: "עד היום עיריית גבעתיים חייבה את החניות בבנייני המשרדים (שטחים עצומים) בתעריף חניונים שהוא זול. כעת היא אומרת שהיא טעתה ולא פירשה נכון את צו הארנונה שלה, ואת החניות צריך לחייב באותו תעריף של המשרד".

     

    לעיון בפסק הדין

     

    לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: הרצל יוסף
    צילום: צילום אביב
    עו"ד עדי מוסקוביץ
    צילום: צילום אביב
    מומלצים