שושי - נכנס לה בקושי

"הוא זכאי", הלהיט הגדול של ש"ס, ששר בני אלבז, זמר החצר של המפלגה, הביא חמישה עד שבעה מנדטים לש"ס בבחירות 99', כך לפחות טען אלבז בראיונות. מתברר שהקמיע של ש"ס נכתב בכלל על ידי מוזיקאי בשם אריה פרננדו, המוכן להסביר בכל הזדמנות כי למרות שהשיר אכן של אלבז, לו יש חלק גדול ביצירה.

השבוע יוצאים לרדיו שני סינגלים - "קצב ברגליים" ו"פוזה" - הכוללים טקסטים גסים, כמעט פורנוגרפיים, של זמרת חדשה בת חסותו של פרננדו - לוסי בן סימון. פרננדו, 42, לא רואה סתירה בין כתיבת שיריו של בני אלבז לבין כתיבת שורות כמו "אני רואה שוב בעיניך, איך אתה רוצה לדפוק ורק לדפוק"; או אפילו לשלב בשיר אחד גם דרעי וגם פורנוגרפיה: השיר "קצב ברגלים", למשל, כולל את המשפטים הנצחיים הבאים: "שרה לכם על מושיק ושושי / טענה שנכנס לה נכנס בקושי / יש לו גדול וחזק כמו ברזל / משומן מזדקף הוא אוהב להזדיין". ובסוף השיר: "על קלינטון ומוניקה ומרדכי החרמן/ ואתם צועקים לי - הוא זכאי".

הקול של מני בגר, רק בלי התלתלים

אריה פרננדו גדל ברמלה יחד עם בני אלבז. הוא ניגן בהרכבי רוק בימי התהילה של בירת הדיסקוטקים, ולא נגמל גם כשהתבגר. הוא ליווה אמנים שונים, בהם אבי בהט, תמיר גל ולהקת מולדת, וכתב דואטים רגישים. המוזיקה של פרננדו מתנהגת כאילו שנות ה-70 וה-80 מעולם לא הסתיימו: בלאדות מלאות פאתוס, קול מצוין ומלא באסים המזכיר קצת את מיקי גבריאולוב ומני בגר, ומסע במנהרת הזמן עם סקסופונים בומבסטיים. לפעמים השירים גם מזכירים שירים אחרים, מוכרים; "מספיק כוסית כבר על הבר" הבלוזי, למשל, דומה באופן מפתיע ל"תפסתי ראש טוב על הבר" של שלום חנוך. כללית, הרפרטואר של פרננדו מזכיר עד מאוד את זה של אלבז, רק שאת אריה דרעי הוא החליף ברבין ובחלום על השלום שזה עתה נולד.

חלומו הגדול של פרננדו הוא להיות זמר. "אמרו לי בחברות התקליטים: 'אתה מוכשר, אבל אתה זקן בשביל לשיר רוקנרול. כדי להתקדם תשים עגיל ותצבע את השיער לבלונד', אבל אני לא חושב ככה, כי אני אמן בנשמה. אז הקפאתי את המוזיקה שלי. אני לא נותן להם חומר אפילו תמורת מיליון דולר. אני אדם צנוע, אף אחד לא יכול לשיר אחרי שאני עולה, אני עובר את כולם מבחינה קולית וכמוזיקאי. הבעיה היא שתמיד דחפו אותי לצד. בהופעות נתתי רק קול שני כי שמו לי רגלים מקנאה".

- מה הקשר שלך למוזיקה מזרחית?

"אין שום קשר. אני בכלל אשכנזי שאוהב מוזיקה אמריקנית. פשוט לפעמים אני כותב שירים לליאת בנאי ואבי ביטר".

- מה לאבי ביטר ולרוק?

"כתבתי לו משהו בסגנון חוליו איגליסיאס".

- לאלבז לא מפריע שאתה חילוני?

"בכלל לא. הוא מאוד סומך עלי. הייתי המפיק מוזיקלי של רוב אלבומיו, עשיתי לו קולות, שרתי איתו שלושה דואטים וגם כתבתי לו הרבה שירים. הלחנים שהוא שר תפורים מרוק ומבלוז. אני כותב לו חומר והוא בא לאולפן ואומר או.קי, מה אני צריך לשיר. הוא לומד את השיר תוך חמש דקות ושר כאילו שר אותו כל החיים. הוא ביצועיסט מספר אחת בארץ, מאסטר של בלוז, שנינו באותו כיוון. אנחנו כמו אחים. תמיד אני מסתכל עליו ואומר לו, 'שים ג'ינס ליווייס 501, תוריד את הזקן ונצא לדרך'. עשיתי לו עכשיו שיר חדש בשם 'טוב', בלוז דתי שמזכיר שירים של אריק קלפטון".

- הוא לא מנסה להחזיר אותך בתשובה?

"האמת שכן, אפילו חזרתי תקופה מסוימת בתשובה. זה היה מדהים להיות אצל בני אלבז בעונג שבת. כשהוא מתחיל לשיר כל השכונה שומעת".

מין אוראלי ואנאלי

המסע המופלא של פרננדו, שתחילתו בחזרה בתשובה וסופו בכתיבת שירים סמי-פורנוגרפיים, התחיל בהתגלות. "יום אחד נרדמתי וחלמתי שאני נמצא 200 מטר מתחת לאדמה", הוא מספר. "הרגשתי שאני רוצה לצאת החוצה. אז ראיתי פרצוף של אישה שזועק, תעזור לי. בני ירד ואמר לי תפתח, תזרוק את המפתח ותצא, בזמן שאני חיכיתי למעלה. התעוררתי וראיתי שבני קורא בתורה באמצע הלילה. אז הוא פירש לי את החלום ואמר: אתה היית למטה, ועכשיו אתה תהיה למעלה".

- ואז מה קרה ?

"פגשתי את לוסי באולפן, בדיוק כשעשיתי קאבר לשלמה ארצי, והקול שלה הזכיר לי את בט מידלר, הזמרת שאני הכי מעריץ. הסתכלתי עליה ונזכרתי באישה מהחלום. היא לא הכירה אותי. אמרתי לה בואי, אנחנו נעשה אלבום. הכרתי לה את בט מידלר וביקשתי ממנה לראות את הסרט 'רוז'. עכשיו היא כבר מכירה את הסרט בעל פה. אני בטוח שעכשיו, כשלוסי שרה את השירים שלי, אני אצליח".

לוסי בן סימון, תלמידת תיכון בת 18 וחצי מרחובות, מטפחת חלומות להיות נערת רוק, כמו אורית שחף, סולנית להקת היהודים, ג'ניס גופלין ובט מידלר. היא אפילו היתה בלהקה הנוער הייצוגית של עיריית רחובות. בינתיים היא מסתפקת בשירים שכתב לה פרננדו, המפיק שלה, ומשוכנעת שהוא יוביל אותה לפרסום. הטקסטים עמוסי הזימה לא מפחידים אותה.

- הטקסטים שאת מבצעת על מין אנאלי ואוראלי - מנקודת מבט גברית מאוד - לא מפריעים לך?

"בהתחלה נדהמתי, אבל אחר כך לא שאלתי יותר. סמכתי עליו כמוזיקאי. הטקסטים הם משחק, חלק מפנטזיה, אני משחקת בלהיכנס לדמות דמיונית. בהתחלה פחדתי להשמיע את זה לאבא שלי, למרות שהשירה שלי מעודנת, אבל אבא שלי רק צחק, כי גם הוא גדל על רוק ואמר לי שאין לו בעיה עם המילים".