איפה מילאן הגדולה ?

ספק אם אפשר היה לדבר ברצינות על הקריסה של הקבוצות האיטלקיות" אם מילאן היתה מצליחה לצוף ולשרוד בצמרת האירופית. עד שהמלכה לא נופלת, הממלכה לא נכנעת. אפשר לקבל בהבנה את החולשה של פארמה ופיורנטינה הבינוניות, את הדעיכה של אינטר הלא יציבה, את לאציו ורומא החדשות, שעוד לא אימצו לעצמן גינונים ואופי של קבוצות גדולות בקנה מידה אירופי. אפשר אפילו להנהן כשיובנטוס לא מספקת את הסחורה. אבל כשקבוצת הדגל של הכדורגל האיטלקי לא מצליחה כבר שנתיים להתרומם באירופה, סימן שהמגף לא דופק.

מיתוס

מילאן היא כבר מיתוס בכדורגל האירופי. אמרת כדורגל איטלקי - אמרת מילאן. חולצות הפסים האדומים-שחורים הן לא המצאה של הפועל חיפה. 16 אליפויות איטליה, ארבעה גביעים, חמש אליפויות אירופה, שני גביעי מחזיקות גביע, שלוש זכיות בסופר-קאפ האירופי, שלוש זכיות בגביע הביניבשתי. רק ריאל מדריד, עם שמונה זכיות באליפות אירופה, מקדימה את מילאן כגדולה באירופה.

מילאנלו

במילאנו טוענים כי אם סאן סירו הוא ה"לה-סקאלה" של הכדורגל, אז מתקן האימונים של הקבוצה, ה"מילאנלו", הוא האוניברסיטה של הכדורגל. אלברטו סקיאפיני, השוער אנריקו אלברטוזי, פרנקו בארזי, רוברטו דונדוני וגם מאמן יובנטוס, קרלו אנצ'לוטי ונער הזהב הראשון של הכדורגל האיטלקי, ג'יאני ריביירה - וזה רק חלק קטן מרשימה ארוכה של שחקנים שצמחו בין כתלי ה"מילאנלו".

מילאן הגדולה

עוד לא דיברנו על שחקני החיזוק. החל בשלישייה השבדית משנות החמישים: נילס לידהולם, קורט המרין ("אוצ'לניו", ציפור קטנה) וגונאר נורדהאל, וכלה בשלישיית ההולנדים המופלאה של שנות השמונים: פרנק רייקארד, רוד חוליט ומרקו ואן-באסטן. אבל כשמדברים על "מילאן הגדולה", מתכוונים למה שקרה בסאן סירו באמצע שנות השמונים.

הארכיטקט

אתר האינטרנט הרשמי של מילאן מחלק את מאה שנות המועדון לפי עשורים ממוספרים בקפידה איטלקית לא אופיינית, אבל פרק אחד אינו ממוספר, ויש לו כינוי: "עידן ברלוסקוני", החל מ-1986. גם לאיש יש כינוי: "הארכיטקט". באותה שנה הגיע טייקון התקשורת לסאן סירו כדי להציל את המועדון מפשיטת רגל. סילביו סיפק את הכסף, והביא איתו גם מאמן, שנודע בזכות אימרת השפר: "ג'וקי (רוכב-סוסים) לא צריך להיות סוס כדי להצליח". אריגו סאקי כמובן, שקריירת הכדורגלן שלו לא השאירה רושם בל-יימחה בארץ המגף.

הגנה אימתנית

סאקי, שהחליף את פאביו קאפלו על הקווים, התחיל לגבש גרעין שהתבסס על הגנה אימתנית: פרנקו בארזי, פיליפו גאלי, מאורו טסוטו ופאולו מלדיני. ההולנדים כבר היו בדרך. לקראת סיום עונת עונת 88-1987 נסעה מילאן למשחק מול האלופה נאפולי באצטדיון "סאו פאולו" שבדרום. מראדונה וקארקה הבקיעו לאלופה, אבל וירדיס הבקיע צמד, ו-ואן באסטן קבע ניצחון 2:3 לרוסונרי, שיותר לא הסתכלו לאחור ואחרי תשע שנים האליפות חזרה למילאן.

ההשתלטות על אירופה

שלוש שנים אחר כך, ב-89', כבשו ואן באסטן וחוליט צמדים, מילאן קרעה את סטיאווה בוקרשט 0:4 וזכתה בגביע אירופה לאלופות. פרנק רייקארד כבש שנה לאחר מכן לרשת של בנפיקה, והגביע נשאר לעוד שנה בארון הגביעים שב"מילאנלו". ב-91' עזב סאקי לפארמה, פאביו קאפלו הגיע לקדנציה שניה במילאן, והפעם נשאר עד 96'.

קאפלו הוביל את מילאן לזכיה בארבע אליפויות. ב-93' הפסידה מילאן למארסיי של ברנארד טאפי בגמר גביע אירופה לאלופות, אבל ב-94' מילאן הפכה לקבוצה הראשונה שזכתה במפעל החדש, ליגת האלופות שמו, אחרי שקרעה את ברצלונה של יוהן קרויף 0:4.

האיש החולה על ה"סאן סירו"

בעונה שעברה סיימה מילאן את הליגה במקום השלישי, אבל 10 נקודות מאחורי יובנטוס ולאציו. הסיפור באירופה מוכר: מחזור אחרון של השלב הראשון, מילאן באיסטנבול נגד גאלאטאסאריי, האקן סוקור ואומיט כובשים בחמש הדקות האחרונות, הטורקים מנצחים 2:3, מילאן מחוץ לאירופה.

קבוצת מרכז טבלה סימפטית

והשנה כמעט אותו סיפור. מילאן אמנם עלתה לסיבוב השני אבל לא הצליחה להגיע לרבע גמר וסיימה את עסקיה באירופה מוקדם מהמתוכנן. המאמן זאקרוני הלך הביתה, צ'זרה מאלדיני הגיע ולשבצ'נקו ומלדיני ג'וניור נשארה עכשיו רק הליגה. אבל איפה הם ואיפה הליגה. מילאן רק במקום השמיני, 24 נקודות מהמקום הראשון, סבסטיאנו רוסי וכריסטיאנו אביאטי הוציאו כבר 35 כדורים מהרשת, בירהוף, חוזה מארי, לאונרדו ושאר החלוצים כבשו רק 33 שערים. מילאן הפכה לקבוצת מרכז טבלה.

ברלוסקוני שולח פאקסים

בתחילת העונה הנוכחית דרשו האוהדים מההנהלה שיביאו שחקן חיזוק בקנה מידה עולמי. ברלוסקוני עשה קולות של קניין, התעניין בשלומו של דיוויד בקהאם, שלח פאקסים לברצלונה עם הכותרת "קחו 20 מיליון דולר ותביאו ריבאלדו אחד" ובסוף, עם הרבה רעש וצילצולים, נחת במילאנו הקשר הארגנטינאי פרננדו רדונדו, אלוף אירופה שהגיע מריאל מדריד. מה שקורה בינתיים הוא שרדונדו פצוע מתחילת העונה, עוד לא ראה דשא ולא ברור אם ישחק העונה.

הגנה ?

לצ'זרה מלדיני יש עבודה. ההגנה, שמילאן רשמה עליה פטנט לפני כמה שנים, היא כיום החוליה החלשה של הקבוצה. חלוצים מהירים שוברים בקלות את מלכודת הנבדל. הכדורגל כבר לא בנוי יותר על ההגנה. פעם, פרנקו בארזי היה שחקן העונה באיטליה. אפשר לומר כמה דברים על הליגה שהשחקן המצטיין שלה הוא בלם. ברור שהיום משחקים משחק אחר, יותר מהאגפים ופחות דרך האמצע, משחק מהיר יותר. ההתקפה החליפה את ההגנה.

גיל הזהב

חוץ מזה, מילאן היא קבוצה זקנה. השוער רוסי בן 37, מאלדיני בן 33, קוסטקורטה בן 35, לאונרדו וחוזה צ'אמוט בני 32 וגם זבונימיר בובאן, תומאס הלבג, בירהוף, פיורי וג'ונטי הספיקו לסגור את השלושים. רובם שחקני הגנה. רובם גמרו את הסוס. ההתקפה של מילאן עושה פחות או יותר את העבודה, אבל ההגנה מפשלת. החלוצים באירופה כבר לא סופרים את קוסטקורטה.

מהפכה ועכשיו

מילאן צריכה זעזוע רציני. היא לא מספיק טובה לאיטליה ולא מספיק טובה לאירופה. אז נניח שצ'זארה יכניס תובנות טקטיות חדשות (דווקא שועל זקן שכמותו?), זה לא ישנה את העובדה שבשנה הבאה ברלוסקוני יצטרך לשלוח הרבה יותר מפאקסים. מזומנים והרבה.