מבולבל וטוב לו

באחד הפרקים של "שבתות וחגים" מתאהב דורון (קובי שטמברג), אחיה הרווק והמובטל בדרך כלל של חגית (אתי אנקרי), באלין הדנית. ואיפה? בגן הזואולוגי בתל כביר, בדיוק כשהוא בא למסור את החמור שקנה ממישהו שהתכוון למכור אותו בתור אוכל לכלבים. אחרי שאני עושה היכרות עם שטמברג, 29, נראה לי שגם הוא היה יכול למצוא את אהבת חייו בגן הזואולוגי.

הפעם הראשונה שראיתי אותו על במה היתה בסטודיו של יורם לוינשטיין, בהפקה "המלך ליר", שם גילם את אדמונד, בנו הממזר של גלוסטר. משם, מסתבר, נקרא היישר לסידרה. "דורון מסמל את דור האיקס ואת הבלבלה הגדולה של מה באמת, אבל באמת, החיים מציעים לך", מפרשן שטמברג את דמותו בסידרה. "בעונה הראשונה הוא לא עבד, עזב את הדירה, נפרד מהחברה שלו, הלך לעבוד כברמן, רצה לחזור לחברה שלו, הלך לדוג. בקיצור, סטלן, בסוטול כזה. זה שם המשחק, כמו כולם, למרות שלא ראו אותו מעשן. בעונה הנוכחית דורון מחליט שהוא צריך לעשות משהו והוא פותח אוטו גלידה מול בית הספר התיכון שלו, איפה שפעם היה הגזלן. החברה שלו עוזבת אותו וחוזרת לדנמרק, ואז הוא מתפרק והולך לעשות ויפסאנה".

- עשית ויפסאנה (סדנת שתיקה) לצורך התפקיד?

"לא, אבל אני משחק את כל המחשבות שעוברות לו בראש תוך כדי הוויפסאנה. בהפקה אנחנו טוענים שלכל אחד יש את הדורון שלו, הרווק המבולבל ששום דבר לא בא לו בקלות. זה בן אדם שהולך עם האמת שלו עד הסוף. הוא איש מצחיק, לא כי הוא משתדל להצחיק, אלא הוא מהאנשים שאת מסתכלת עליהם מהצד ואומרת: וואלה".

- נשמע שאתה מזדהה אתו?

"כן, מאוד. היו רגעים שהרגשתי שכל ההבדל ביני לבינו זה שלי יש מקצוע, ובכך שמתי את עצמי באיזה סטטוס. אבל אם לא היה לי מקצוע, סביר להניח שהייתי דורון. אני חושב שפעם הייתי דורון ממש".

שטמברג לא ממהר לשום מקום. הכל בזולה. יש בו שילוב של סקסיות, נאיביות וחום אנושי. הוא נושק לשלושים, אבל מעולם לא חלק עם מישהי את דירתו, למרות שהוא משוגע על נשים. הוא עדיין מבולבל וטוב לו עם זה. מה שבאמת מטריד אותו כרגע הוא ריח המלחמה שבאוויר.

הוא גדל בבבלי. הוריו גרושים ויש לו אחות אחת, יפית, בת 28. "הבית שגרתי בו נמצא בסוף הכביש. גדלנו שם עיראקים, פרסים ואשכנזים. אני משחק את דורון, אנטי גיבור, מרוקאי פשוט בן שלושים, ואני גאה בזה, כי מבחינתי אני עומד במבחן בוזגלו הישן והטוב וחשוב לי לעבור אותו, כי זה מה שחינכו אותי אליו. לא משחק אצלי הנושא העדתי. ב'אלנבי', הפקה שהעלינו של שירילי דשא, שיחקתי רוסי מהעלייה העכשווית. אני בעד המיזוג הזה".

- ספר לי על בבלי של ילדותך.

"כולם חושבים בבלי-צפוני, אבל כשהיינו ילדים לא היה איילון, לא היה קאונטרי, לא היה אקרשטיין. היו חולות, היו גבעות. היינו חבורות של ילדים על הגבעות, בין הצמחייה. היינו עושים רולטות כביש, מי נשאר אחרון על פסי הרכבת שחצו אז את השכונה. אני חולה על השכונה הזאת. בבלי של אז היתה חצי קיבוץ".

שטמברג, בוגר תיכון "אנקורי", שירת בתותחנים. תוך כדי השירות הקים את להקת "רוגלעך" עם גל הויברגר (אחיו של רמי). "אני הייתי הסולן וכתבתי שירים, גל היה המתופף והיה גם גל אפלרויט, היום שדרן ב-FM88. אחר כך שינינו את השם של הלהקה ל'אף אחד לא בא משם' והופענו במועדונים רבים, ביניהם 'רוקסן', 'מיתוס', 'הלילה השנים עשר' והתפרקנו דווקא שבוע אחרי שאהוד מנור נדלק עלינו והשמיע אותנו ברדיו. אחר כך עבדתי כברמן שנה והרגשתי שאני מתייבש".

את היובש הרווה שטמברג בלימודים אצל ניסן נתיב ואחר כך אצל לוינשטיין, ומאחריו רפרטואר נאה: "אלנבי", "סיפורים של אוהבים", "בילי בדאי", "מירנדולינה", ותפקיד ראשי בהצגה שהועלתה בגרמניה, "YOU ARE ALSO", "VERY ATRACTIVE WHEN YOU ARE DEAD" שכתב ארנון גרונברג. הוא הספיק גם לעבוד שנה בצעירי "הבימה" עם אילן רונן והופיע ב"מעגל הגיר הקווקזי", ובפסטיבל לתיאטרון קצר ביימה אותו בת כיתתו סיגל אבין ל"עורלה". הוא השתתף גם בתפקידי אורח ב"זינזאנה" ווב"עשרים פלוס". פניו היפות עיטרו פרסומות רבות בטלווויזיה, ביניהן הפרומו ל"רשת" ",תנובה", "בזק בינלאומי" ועוד.

כשאנחנו מגיעים לתחום הרומנטי, הוא מובך מעט ומנדב מידע: "אני מהאנשים האלה שמתחילים איתם הומואים, ואני לא. לגמרי לא. אני משוגע על נשים. נשים זו חיה מדהימה. אני גם GAY FRIENDLY, בגלל שאני כל כך בטוח בעצמי, ולמרות שמתחילים איתי אני לא הומופוב. כרגע אין לי חברה, אבל עקרוני הייתי רוצה".

- מה אתה אוהב בנשים במיוחד?

"זו שאלה נהדרת, אבל בימים אלה אני ממש לא יכול להגיד לך (לחץ נוסף מגלה שהוא פרוד טרי). אני מבולבל".

- מבולבל בן שלושים.

"אומנם אני בן שלושים, אבל עוד לא גרתי עם מישהי, לא יצא לי. את יודעת, זה כמו קרן מור ב'חמישייה הקאמרית': 'הופס, לא שמתי לב ונהייתי זונה'... אבל הייתי נורא רוצה שהדגש בכתבה יהיה על העבודה שלי ולא על חיי הפרטיים או על האישיות שלי. זה לא שאין לי דעות משלי, יש לי הרבה, כמעט על כל דבר שזז, אבל זה לא לעכשיו".

התפרסם ב"פנאי פלוס", 9.5.01