"סכנת כוח רב מדי לבעלי זכויות היוצרים"

המשתתפים בדיון שלשום (יום ג'), במעמד נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרון ברק, הסכימו, אולי במפתיע, שעידן המידע מרכז כוח רב, אולי רב מדי, בידי בעלי זכויות היוצרים.
הביטוי המרכזי לו זוכה הגישה ההפוכה, המקדשת את זכות הקניין של בעלי זכויות היוצרים על פני זכויות נרחבות יותר כמו חופש הביטוי, מעורר מחשבות על הברית הלא קדושה בין בעלי הקניין בישראל על חשבון הציבור. המשתתפים בדיון במכללת רמת גן הציגו דעה שונה.

איזון בין אגודות הגבייה לבין המשתמש הבודד

פרופ' יהושע ויסמן, חתן פרס ישראל, הצביע על שתי התפתחויות סותרות בתחום זכויות היוצרים. מצד אחד, השימוש באמצעים האלקטרוניים להפצת יצירות, כמו האינטרנט והצורבים, מביא לכרסום רב בזכויות היוצרים של בעלי הזכויות. מצד שני, עידן המידע מרכז כוח כמעט חסר תקדים בידי בעלי זכויות היוצרים, כוח שמהווה סכנה למשתמש הבודד. "ההתמודדות עם כרסום זה היא אתגר מרכזי למערכת המשפט", אמר פרופ' ויסמן.
פרופ' ויסמן הביע חשש מפני ריכוז כוח מונופוליסטי רב בידי אגודות גביית תמלוגים כמו אקו"ם, שמרכזות בידן זכויות יוצרים ביצירות רבות, כאשר הן היוצרים והן המשתמשים שמעוניינים להשתמש ביצירות, נעזרים בשירותיהן.
"בלי פיקוח הולם, ישנה סכנה בריכוז הכוח שבידי האגודות האלה, מפני ריכוז עוצמה יתרה של בעלי זכויות היוצרים על פני המשתמשים", אמר פרופ' ויסמן. "נוסף על כך, היוצרים מאוגדים בארגונים (למשל, אגודת הסופרים, ג.מ) שמהווים קבוצות לחץ יעילות בכנסת, ואילו המשתמש הבודד מאורגן רק לעתים רחוקות וקולו לא נשמע בכנסת".
"אם חבר כנסת יציע הצעת חוק שתרחיב את גבולות דיני זכויות היוצרים, האם יימצא חבר כנסת אחר שייצא נגד יוצרים וסופרים?"
פרופ' ויסמן קרא לחתור לאיזון בין האינטרסים המוצדקים של המשתמשים לבין האינטרסים הלגיטימיים של בעלי זכויות היוצרים ולהכין תשתית יעילה לחקיקה חדשה בתחום זכויות היוצרים, "לה אנחנו כה מייחלים", כדבריו.

מטרת זכויות היוצרים היא להרבות את היצירה בעולם

ד"ר מיכאל בירנהק מאוניברסיטת חיפה הביע חשש, שבתי המשפט יעשו קישור פשוט מדי בין זכויות יוצרים לבין רכוש שיש לו ערך כלכלי, וכך יפסחו על היות זכויות אלו אמצעי למטרה נרחבת יותר, כלל חברתית, שהיא להרבות את היצירה בעולם.
"אמנם זכויות יוצרים הן קניין, חלק ממושג הקניין הרוחני", אמר ד"ר בירנהק, "אך זכויות יוצרים אינן רק קניין. מדובר בידע אנושי מופשט, שקשור באינטרסים ציבוריים וערכים כמו חופש ביטוי".
ד"ר בירנהק רואה ביצירה חלק מרצף מסוים בזמן וחלק מתהליך נרחב, של בניית הידע האנושי באמצעות רב שיח מתמשך מאז ראשית העולם, בו שותפים היוצר והציבור. הוא דוגל בגישה אינטראקטיבית, לפיה היצירה היא תהליך דינאמי בין היוצר לטקסט ולמשתמשיו. "כל משתמש ביצירה הוא גם מחבר. גישה זו הייתה אמורפית בעבר אך כיום היא ברורה כיום לכל גולש", הוא אמר.
על פי ד"ר בירנהק, גישה זו מכתיבה זהירות. הוא חושש שהענקת הגנה מוחלטת לזכויות קניין הרוחני ליוצרים תעניק להם שליטה רבה מדי, שאינה כלכלית בלבד, אלא שליטה במשמעות של היצירה.

היתרון של הרשת: אין תלות במו"לים

ד"ר יובל קרניאל ממכללת רמת-גן אמר שדווקא האינטרנט מתגלה כמקום שבו לבעלי זכויות היוצרים אפשרויות שליטה רבה יותר. הוא הצביע על כך שחלק מהיוצרים מתנגדים לביטוי הנוכחי של זכויות היוצרים. למשל, זמרים שמעוניינים להפיץ את השירים שלהם חינם ולהגיע לקהלים חדשים, ולגבות את הכסף מאוחר יותר באמצעות פרסומות, הופעות או חסויות, או מתכנתים שמפתחים תוכנות בשיתוף פעולה ביניהם ומפיצים אותן ברישיון של קוד פתוח. "אנחנו חיים במציאות חדשה, שבה ליוצרים אין תלות בלבדית במוציאים לאור. מציאות זו מחייבת אותנו לחשוב מחדש על זכויות היוצרים".
"הניסיון מלמד, שבעלי זכויות היוצרים פועלים להרחיב את זכויותיהם על חשבון הפרט", אמרה ד"ר ניבה אלקין-קורן מאוניברסיטת חיפה. קורן דיברה נגד "ההפרטה" של זכויות היוצרים ואכיפה מחמירה של הזכויות באמצעות רישיונות בין בעל הזכויות למשתמש. " יש כיום פחות כוח בידי המחוקק ויותר בידי בעלי זכויות היוצרים. לא ניתן להניח שהאינטרס הציבורי יבוא לידי ביטוי בהסדרה פרטית כזו", היא אמרה.
ד"ר גיא פסח מהאוניברסיטה העברית סבור שדיני זכויות היוצרים ימשיכו להתקיים גם בעידן המידע, אך על חוקים אלו לשרת גם את בעלי הזכויות וגם את הציבור הרחב. לכן, דרושה לדעתו מדיניות גמישה בתחום זכויות היוצרים.
"גישה שרואה בזכויות היוצרים זכות קניין בלבד היא קיצונית. כיום גם בתי המשפט בישראל לא נאלמים דום לנוכח זכות הקניין ולא מעדיפים אותה על פני טובת הכלל".