עד מתי יעלוז השקל

בחג הסוכות של חודש אוקטובר 1998 הרגישו ודאי כמה מהגולשים כי הסכך נופל על ראשם. השווקים הפיננסים סערו וגעשו. הדולר פוחת בתקופה של 40 יום בשיעור של כ- 15% והמהומה היתה רבה. הימים היו ימים משבריים, כאשר כדור השלג החל ברוסיה, שדרשה שמיטת חובות בשל אי יכולתה לשלם את התחייבויותיה ונמשך לארצות הברית עם נפילתה של קרן בניהול בכירי הכלכלנים הידועה בשמה Long term capital management (שהתבררה כקצרת ימים). המשבר גלש גם לברזיל הרחוקה, שהצטרפה לרוסיה בחוסר יכולתה לפרוע חובות מדינה, לרבות איגרות חוב ממשלתיות. בעת המשבר הפיננסי ההוא לא עמד השקל במעמסה והגיב בחריפות רבה.

לכאורה, תנועה שכזו, המצטיינת בחריפותה, הסבה נזקים אדירים לחברות שנטלו הלוואות במטבע ולמשפרי דיור שמכרו נכס אך טרם קנו אחר. אך כשאנו מנתחים תנועה שכזו לאורך זמן אל לנו להרגיש מאוימים. אתם שמכרתם דולרים בשער של 3.7 שקל באוקטובר 1998 ואחזתם בענפים שקליים מתקופה זו ועד עתה, לכם נכונה הפתעה.

הפתעה זו הגיעה מכיוונו של בנק ישראל, השולט על שער הריבית בארץ. שערי הריבית במחוזותינו מספקים תשואה ריאלית שבין 5%-10% בתקופה האמורה. הפרש הריביות בין הדולר לשקל בתקופה זו עמד על פערים של 4%-8% . כך, מי שהפקיד 100,000 שקל אז (שהיו שוויי ערך ל- 27 אלף דולר) נפגש כיום עם 128 אלף, המאפשרים לו לרכוש 30 אלף דולר. מכיוון שכולנו חכמים, אבל בדיעבד, נעמוד על הסכנות באחזקת שקלים לאורך זמן.

כפי שכתבנו בכתבה הקודמת, השקל יציב, חזק, ומניב אך האם לעולם חוסן?

 חוסר הבהירות המדינית ואי היציבות הפוליטית במחוזותינו אינם תורמים ליציבות כלכלית. האם העימות המקומי לא יחלחל עמוק יותר ויפגע בנו פגיעה קשה עוד יותר ממצבנו כעת? האם הרע מאחורינו או שמא בעולם בו הטרור מפתיע אותנו בכל אתר ואתר לא יסדק חוסנו של השקל. בסוגיה זו נדרשת מידת מה של יכולת נבואית ופה קצרה ידנו.

 האם בנק ישראל יעתר לדרישות התעשיינים והממשלה ויוריד את הריבית באופן דרסטי על מנת להניע את גלגלי המשק, כי-אז הרצון להחזיק שקלים עוד ילך ויפחת.

 ולאן פני העולם? האם הענקית ממערב לנו תתאושש או שמא אנו נמצאים במיתון עולמי שטרם ראינו את סופו וחשוב יותר, אין אנו יכולים לצפות את תוצאותיו.

 על כל אחד לשאול מה יקרה כאשר נהיה עדים לשקל סחיר יותר ובר המרה בעולם. כל אחד גם צריך לשאול מה יקרה כאשר מעורבותם של גורמים זרים, לרבות בנקים, בשקל תהיה ערה יותר. האם אנו חשופים למתקפת ספקולנטים על שער המטבע שלנו? כי אז 22 מיליארד יתרות מט"ח בבנק ישראל עשויים לא להספיק לעמוד בפרץ.

עד כאן השאלות, כעת נפנה שוב לעובדות. בעת כתיבת שורות אלו הדולר נסחר בשער של 4.23 שקל לדולר ומתנהג ביציבות ובטווח מחירים צר. הצפי לשבועות הקרובים הוא המשך מגמת היציבות בטווח של בין 4.22-4.27 שקל לדולר.

בעקבות הורדת הריבית בארץ פער הריביות בין הדולר לשקל קטן ועומד על 3.8%. בעקבות פרסום מדד אמון הצרכנים בארה"ב השבוע, מעריכים בשוק כי ישנה סבירות להורדה נוספת של הריבית בארה"ב.

כל שכתבנו לעיל מסתכם בהגיגים, שאת פתרונם נאלץ לדעת ברבות הימים ובחלוף הזמנים.

הכותב הוא מנכ"ל חברת מט"ח מקבוצת מוריץ&טוכלר, העוסקת במסחר במטבע חוץ ובנגזרותיו. כל הנאמר בסקירה אין בו משום ייעוץ או הכוונה כלשהי, אלא הבעת דעה בלבד.