"מותר לחלל שבת, אין איסור עריות"

בציבור החרדי עדיין לא שככו הדי חשיפתה של ה"כת" החרדית הזעירה אשר קבעה שאפשר לבטל חלק מההלכות הנהוגות בדורנו, בכלל זה הלכות הנוגעות לדיני אישות (על הכת המדוברת - ראו בתוך הכתבה המקושרת מימין על בית כנסת אורתודוקסי שמשתף נשים בתפילה). את העניין הרב ביותר עוררו השמועות אודות "שולחן ערוך" מיוחד, שאותו חיברו חברי הכת ואשר בו מפורטות ההלכות אותן הם סבורים כי אפשר לבטל. לידי ynet הגיע העותק המלא של אוסף ההלכות הזה, "דרך יעקב - שולחן ערוך - האלף האחרון", ומקבץ של הלכות מתוכו מובא בהמשך.

הרב שהואשם כי בבית מדרשו נוצר "השולחן ערוך לאלף האחרון" טוען כי הוא מקפיד על קיום מצוות קלות כחמורות, וכי הוא אינו אחראי על היצירה מעוררת המחלוקת, אשר אי אפשר לקבוע במדויק מי העומד מאחוריה. גורמים חרדיים הסבירו כי לאור העובדה שמדובר במספר מועט מאוד של אנשים שנתפסו ל"כת", לא צפוי מאבק פומבי שיכלול חרמות ונידויים.

בציבור החרדי היו שטענו כי מתקיים קשר בין אנשי הכת לבין הארגון החילוני "דעת אמת", אשר מוגדר על ידי פעיליו כ"ארגון של רבנים ותלמידי ישיבות לשעבר, ששמו להם למטרה לעורר חשיבה ביקורתית ורציונאלית בקרב הציבור החרדי והדתי". על פי חלק מהדברים שכתבו מחברי ה"שולחן הערוך", נראה כי ייתכן שאכן הושפעו מאנשי "דעת אמת", אשר עוסקים בהפצת קונטרסים בקרב הציבור החרדי, שמטרתם לערער על אמיתות התורה שבכתב ושבעל פה.

לידי הגורמים החרדיים שריכזו את הטיפול בעניין הכת הגיע עותק אחד של החיבור החשוד כ"שולחן הערוך" של הכת, והם דאגו להעביר מספר דפים מצולמים מתוכו כדוגמא לרבנים שחשבו שיצטרכו להתמודד עם הבעיה. בחיבור זה מפורטות על פני 43 עמודים מצוות בהן ניתן, לדעת הכותבים, להקל בדור הנוכחי, ביניהן הנחת תפילין, שמירת שבת, אכילת מצות בפסח, דיני נידה, הוצאת זרע לבטלה ואפילו איסור עריות. להלן מקבץ הלכות מתוך ה"שולחן ערוך לאלף האחרון".

"רבו הלועגים לתורה ומצוותיה"

במבוא ל"שולחן ערוך לאלף האחרון" נכתב כי: "מטרת חיבור זה לבדוק ולבחון את ההלכות באור עקרונותיהם וביטוייהם. לראות כיצד הם מתאימים לזמננו... לגבי השינוי המעשי, יש לדון כמה מזיקה ההחזקה במנהג הישן, לעומת התועלת שבה, כמה המנהג מהותי בזהות ישראל והאם ההשתייכות לעם ישראל היא חובה לכל יחיד...אף אם נגיע למסקנה שונה מדבריהם, יש לעורר 'שאלת חכם' על כל נושא, ולו גם הקטן שבקטנים". הכותבים מנמקים את הצורך בשינוי ההלכה בכך ש"רבו הלועגים לתורה ומצוותיה באומרם, וכי נמכור כיום בתנו לאמה? וכי נגרש אשה שאינה יולדת אחר י' שנים? ושעל האשה לרחוץ פניו ידיו ורגליו של האיש ולסבול מכות כאשר אינה קשובה? וכי נסכים כי צודק לאכול בשר החי ולהורגו בשביל זה, האם האונס אשה מן הראוי שישאנה? ... וענו ואמרו: 'הבו לנו תורה חדשה' כמאמר הנביא ירמיהו. בזה יבואר שאף אם נקבל טענתם עדיין משה אמת ותורתו אמת, תורת חז"ל אמת לאמיתה של תורה, ולכל הפחות ילמדו את רעיונות התורה ויבטאום כפי מה שהם חושבים שהם מבינים".

היתר לחילולי שבת ולאכילת טריפות

בחלק המרכזי של החיבור, העוסק בענייני הלכה, שוחט ה"שולחן ערוך" האמור כמעט כל פרה קדושה ליהדות ההלכתית. כבר בפתיחה מופיע פקפוק באשר לחיוב לבישת הציצית, ומופיעה הקביעה כי בעניין התפילין, יש לכל אחד אפשרות "לבחון את דרגתו ומידותיו, ולפי זה להתאים לו את התפילין".

בעניין חיוב הברכות נכתב כי "כמובן שהעניין הוא דבר אישי לכל יחיד ויחיד ואין כאן מקום לקביעת נוסח קבוע". בהמשך ניתן היתר לחילולי שבת, כגון הדלקת אש, חיתוך נייר טואלט, כתיבה והפעלת מכשירים חשמליים. ההסבר: "כיום שהרבה מהמלאכות קלות הרבה יותר לעשייה, מחמת כן אין להם חשיבות מלאכה... ומתאימים מעשים אלו להיעשות גם בשבת".

על נטילת ארבעת המינים בסוכות נכתב כי אין חובה שארבעת המינים יהיו דווקא לולב, אתרוג, הדס וערבה - אלא "היה ניתן לקבוע שכל אחד ייקח מהצמחים האהובים עליו ויודה עימהם להשם". גם על אכילת מצות בפסח נכתב: "כיום ... יש להניח שדי היה רק באכילת מצה עם לחם. אכילה כזו הייתה משנה מספיק את יחסנו ליום הזה". אפילו על צום יום כיפור נכתב כי "כיום שהצום קשה יותר, ייתכן ודי היה בשביתת עיסוק ובאי יציאה מהבית וכיוצא בדברים אלו".

על אכילת טריפות נכתב: "ניתן לומר כי מן הראוי היה להעדיף מהבחינה של גדיעת חיים, את אכילת הנבילה והטריפה, על פני אכילת החי שלא נטרף וחיים שלמים לפניו". על הטבילה במקווה: "בהבנת רעיון הרחיצה ניתן לראות דרגת היטהרות אף ברחיצה פשוטה או ברחיצת אותו מקום, והכל תלוי לפי רגישות האדם".

מותר לעבור על איסור גילוי עריות

ממצוות המזוזה נותן "השולחן ערוך לאלף האחרון" פטור למי שמרגיש שאינו צריך סיוע מוחשי, כדי להרגיש את שייכותו לעם ישראל. בסעיף העוסק בפרייה ורבייה נקבע כי "אין ללדת ילד אם ידוע, או ספק שהוא עתיד לסבול", וכן כי "אין להתייחס להבאת ילדים כאל חובה בכל מקרה, אלא להביא בחשבון את כל הנתונים המתאימים, כמצב כלכלי, מצב הרוח וכיוצא בזה".

גם הוצאת זרע לבטלה זוכה ליחס חדשני בנימוק שבעבר "הזרע של האיש נחשב לפי ראות העיניים לעיקר הבסיס ממנו נצמח הוולד. כיום, אחר שנודע לנו שחלק האשה אינו פחות מזה של האיש, יש לדון שהוצאת הזרע קלה יותר". החיבור מרחיב בהיתרים בענייני צניעות, נידה ודיני אישות ומפגין עמדות שמזכירות לפחות במשהו את הכת ה"פרנקיסטית" שהתגלגלה מהשבתאות, ואשר הטיפה בשנות פעילותה במאה ה-18 להתרת כל האיסורים, כולל אלו המיניים. בין היתר נותן ה"שולחן ערוך לאלף האחרון" היתר לעבור על איסור עריות וקובע: "כיוון שמתאים לקיים ולבסס חברות אף בין קרובי משפחה אין לכאורה מקום לראות גינוי בהזדווגותם" .

יציאת השבת

מתוך סעיף י"ז בחלק "יורה דעה" של "השולחן ערוך לאלף האחרון", שמעלה ספקות באשר לצורך בקיום מצוות ברית מילה בדורנו (אך מגיע למסקנה שאין לבטלה):

"קשה לאמוד כיום את המשמעות של המילה, כאשר אנו לבושים כמעט בכל הזדמנות ואין הדבר בא לידי ביטוי".