לא צריך או"ם–שמו"ם

קשה לא להתמלא חמלה למראה הרטט שאחז ברמטכ"ל מופז, ובעוד כמה מבכירי הצבא, נוכח האפשרות שוועדה מטעם האו"ם תחטט חיטוט מיותר באירועי ג'נין. אלמלא היה העניין כה נוגה, הוא היה די מצחיק; אנשים המכריזים בקול בוטח על חפותם המוחלטת וצדקתם הזוהרת, נלחמים כאריות נגד הוכחת חפותם וחשיפת צדקתם.

"אני צדיק!" זועק החשוד מנהמת ליבו, "ולכן אלחם עד כלות כוחי בכל חוקר אשר ינסה להוכיח זאת".

נראה כי האפשרות שבדיקה כלשהי תמצא שהם לא ביצעו מעשים המוגדרים (מה לעשות) כפשעי מלחמה, כלל לא עולה בדעתם של הנוגעים בפרשה. וגם במלוא הנכונות לייחס לאו"ם ולשליחיו מכמני עתק של אנטישמיות, לא קל להשתחרר מן הרושם שביסוד חרדת הבדיקה הזאת עומדים אולי עוד כמה דברים, זולת אימת היהודי מן הגוי.

לחילופין, דהיינו – למקרה שכל ההתפתלויות הבינלאומיות לא יועילו וגזירת ועדת הבדיקה לא תוסר, דורשים האנשים החפים הללו שהיא תחקור רק את אשר הם יורוה לחקור, יעיינו רק במה שהם יניחו לנגד עיניה, יבקרו רק במקומות שהם יכינו עבורה מבעוד מועד, ובסופו של דבר ירשמו רק כמה רשמי טיול על גוויל נסתר, ויגנזו אותו לעד באיזושהי מחילה.

ברבות טרוניותיהם ובהיחשף נימוקיהם, מתחיל להתבהר כי לא הרכב הוועדה מטריד את הנבדקים הפוטנציאלים, וגם לא סמכויותיה, לא מקור סמכותה ולא נוהליה, אלא עצם קיומה, עצם בואה, ועצם פעילותה. שהרי משקלול הדרישות, התנאים, החרמות והנידויים שמבקשים הנבדקים להטיל על הבודקים, נראה כי רק ועדת חקירה שחבריה הם – נניח – גדעון עזרא, פלמ"ח זאבי ונדיה מטר, תהיה מקובלת עליהם.

ואפילו תצוץ פשרה משונה כזאת או אחרת, ועדת הבדיקה בכל זאת תגיע קצוצת כנפיים ומסורסת למשעי, ותנסה לבצע את המלאכה שהוטלה עליה על ידי אותו ארגון משוקץ של עוכרי ישראל, ותנפיק בסופו של דבר איזשהו נייר, תהיה זו ברכה (או קללה) לבטלה. הנאה גדולה, כמו שאומרים, כבר לא תצמח מהעניין הזה לאף אחד. ואין זה משנה כלל אם מסמך הבדיקה הזה יהיה מזכה או מרשיע, מטמא או מטהר, בעל משמעות או ריק מתוכן. אם יאמרו הבודקים "זכאי", יטענו כנגדם הערלים שבתנאים אשר נכפו עליהם, אין לקביעה הזאת כל משמעות. ואם יאמרו "חייב", יטענו כנגדם שלומי אמוני, כי הנה הוכח שאפילו בתנאים המגבילים שהוטלו עליהם, גברה עליהם רשעותם.

בקיצור, הוועדה הזאת מתה עוד טרם נולדה, אך המיתה המשונה הזאת לא מיטיבה כהוא זה את מצבה של מדינת ישראל. הענן השחור סביב קלסתרה הצבאי והאנושי ממשיך ומתאבך.

דומה על כן כי רק דרך אחת פתוחה לפני מדינת ישראל לטיהור שמה וקציניה: הקמת ועדת חקירה מטעמנו. ועדה ישראלית ממלכתית, על פי חוק ועדות חקירה, בראשות שופט משלנו, עם כתב מינוי בעברית, עם סמכויות תוצרת הארץ. בלי או"ם-שמו"ם שיחקור את חיילינו, בלי כתב-סמכות-מה-סמכות שכתב איזה עוכר אפריקני, בלי גויים גמורים שישאלו את הרמטכ"ל שאלות חצופות, בלי זרים ומוזרים שיבהו במסמכים הכי חשאיים של כוחותינו.

ועדת חקירה כחול לבן. כמו שאנחנו יודעים להקים. ועדה אשר תוכל לחקור ככל שיידרש את מי שיידרש, תורשה לעיין בכל מסמך, לבקר בכל מקום, לפסוק, להסיק, להמליץ.

בפניה, כך מותר להיות סמוך ובטוח, בוודאי יאות אפילו מר מופז להסביר את הדיסוננס המסוים ששורר בין גודל ההרס שהומט על מחנה הפליטים (לפי צה"ל מעל מאה בניינים הפכו לעיי חורבות), לבין מ ספר המזוינים הפלסטינים שבסופו של דבר נהרגו שם (לפי צה"ל כ-46). בהנחה – ולמה נניח אחרת? – שהמספרים הללו כולם נכונים, תוכל הוועדה לחקור סוף-סוף האם מידת הכוח שהופעלה במחנה לא היתה קצת, איך לומר, מופרזת. או ליתר דיוק – מופזת.

רק ועדה כזאת תוכל, סוף-סוף, לקבוע האם אכן נדרש כל ההרס הזה כדי לגבור על כמה עשרות המזוינים, או שמא היתה זו התפרצות – אולי מובנת, אך לא מותרת – של זעם אכזרי ופורקן כוחני, בגלל המארב שהביא מוות על 13 חיילים ישראלים.

רק ועדה כזאת תוכל, סוף-סוף, לגלות מי היה הכסיל המוחלט, שלא לומר הרשע והכסיל המוחלט, אשר החליט לאסור את הכניסה למחנה על אותם גופים הומניטריים ורפואיים שהתחננו להיכנס את המחנה על אחריותם הם. מי היה האוויל אשר לא רק חרץ כנראה למוות את דינם של פצועים, ולא רק דן לביזוי את גופות המתים, אלא גזר גם קלון ארוך-נגן על ראשה של מדינת ישראל.

רק ועדה כזאת תוכל, סוף-סוף, לבדוק האם נתן מישהו הוראה לפתוח במלאכת ונדליזם, השחתה, המטת חורבן והריסה לשם הריסה בכל מקום אליו הגיע צה"ל. או, לחילופין, מי לא נתן הוראה לעצור את ההתבהמות הזאת, ואת הביזה שנלוותה אליה, מיד עם תחילתה.

רק ועדה שכזאת תוכל, סוף-סוף, לסכור את פיות המשטינים והאו"ם-שמו"ם, שהרי הנה-הנה מדינת ישראל חוקרת בעצמה את המעשים. ועדות החקירה הישראליות רכשו לעצמן, ברבות החקירות, מוניטין בעולם כולו, כצוקים איתנים של יושרה ואמינות, אומץ לב משפטי והיעדר מורא או משוא פנים.

היעלה על הדעת שרא"ל מופז, וצמרות הצבא והממשלה, יסרבו גם לוועדה שכזאת? לא ייתכן.