הבייביסיטר של הקיץ

אתמול התחיל החופש הגדול. זוהי גם שעתם של הורים עסוקים להעביר את ילדיהם מבייביסיטר אחד לשני – כלומר, מרשות מערכת החינוך לרשותה של הטלוויזיה. כמו בכל מעבר, גם כאן יש יתרונות וחסרונות. בצד החסרונות של הבייביסיטר הקייצי אפשר למנות את חוסר הפעילות שגוזרת הטלוויזיה על צופיה, את הפסיביות ואת המבט המזוגג והמטומטם המרחף על פניהם המטושטשים של ילדים שצפו בטלוויזיה שעות ארוכות. מצד שני, חוסר פעילות גופנית, פסיביות ומבט מזוגג ומטומטם מאפיינים גם שהות במערכת החינוך – כך ששינוי גדול אין כאן.

סבבה 24 שעות

על הטלוויזיה כבר אמרו מומחים אמריקנים כי היא מזיקה לילדים בצפייה ממושכת ומעודדת אלימות. על מערכת החינוך מיותר לערוך מחקר כזה: מיליוני מבוגרים יכולים להעיד על נזקיה, והאלימות בבתי הספר כבר הגיעה לדפי העיתונות. אבל את הטלוויזיה הילדים אוהבים, את בית הספר לא. ועם כל מה שאפשר לומר לגנותן של תוכניות הטלוויזיה, עוד לא נמצאה אחת שהטילה עונשים משפילים על צופיה, עלבה בהם או הכתה אותם. הכל, כמובן, בהנחה שהילדים לא רואים את "החטא ועונשו" בערוץ ביפ.

לכן, ובהנחה שאי אפשר להילחם בקופסה שחזקה מכל הורה, המפתח לחופשה שלווה ומאושרת הוא צפייה מושכלת בהיצע תוכניות הילדים והנוער. אלה, מאושרים שכמותם, לא נאלצים להסתפק בערוץ אחד, ששידר מדי שנה את אותן התוכניות, כפי שזוכרים הוריהם. ערוצים רבים מתחרים על קהל הצופים הצעיר, ולמרות שרובם נוטים למחזר את עצמם עד זרא, בסך הכל אפשר לדבר על מגוון מעניין.

אחד החידושים המרכזיים הקיץ הוא ערוץ "יסבבה" למנויי הלוויין, שעובר למתכונת שידורים של 24 שעות ביממה. נשמע מצוין? יס! הבעיה היחידה היא שאת מרבית הסרטים המשודרים בערוץ אפשר היה כבר לראות לאורך השנה, בימי שבת. הכוונה בעיקר לסרטי דיסני – מ"מרי פופינס", דרך "טיגר", "מותק הילדים התכווצו" ו"דמבו" – קלאסיקות ברובן, אבל כאמור כאלה שכבר נצפו, ובבתים רבים כבר הוקלטו. מי שלא הקליט יוכל לעשות זאת עכשיו, כשלרשימת הסרטים שכבר שודרו, מצטרף "באגלייף" החדש יחסית, ששידור בכורה שלו יתקיים ביום שישי הקרוב. לצד "באגלייף", אפשר למנות בין מומלצי הצפייה (גם למבוגרים) את "מרד התרנגולים", "הדרך לאל-דוראדו", "הרוח בערבי הנחל", ולהורים שלא איכפת להם מילדים אלימים, ובלבד שיהיו גם מאושרים, ערימה שלימה של סרטי פאואר ריינג'רס.

חובבי הז'אנר של פאואר ריינג'רס להסתעפויותיו ימצאו את אושרם גם בערוץ "פוקס קידס", ערוץ שאינו חביב על מחנכים אבל משדר "איירון מן" ו"פאואר ריינג'רס" לרוב. אגב, אין סיבה לחסום אותו בשלט. בשעות הצהריים המוקדמות אפשר למצוא שם גם סדרות כמו "אוליבר טוויסט" ו"פיטר פן", שיניחו את דעתם של הורים אכפתיים יותר. בין "פוקס קידס" לערוץ המצויירים, אמורים רוב הילדים למצוא משהו בכל שעה נתונה.

פופוליטיקה ופוקימון תלת-מימדי

אבל זה לגמרי עוד לא הכל. המותג החזק ביותר בתחום תכניות הילדים הוא ערוץ הילדים. החידוש הגדול של הערוץ, החל בשבוע השני של חודש יולי, הוא תוכנית אקטואליה לילדים. על העיקרון דובר כבר מזמן. יישומו של רעיון כזה איננו פשוט, בעיקר כשהאקטואליה אינה נוטה להתאים את עצמה לצורך לגונן על ילדים. אבל בערוץ הילדים הגיעו למסקנה שדווקא לנוכח המצב יש מקום לתוכנית כזאת, ובחרו להשקיע בה ברצינות: את התוכנית, שתשודר ב-17:30, ינחה ירון לונדון, בעזרתם של בני נוער, והיא תנסה להתייחס לאירועי אקטואליה מנקודת מבטם של ילדים.

בכל שנה עומדים שידורי הקיץ של הערוץ תחת סיסמה. בשנה שעברה זה היה "לא לאלימות", והשנה יתנגן לו שיר חדש מאת יעקב רוטבליט, שמעלה את התביעה שלא ניתן לערער עליה, "תנו לגדול בשקט". האמת, יש משהו קצת מעצבן בעכשוויזם של "תנו לגדול בשקט". מה זה תנו לגדול בשקט? מי ייתן? מי לא נותן? האם מדובר בגלגול הצעיר והעכשווי ל"הבטחתם יונה"? כך או כך, לאורך היום יישטף מוחם של הצופים בשיר הנושא. בנוסף, יובאו סיפוריהם של תשעה ילדים, שמגדירים מה זה מבחינתם לחיות בשקט. הכל באווירת התקינות הפוליטית, המאפיינת את הערוץ מאז דהה הבלונד של השנים הראשונות: יהיו ילדים מגילה ומגני טל, ממודיעין ומאבו גוש, וכולם יספרו על חייהם בצל המצב, ומה היו רוצים לשמר בעידן של נורמליות.

אבל יש עוד דברים חוץ מפוליטיקה. בערוץ הילדים ימשיכו את מסורת גמר ה"ששטוס" (עונה תשיעית!). גם "כדור פורח" תשודר, הפעם תחת כותרת העל "מסע קיץ": ילדים יתחרו בתחומים שונים, כדי להעפיל למסע הישרדות אתגרי שיתקיים בסוכות. ישודרו גם תוכניות רכש חדשות. בין אלו ניתן למנות את "אד, אד ואדי", סדרת אנימציה מבית האחים וורנר, ואת "קיוביקס", סדרת אנימציה עתידנית מבית היוצר של פוקימון, שנשמעת ממש כמו פוקימון, אבל בתלת-מימד. בנוסף, ישדרו גם פרקים של "טום וג'רי", אחד מלהיטי ערוץ המצויירים, שימצא וודאי קהל נלהב גם בכתובת החדשה.

מי מתגעגע למרקו?

מי שכל זה לא נשמע לו מספיק חינוכי, מוזמן להתנתק מהכבלים והלוויין, ולהשאיר לילדיו את ברירת הטלוויזיה החינוכית. שם, כמו בכל שנה, כל השנה, ייפתחו השידורים עם חני נחמיאס ב"חדר של חני". למתכונת הרגילה יתווספו פינות מיוחדות לקיץ, שיעסקו בנושאים כמו מדע ומוזיקה.

עוד בערוץ החיובי והתמים הזה, סדרות מדובבות לגיל הרך, ששודרו כבר עשרות פעמים, אבל הרבה לפני שהילדים העכשוויים נולדו. בין היתר יהיה אפשר לראות את "הלב", "טוב טוב הגמד", "נילס הולגרסן" ו"בננות בפיז'מות". בין הקלאסיקות החביבות האלו, ישודרו גם סדרות חדשות, כמו "חבורת האוטובוסים" (ששייכות לז'אנר, המצליח בקרב פעוטות, של "טדי ספינת הגרר", "חבורת הדחפורים" ו"תומס הקטר", ששודרו ב"הופ").

הטלוויזיה החינוכית פופולרית בעיקר בקרב ילדים בגיל הרך, אבל יש גם סדרות לבני נוער: "סוסון המכרה" היא סדרה העוסקת ביתומים בעיירת מכרה קנדית בראשית המאה העשרים (סדרות יתומים! איזה כיף!), ו"הוראס וטינה" - סדרה אוסטרלית קומית על שני שדונים המתגוררים בבית משפחה ונראים רק לעיניה של ילדה בת 13.

קטנים ממש יצפו גם הקיץ הזה, כמו בכל השנה, ב"הופ". הערוץ הזה, אף שמוקרנות בו סדרות רכש בעלות מסרים בעייתיים (שמרנים מאוד ולעיתים סקסיסטיים), הוא עדיין שמורת טבע על המסך. לתוכניות הרגילות תצטרף "הקייטנה של הופ", אבל הלהיטים הגדולים ימשיכו להיות "דפנה ודודידו", "הקונצונים" וסדרות כמו "חבורת הדחפורים". מצפייה בערוץ הזה, ההורים יכולים לנחם את עצמם, לא יקרה לילד שום דבר. מקסימום הוא יחליט להיות כבאי או בנאי כשיהיה גדול.

הדבר הבא: מהטלנובלה לאולפן

אם יש משהו מדאיג באמת בהרגליהם של צופים צעירים, זו ההתמכרות המוקדמת לטלנובלות, ז'אנר שעם כל הכבוד, לא תורם לפיתוחה של צפייה או חשיבה ביקורתית. ב"יסבבה" הפנימו כנראה את הצלחתן הפנומנלית של הטלנובלות בכלל, ושל "קטנטנות" בערוץ הילדים בפרט, והם פונים לאותו קהל בשתי טלנובלות על בני נוער: האחת, "קיץ נצחי", היא טלנובלה ארגנטינאית, שהתחרתה במולדתה ב"קטנטנות" בהצלחה רבה. השנייה, "הבנות שממול", עוסקת בחיי קולג', אבל מיועדת בעליל לצופות צעירות יותר, שאם יתמידו בבהייה בסדרות מעין אלו, ספק אם יזכו להגיע לאוניברסיטה בעצמן.

הצלחת הטלנובלות נותנת אותותיה גם בשידורי הערוץ השני. מדי יום שלישי, ב-11:00, תשודר שם תוכנית בכיכובה של סופי צדקה (רונה מ"לחיי האהבה"). "יופי סופי" (שם די חמוד לתוכנית) דווקא איננה טלנובלה, אלא תוכנית אולפן לילדים ונוער, מהסוג שאפשר לראות בטלוויזיה מדי קיץ.

החידוש אפוא הוא לא בפורמט, אלא בכך שאת מקומו של ערוץ הילדים כמקפצה טלוויזיונית, תופס הז'אנר של הטלנובלה. כי אין ספק – סופי צדקה כבר הגיעה, אבל זו רק שאלה של זמן עד שגם אליל הבנות, יהודה לוי, ימצא לו תוכנית משלו.