פסיקה: ציתות לאי מייל זהה להאזנת סתר

בית המשפט המחוזי בתל אביב הגביל היום את סמכות המדינה לצותת או לחדור להודעות הדואר האלקטרוני של גולשי האינטרנט בישראל, כשקבע, כי תפיסת דואר אלקטרוני של אדם זהה להאזנת סתר.

בעתיד, אם תבקש המשטרה לתפוס הודעות דואר אלקטרוני של גולשים, ייאלץ קצין בכיר לפנות לנשיא בית המשפט המחוזי או לסגנו, על מנת לקבל היתר לכך בהתאם לחוק האזנות הסתר. במקרה כזה מחויב בית המשפט המחוזי לשקול את הפגיעה בפרטיות הנגרמת כתוצאה מהצו. החלטה זו עומדת בקנה אחד עם עמדת פרקליטות המדינה.

בפסק הדין כותב סגן נשיא בית משפט המחוזי בתל אביב, השופט אבן ארי: "לאור מדיניות זו, נראה כי סוגיית יירוט הדואר האלקטרוני של מנויים, על פי צו של בית משפט השלום – בהסתמך על סעיפים 43 ו23א לחוק הנ"ל - הפכה לסוגייה תיאורטית גרידא".

פסק הדין התקבל במסגרת הדיון בערעורה של ספקית האינטרנט נטוויז'ן על החלטת בית המשפט השלום, שהורה לה למסור לצה"ל את כל תכתובות הדואר האלקטרוני של ארבעה מלקוחותיה, חיילים בשירות סדיר שנחשדו במעשי מירמה במכרזים וקבלת שוחד - מיום הפיכתם למנויים ובמשך 60 יום לאחר הוצאת הצו.

נטוויז'ן, באמצעות עו"ד חיים רביה, טענה כי הצו הופך אותה לחוקר מטעם שלטונות צה"ל, אף שהיא אינה רשות שלטונית, ולמרות שאין תקדים לכך שגוף פרטי נדרש להקדיש כוח אדם, משאבי מחשב, זמן עבודה וכסף לביצוע האזנת סתר. "אין אפשרות להטיל על האזרח, גם אם מדובר בחברה פרטית או ציבורית – לבצע פעולות במסגרת חקירה", פסק בית המשפט ובכך קיבל את עמדת נטוויז'ן.

מצד שני, הורה בית המשפט בפסיקתו לנטוויז'ן להעביר למצ"ח את תכתובות הדואר האלקטרוני של ארבעת הלקוחות, לצורך קידום החקירה הסמויה נגדם.

בית המשפט פסק כי אם יוגש כתב אישום נגד הארבעה, שלטונות צה"ל ייאלצו להוכיח, כי הצורך בחשיפת האמת מצדיק פגיעה בפרטיותם של משתמשי האינטרנט, על פי חוק האזנת הסתר. על שמות המנויים המדוברים ואופי החשדות נגדם הוצא צו איסור פרסום.

אם יש בכך נחמה, כדאי לציין כי ספקיות האינטרנט לא נוהגות לאגור דואר אלקטרוני של המנויים לאחר שנמשכו כבר בידיהם משרת הדואר. לפיכך, גם במקרים שבהם תוציא המשטרה צו על פי הקריטריונים המחמירים - לא בטוח שהתכתובות המבוקשות יימצאו על שרתי הדואר של הספקיות.