הכסף נעלם - הבנק נאלץ לשלם
ביהמ"ש חייב את לאומי לפצות לקוחה שמחשבונה נמשכו בכספומט 5,000 שקל ללא ידיעתה
גם מול בנק גדול משתלם לפעמים לעמוד על שלך. כך למדה לקוחה של בנק לאומי. לפני שנתיים גילתה הלקוחה, המנהלת את חשבונה בבנק לאומי מזה 40 שנים, כי נמשכו מחשבונה 5,000 שקל, בשתי משיכות בהפרש של יום בסכומים זהים - 2,500 שקל בכל פעם. הלקוחה ניגשה לסניף הבנק וביקשה לברר מי משך את הכסף, כאשר כרטיס האשראי מצוי כל הזמן ברשותה והקוד הסודי ידוע רק לה. פניותיה למנהל הסניף לא הועילו והיא פנתה לבית המשפט לתביעות קטנות.
הלקוחה טענה כי המשיכות לא בוצעו על-ידה ולא בהרשאתה, וכי האחריות להשיב לה הכספים מוטלת על הבנק. לטענת הבנק, בדיקה שערך העלתה כי לא נעשה שימוש בכרטיס מזויף. הבנק ציין כי התובעת התלוננה בעבר בשתי פעמים נפרדות על שימשו לרעה כביכול שנעשה בכרטיסה ופוצתה באחת מהפעמים "לפנים משורת הדין".
השופטת יעל הניג קיבלה את התביעה וקבעה כי סעיף 5 א) לחוק מניח שניתן לעשות שימוש לרעה בכרטיס בשל משיכת כסף. החוק אינו מגביל את הלקוח בדרכי ההוכחה של שימוש לרעה בכרטיס ויש לבדוק כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו.
סגן מנהל הסניף שהעיד נמנע מלחקור את התובעת, ולכן השופטת קובעת כי גרסתה עומדת בעינה. "הבנק לא צירף חוות דעת לבית המשפט לגבי בדיקה שנערכה על-ידי צוות כספומט" באגף הביטחון, והשופטת מציינת כי בעמדת הבנק לא ניתן למצוא גרסה נגדית לגרסת התובעת.
הבנק ציין כי המשיכות פסקו מיד לאחר הגשת התלונה, הכרטיס נמצא כל העת בחזקת הלקוחה, המשיכות בוצעו משני מכשירים שהלקוחה נוהגת למשוך ולהפקיד בהם כספים ולאחר חסימת הכרטיס לא נבלע כרטיס מזויף אחר תחתיו.
השופטת קבעה כי המשיכות, שבוצעו בשעות חריגות - 12 בלילה ו-6 בבוקר, שעות שבהן התובעת לא משכה כספים, מחזקות את טענתה. התובעת היא אדם נורמטיבי, דפי החשבון מצביעים על ניהול סביר של החשבון ולא נטען כי מצבה הכלכלי אינו שפיר. היא מושכת בדרך כלל סכומים נמוכים של מאות שקלים. הבנק פיצה את הלקוחה בעבר על משיכת 2,500 שקל בנסיבות דומות. טענת הבנק כי פיצה אותה לפנים משורת הדין אינה טענה רצינית. נתבע מסוג זה אינו מפצה ואינו צריך לפצות אם הוא חושד בלקוח, ואם עשה זאת, שקל בכובד ראש טענות התובעת, אמרה השופטת.
לסיכום, אמרה השופטת, כי אם עמדו לרשות הבנק ראיות המבססות את חשדו וסותרות את התובעת היה צריך להגיש אותן לבית המשפט ולא להסתתר מאחורי חוות דעת שלא צורפה. היא קבעה כי הבנק יחזיר לתובעת 5,000 שקל בצירוף הצמדה וריבית ועוד 87 שקל דמי אגרה.
