חולמים ושורדים

"ב'משפחת עזאני' היינו משפחה אחת. בסידרה החדשה אנחנו שתי משפחות, סבג ולישנסקי", אומר ארנון צדוק, יוצר-במאי הסידרה "חלומות מתוקים" (הערוץ הראשון, יום א' 21.30). "בסידרה הקודמת הצגנו משפחה בורגנית, שהתעסקו בה עם המציאות", ממשיך צדוק. "כאן מוצגים אנשים קשי יום מהפריפריה, שכל הזמן עסוקים בחלומות ובחיים של אולי. מה שמאחד אותם הוא שבשעת מצוקה הם נאלצים לגור בדירה אחת, שאני רואה בה משל לארץ שבה אנחנו חיים. אין ברירה, יש קורת גג אחת והיא צריכה להיות בשביל כולם".

על הולדת הסידרה הוא מספר: "כשקראתי בעיתון על מרוקאי שדקר רוסי רק בגלל שדיבר רוסית, זה הקפיץ אותי. "רציתי להגיד להם 'הלו, אתם באותו בית, לא יעזור לכם כלום!' אומנם זהו בית קשה, שבו זה מתפלל ככה וזה אחרת וזה לא מתפלל בכלל, אבל כולנו עם אחד".

"אני לא נוגע בדברים בלי אמירה", אומר המפיק דורון ערן, שותפו של צדוק. "כאן רצינו להראות את כור ההיתוך האמיתי של עם ישראל. לכן ייעדנו את בכורת הסידרה לשדרות, עיר שרוב תושביה מתחלקים בין יוצאי מרוקו לבין יוצאי חבר העמים. לדעתי, זאת סידרה סופר-חברתית".

13 פרקי הסידרה נוצרו בעידודו של יוסי משולם, המנהל בפועל של הערוץ הראשון, העושה מאמצים להגדיל את כמות הפקות המקור. "הסידרה הזו", אומר משולם, "היא כל מה שכולנו רוצים להיות. זו סידרה עממית, המציגה ז'אנר שהוא מבין המבוקשים ביותר בטלוויזיה - עירוב של צחוק ובכי, דרמה וקומדיה". לפניכם היכרות ראשונה עם בני משפחות סבג ולישנסקי.

רמי דנון: מוריס סבג

"אני עולה ותיק ממרוקו, מובטל, מצב שלצערנו נפוץ כיום אצלנו. מבוקר עד ערב הוא עסוק בלשרוד. לשם כך, בין השאר, הוא נוהג להשכיר חדר מביתו למשפחה רוסית. זהו איש מלא חלומות ופנטזיות, נשוי לפנטזיונרית הגנובה על טלנובלות, אוהב אותה מאוד ומקנא לה. מדי פעם הוא מוצא עבודות מזדמנות, בניסיון להרוויח כסף מהיר, אבל רוב הזמן הוא שקוע בהלוואות ועושה קומבינות להיחלץ מהן. גם בדרמת הטלוויזיה 'לחם', שביים רם לוי, שיחקתי מובטל, אבל בכיוון שונה לגמרי. לעומת הייאוש ב'לחם', למוריס של 'חלומות מתוקים', יש אמונה עמוקה מאוד שהוא ייחלץ מהמצב שבו הוא שרוי. את חשיבות הסידרה אני רואה בכך שהיא מפגישה בין בני עלייה ותיקה לבין בני משפחה ותיקה, עם הבדלים תרבותיים תהומיים, ודרך המצבים הקומיים מתרחש ביניהם מיזוג גלויות".

רובי פורת-שובל: דניס סבג

"אני אשתו של מוריס, אחותו של סימו. הייתי צריכה לצפות לקראת צילומי 'חלומות מתוקים' בכמה פרקים של 'לחיי האהבה', כדי להכיר את הז'אנר הזה ולהבין על מה בכלל ההיסטריה. דניס לא יודעת להבדיל בין החיים לבין מה שקורה בטלנובלות שהיא רואה בטלוויזיה. אני רואה בה מעין גראנד-דאם, שציפתה לחיים הרבה יותר מוצלחים ממה שיש לה. כמו שנשים היו בורחות פעם אל הרומן הרומנטי ומפנטזות על כל מיני מאהבים, דניס בורחת לטלוויזיה ודרך הטלנובלות מצליחה להגשים חלק מהחלומות שלה. זה נותן לה איזשהו כוח לשרוד את המציאות הקשה. מבחינתה, אם יש פתרונות נהדרים בסדרות, למה לא להפעיל אותם בחיים? אני עצמי אקס עובדת סוציאלית, ומביאה את הצד החברתי לעבודה שלי כשחקנית. בעקבות הניסיון שלי אני לא מאמינה שסיטקום יכול להביא לשינוי ערכים אצל הצופים".

אושרי כהן: יוני סבג

בן 19. "בסרט של שמי זרחין, 'הכוכבים של שלומי', אני שלומי. בסידרה אני הבן הבכור של משפחת דניס ומוריס סבג, ואני מסתבך ברומן בעייתי עם יוליה של המשפחה הרוסית. ככל שהצרות בין ההורים גדלות, מתפתחת האהבה בינינו.

לא ידעתי איך זה ייצא על המסך, אבל כשהחברה שלי סיון צחקה בהקרנה, נרגעתי. עכשיו אני כבר יכול לשחק בשקט בטלנובלה החדשה 'מקום בלב'".

קלים קמנקו: מישה לישנסקי

עלה לפני 11 שנה מאוקראינה, שם היה כוכב אופרות רוק וגם קיבל פרס על הופעתו דווקא כיוליה ב"רומיאו ויוליה", שחקן תיאטרון "גשר". "אני ראש המשפחה הרוסית בסידרה, רופא קרדיולוג במקצועו, שבארץ נאלץ לעבוד כסניטר בבית חולים. מבחינת הנאיביות, אני די דומה לדמות, אם כי במציאות אולי אני קצת יותר ציני. אני שמח על ההזדמנות להופיע בסידרה המצחיקה הזאת. נראה לי שדרך ההומור אפשר לקרב בין בני האדם".

סבטלנה דמידוב: מרינה לישנסקי

עלתה מרוסיה לפני 12 שנה, שחקנית "גשר", נשואה לישראל דמידוב. "אני עולה מרוסיה, שמוצאת את עצמה עם המשפחה שלה ברחוב, אחרי שגנבו מהם את כל כספם. מרינה היא ציונית, שרוצה להיות ישראלית בכל מחיר. ברוסיה היא היתה פסנתרנית ידועה, בארץ מצאה את עצמה מנגנת ברחוב תמורת פרוטות ועושה עבודות ניקיון - עד שהיא נהיית מלצרית אצל סימו ומתחיל הבלגן של המשפחות".

אנה סטפן: יוליה לישנסקי

בת 23, שחקנית-רקדנית-מוסיקאית, שעלתה מבלרוס לפני שמונה שנים במסגרת "עליית הנוער", חברת תיאטרון "הצילינדר" הירושלמי. "אני הבת של המשפחה הרוסית, שיש לה רומן עם יוני מהמשפחה השנייה. יוליה היא תלמידת י"א בתיכון, בחורה מופנמת עם כוחות על טבעיים. ואם תשאל אם אני כזאת בחיים, אני חושבת שכל אשה היא קצת מכשפה".

פלורנס בלוך: סוזט

עלתה לפני 15 שנה מפריז. "אני גרושה החיה לבד, השכנה הקלאסית. כל מה שהיא עושה זה להתערב בעניינים של כולם. את החיים שלה היא מנהלת דרך האחרים ומתחלקת עם דניס, גיבורת הסידרה, בחיים על פי הטלנובלות. לעומתה, במציאות אני אף פעם לא לבד, נשואה ואם לבת. יש לי ניסיון בקולנוע ובטלוויזיה, ואפשר לראות אותי בהצגה 'אשכבה' ב'הקאמרי' ובהצגות תיאטרון הרצליה ועוד, אבל אני מקווה שכעת יגלה אותי קהל יותר רחב".

יונתן צ'רצ'י: סימו

מעלה כיום הצגת יחיד, "אדון V", על מרדכי וענונו. "אני בעל בית קפה בחוף, האח של דניס והגיס של מוריס. כל הרכוש של סימו זה ג'יפ נוצץ וממושכן. הוא גרוש מאשה מפלצתית (ענת ברזילי), הסוחטת את דמו ואת נשמתו. נוכל קטן שנדפק כל הזמן, משהו שונה מהרשעים או המפקדים שאני משחק בדרך כלל בסדרות. לזכותו של ארנון ייאמר שהוא נתן לי חופש טוטאלי להוציא מתוכי את הצד הקומי שבי".

מיכאל כורש: מושיק

שחקן ותיק ב"הבימה" ("אנה פרנק", "מות הסוכן" ו"אוהבים את אופאל"). "אני מאכער קטן, אחד שתמיד בטוח שהוא מגיע עם הקומבינה הכי טובה ונופל עוד יותר חזק. כיף לי לגוון בדמות של מין טמבל כזה, שבחלומות של גיבורי הסידרה מופיע כאיש מאפיה מפחיד, ובתיאטרון אני משחק בדרך כלל דמויות מהוגנות של רופאים ועורכי דין".