תחנת העבודה בארגון

מה שטוב למשתמש העצמאי אינו בהכרח רצוי גם לארגון בו הוא עובד, או לחברה שמנסה להקטין את עלויות האחזקה הכוללות (TCO) של מאות או אלפי תחנות עבודה. הדילמה הזאת ידועה מזה שנים, במיוחד בעקבות ההגירה של עולם העסקים לסביבת Windows וההתרחבות של תפיסת לקוח/שרת בחצי השני של שנות ה-90.

התגובה המקורית של חברות וארגונים לגילוי, כי מחשבים אישיים נושאים בעלויות שנתיות בהיקף של אלפי דולרים, הייתה נחרצת. הם שאפו לחזור לשיטה הישנה והריכוזית, בה תחנת העבודה אינה יותר ממסוף לא אינטליגנטי במיוחד. קראו לכך "הלקוח הרזה" והוא התאים מאוד לתוכניות השיווקיות של IBM, Sun, אורקל וכל מי שרצה לבסס את המיחשוב הארגוני על פי מודל האינטרנט.

מהפכת הנגד של החברות האלה לא הצליחה ומרבית הארגונים המשיכו להחזיק PC אמיתי כתחנת הקצה של רוב העובדים, למרות שהם כנראה לא יזדקקו למרבית התכונות של מכונה אוניברסלית. אבל משהו מהתעמולה של חסידי ה-TCO נקלט בכל זאת והקניינים בארגונים התחילו להתחשב בדרישות התחזוקתיות של תחנות העבודה.

התוצאה היא יצור כלאיים, בין "לקוח שמן" - שבעצם לא צריך מהשרת יותר משירותי ניהול קבצים מרכזי, ובין "לקוח רזה" - שלא מסוגל לאחסן מקומית אפילו את מערכת ההפעלה והיישומים שלו. עכשיו מדובר ב-PC לכל דבר ועניין, עם דיסק מקומי, יכולת הרחבה בסיסית, כוננים אופטיים ומערכת הפעלה חזקה. פישוט האחזקה לא הושג על ידי סירוס ה-PC אלא על ידי עיצוב מחדש בהתאם לסדר עדיפויות שונה.

שלושה עקרונות

שלושה עקרונות מנחים את העיצוב של תחנת עבודה מנוהלת:

1. המשתמש לא יכול לגרום לה נזק על ידי הוספת או החלפת רכיבים.
2. המנהל מסוגל לאבחן מרחוק מה קורה בכל תחנה ברשת.
3. הטכנאי מסוגל לפתור בעיות חומרה תוך דקות וללא כלים מיוחדים.

מה כולל המחשב?

מעבד Athlon 2400+ או פנטיום-4 במהירות 2.4 גיגה הרץ הם יותר ממה שחיוני לעסקים היום, אבל הם מספקים רזרבת עוצמה שתשמור על ערך ההשקעה ל-3 עד 4 שנים.

עבור אתלון ערכת השבבים המומלצת היא Via Apollo KT333. עבור פנטיום כדאי ללכת על 845G, עם המאיץ הגרפי האינטגרלי. צריך לוודא כי לוח האם מצויד באמצעים לניטור מרחוק של טמפרטורה, מתחים, סיבוב המאווררים ופתיחת המארז, הדלקה ואתחול מחדש דרך הרשת, וניטרול מרחוק של המקלדת והכונן האופטי

זיכרון. 256 מגה בייט DDR266 יכולים להספיק, אך 512MB של DDR333 עדיפים בתור זיכרון ראשי.

כרטיס גרפי אינטגרלי, למשל Intel Extreme Graphics המוטמע ב-845G. עדיף על כרטיס PCI משתי סיבות: חבל לתפוס את אחד משני החריצים של המארז הקומפקטי ומוטב שלא לאפשר למשתמשים הזדמנות לתקוע כרטיס משחקים בחריץ AGP.

דיסק קשיח 60-40 גיגה בייט יספיק בהחלט. אפשר גם פחות אם רוצים להקטין את המארז על ידי שימוש בדיסק 2.5 אינטש (כמו במחשבי מחברת).

כרטיס קול אינטגרלי.

לפחות שש יציאות USB 2.0, מחציתם בחזית.

עכבר ארגונומי.

ממשק רשת GbE.

כונן אופטי דו-שימושי CD-RW/DVD-ROM. בארגונים רבים יעדיפו לא לצייד את המחשבים בכוננים כאלה, משום החשיפה הביטחונית הכרוכה בכך. כוננים אופטיים חיצוניים עם ממשק USB 2.0 יסופקו לפי הצורך ורק תחת פיקוח של מנהל הרשת על מה שנכנס ומה שיוצא מהם.

מקלדת עם אמצעי אימות זהות, כמו קורא טביעת אצבע או כרטיס חכם.

רמקולים זעירים, רצוי משובצים בצג או במקלדת.

צג 17-15 אינטש LCD, לחיסכון במקום על שולחן העבודה.

מערכת הפעלה Windows XP Pro. בסביבת העבודה חשוב במיוחד ליישם את האפשרויות לשליטה מרחוק, קבלת עזרה מרחוק, ניהול מרכזי, ותמיכה במודל התחומים (Domains) של הרשת.