תביעות ענק נגד קשורים לקווי-אשראי

מפרקי קבוצת חברות קווי-אשראי-לישראל, עו"ד יצחק מירון ורו"ח חיים רבינוביץ, יבקשו מבית המשפט המחוזי בת"א אישור להגיש בשבועות הקרובים תביעות בסך כולל של כ-200 מיליון שקל כנגד גורמים שהיו קשורים לניהול קבוצת קווי-אשראי. כך נודע לידיעות אחרונות.

בין התביעות שיבקשו את הגשתן: תביעה נגד דוד דוד, שהיה דירקטור ומשנה ליו"ר הדירקטוריון בחברת קווי-אשראי לישראל, ותביעה נגד יואב רן, אחיו של יובל רן, ששימש כמנכ"ל בקבוצה.

המפרקים טוענים בדו"ח, שיוגש בקרוב לבית המשפט המחוזי בת"א, כי יואב רן חייב לקופת הפירוק כ-1.3 מיליון שקל בגין הלוואות שנטל ולא פרע במלואן. המפרקים טוענים כי ממידע חדש שהובא בפניהם, מתן ההלוואות ליואב רן נעשה ללא כל הסכם בכתב, ורק בחלוף שנה נערכו הסכמי הלוואה רטרואקטיביים תוך מתן הטבות חריגות.

עוד נטען, כי ההלוואות ניתנו ללא אישור מוסדות הקבוצה על פי הנדרש בחוק.

בתוך כך ביקשו המפרקים בשבוע שעבר מבית המשפט המחוזי בת"א לאשר להם להגיש תביעה של כ-10 מיליון שקל כנגד רו"ח דוד דוד. זאת בשל הלוואות שקיבל לכאורה מקווי-אשראי-לישראל ולא פרע במלואן.

דוד היה בעבר בעל תפקיד בכיר ברשות לניירות ערך, והתמנה לטענת המפרקים לאחר פרישתו מתפקידו לדירקטור בקווי-אשראי-לישראל. לטענת המפרקים, ממידע שהגיע לידם התגלה להם כי ההלוואות שניתנו לדוד דוד ניתנו ברובן ללא הסכם כלשהו בכתב וללא קבלת בטחונות.

לטענת המפרקים, יובל רן, בעל השליטה בקווי-אשראי, עשה בחברות כברצונו. כך קבע יובל רן: "נטען, לפי שיקול דעתו המוחלט, ובהרבה מקרים לפי שיקולים בלתי עניינים לחלוטין, כמה כסף ינתן כהלוואה, מה הבטחונות שיתנו הלווים ומה הריבית שתגבה מהם".

המפרקים טוענים בבקשה שהגישו לבית המשפט, כי יובל רן נהג "לפטור אנשים שונים מהחזר החוב כולו ובעיקר מחל להם על ריבית. במיוחד הוא נהג כך עם מי שחפץ ביוקרו ובמיוחד עם מקורבים וחברים שלו". בהקשר זה טוענים המפרקים כי דוד דוד נכנס לקטגוריה הזו.

המפרקים טוענים כי "בהתחלה היה אמור דוד דוד לקבל הלוואות בתנאים מעודפים של מקורבים", אך לאחר מכן הוא לא הסתפק בכך וקיבל, ללא כל בסיס, תנאים משופרים עוד יותר. בין השאר טוענים המפרקים, כי דוד קיבל במהלך השנים 95-'94' הלוואות של כ-900 אלף שקל. ההלוואות, נטען, ניתנו ללא בטחונות ראויים ולא הוחזרו במלואן.

המפרקים מפנים למכתב ששלח משרד רו"ח אלמגור ושות', ששימש כרו"ח של הקבוצה, שבו ציין: "במהלך הביקורת לא נמצאו חוזים להבטחת האשראי שקיבל (דוד דוד - ל.ד.). מאוחר יותר קיבלנו חוזים חתומים ומלאים בפרטים שאף גובו בבטחונות הנראים כמספיקים. יש לציין כי השלמת פרטי ההסכם וקבלת הבטחונות נעשו בדיעבד לאחר שניתנה ההלוואה בפועל".

לדברי המפרקים, "נראה שהבטחונות הנראים כמספיקים" שאליהם התכוונו רואי החשבון הם הסכמתו של דוד לרשום הערת אזהרה על ביתו. בפועל, נטען, הבטחונות לא ניתנו מעולם על-ידי דוד לחברה. עוד טוענים המפרקים, כי ההלוואות שניתנו לדוד לא אושרו כדין על-ידי מוסדות קבוצת קווי-אשראי.

בתגובה מסר בא כוח דוד דוד: אנחנו סבורים שהתביעה חסרת בסיס. ההלוואה שניתנה ניתנה כדין ואושרה על-ידי כל האורגנים המוסמכים בחברה. ההלוואות הוחזרו במלואן.

מפרקי קווי-אשראי כבר הגישו בעבר תביעות. בדצמבר 2001 הגישו תביעה של 60 מיליון שקל כנגד בעלי השליטה ומנהלים לשעבר, וביניהם יובל רן, להשבת כספי דמי ניהול שקיבלו.

התביעה אף הוגשה כנגד משרדי רו"ח שלמה זיו ואלמגור ושות', בטענה שגילו חוסר אכפתיות באישור העסקה עם המנהלים. בחודש שעבר הגישו המפרקים תביעה נוספת של כ-22 מיליון שקל כנגד יובל רן ומנהלים נוספים לשעבר בקבוצה, בטענה כי ביצעו בחברה מעשי מרמה.

פרשת קריסת חברות קווי-אשראי, שהיו בשליטת יובל רן, הסעירה את שוק ההון בשנות ה-90. המפרקים, רו"ח חיים רבינוביץ' ועו"ד יצחק מירון, טוענים כי מקופת החברות נגנבו כ-800 מיליון שקל, אולם המשטרה ורשות ניירות ערך לא מצאו לנכון להיענות לבקשת המפרקים לפתוח בחקירה.

לידיעות אחרונות נודע כי המפרקים ניהלו באחרונה מגעים עם נציגים וקרובי משפחה של רן על מנת לפגוש אותו בארה"ב, אולם המגעים לא צלחו. בשלב זה אין למפרקים פסק דין נגד רן ולכן אין באפשרותם לפעול כנגדו.

"אני האחרון שנושא את הצלב בשם הצדק ובשם המשקיעים", טוען רו"ח רבינוביץ. לדבריו נעשו בפרשת קווי-אשראי "פעולות של גניבה בהיקף מדהים ללא כל התייחסות של הרשויות (רשות ני"ע והמשטרה, ל.ד)". לדברי רו"ח רבינוביץ', "גנבו בגלוי 800 מיליון שקל. אם זה לא מחייב חקירת משטרה וחקירה של רשות ני"ע, אני לא יודע לשם מה הם קיימים".

מהדו"ח עולה כי המפרקים מתקשים לבצע את תפקידם, מאחר שאין להם מידע שלם על פעילות החברות בקבוצה עד כניסתן לפירוק. העדר המידע נובע, ככל הנראה, מפעולות שנעשו במכוון כדי להעלים מידע שעשוי היה לסייע למפרקים באיתור נכסים של החברות ולהגשת תביעות כספיות נגד האחראים להעלמותם של אותם נכסים", נכתב בדו"ח.

בין היתר צוין שם כי מאגרי המידע הממוחשבים של חברות הקבוצה נעלמו, וארכיב מסמכי החברות נשרף באופן מיסתורי פעמיים.

לידיעות אחרונות נודע, כי עד כה נחקרו על-ידי המפרקים 123 אנשים שהיו קשורים בדרך כלשהי לפעילותן של החברות בקבוצה ותומללו 2,325 דפי חקירות בעלות כוללת של כ-42 אלף שקל. המפרק, רו"ח רבינוביץ', השקיע בשלב זה כבר כ-9,000 שעות עבודה בחקירת פרשת קווי-אשראי. שווי עבודת משרדו מוערך נכון לעכשיו בכ-2.5 מיליון שקל.

 הבעיה של המפרקים, עולה מהדו"ח, היא כי "רוב הנחקרים לא שיתפו עמם פעולה בטענות של שכחה". מדו"ח שהועבר לידיעות אחרונות עולה כי חלק מהנחקרים ניסו אף לשבש את פעילותם של המפרקים על-ידי מתן מידע מטעה וכוזב. לפיכך בקרוב יוזמנו אותם נחקרים לחקירה בבית המשפט.

אולם, הדבר שמעורר פליאה, לטענת המפרקים, הוא כי החקירות מתבצעות באופן עצמאי על-ידם, מהסיבה הפשוטה שגם רשות ניירות ערך וגם היחידה לחקירות הונאה במשטרת ישראל בחרו שלא לפתוח בחקירה באשר לחשדות שהציגו בפניהם המפרקים. גורם המקורב למפרקים מסר כי מדובר בהחלטות תמוהות.

הכנ"ר שלמה שחר נפגש בשבוע שעבר עם המפרקים כדי לגבש את עמדתו כיצד להיכנס לתמונה. מהדו"ח שיוגש לבית המשפט עולה כי עוד במאי 2000 פנו המפרקים לראש היחידה לחקירות הונאה במשטרת ישראל במטרה לשכנעם בקיומם של חשדות למעשים פליליים שנעשו על-ידי בעלי השליטה בקבוצת קווי-אשראי. אולם מהדו"ח עולה כי עוד באותו חודש קבעה המשטרה כי החומר שהובא לידיה

מטעם המפרקים לא יכול להוות תשתית לחקירה משטרתית.

המפרקים לא ויתרו, ובמאי 2002 פנו לראש אגף החקירות במשטרת ישראל וליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה לאור הנתונים שאספו. ביוני השיב ראש אגף החקירות למפרקים, כי החקירה מצויה בתחומי רשות ניירות ערך.

ביוני 2003 פנו המפרקים פעם נוספת לרשות ניירות ערך בבקשה לשנות את החלטתה הקודמת שלא לחקור את חשדות המפרקים כי התבצעו לכאורה עבירות על חוק ני"ע. אולם, לטענת המפרקים לפני כחודשיים התקבלה תשובת רשות ניירות ערך, שלא נענתה לבקשת המפרקים.

עו"ד שלי אודוין, הממונה על פניות הציבור ברשות ני"ע, כתבה במכתב ששלחה למפרקים ב-31 ביולי 2003: "העניינים ארעו לפני מספר רב של שנים, ואין בידי הרשות אפשרות מעשית לנהל לגביהם חקירה, זאת מבלי לקבוע מסמרות לעניין עצם השאלה בדבר קיום חשד לעבירות לפי חוק ני"ע. העובדה כי חשודים מרכזיים אינם בישראל ומרבית החומר אינו בר השגה אף היא מקשה על קיום החקירה".

לבסוף נכתב: "הרשות פועלת בענייני אכיפה בהתאם לסמכויות והכלים העומדים לרשותה, והטיפול בנושאי אכיפה שוטפים העומדים על סדר יומה בעת הזו אינם מאפשרים פתיחה וניהול של חקירה בעניינים ישנים אלה".

 מהדו"ח עולה עוד כי חברת רו"ח ברייטמן-אלמגור-ושות', ששימשה כרואי החשבון של החברות עד פירוקן, הגיעה עם המפרקים להסכמה כי תמסור עותקים של מסמכים הקשורים לחברות כדי לסייע למפרקים. במקביל הכירו המפרקים בתביעת חוב של ברייטמן אלמגור בסך של 250 אלף שקל בגין אי תשלום שכר טירחתם.

דובר רשות ני"ע סירב להתייחס לכתבה.

תגובת משרד המשפטים לא התקבלה עד סגירת הגליון.

מלשכת דוברת המשטרה נמסר: אכן החומר שהועבר למשטרה נבדק ונבחן על-ידי גורמים מקצועיים. מאחר שלא נמצאה בו תשתית לפתיחת חקירה משטרתית, הוחלט על אי פתיחה בחקירה.