שלושת הקופים של לימור לבנת
הצילו, צעקה שרת החינוך בלשונה המיוחדת, אבל איש מחבריה בממשלה לא בא לעזרה
לכל אחד בצמרת הליכוד יש השנה כמה רגעים של הארה. זה קרה לראש הממשלה כשהבין סוף סוף מה עושה הכיבוש למדינה הציונית; זה קרה לפני חודש לאהוד אולמרט כשדיבר על פרידה מחלק מהשטחים; וזה קרה השבוע ללימור לבנת כשהבינה שפושעים במרכז הליכוד זה כבר לא רק בעיה של מראית עין. זו סכנה ממשית לדמוקרטיה.
זה קרה לה בוקר אחד כשהבינה שהגולם קם על יוצרו והפושעים שחדרו למרכז הליכוד מבקשים בעצם להשתלט על המדינה. היא פקחה עיניים, נחרדה וצעקה בלשונה המיוחדת, הצילו. צעקה צעקה, אבל איש מחבריה בממשלה לא נזעק לעזרה. מ"מ ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לא ידע בכלל על מה היא מדברת. שום גורם עברייני לא משתלט על הליכוד, אמר ברצינות לעיתונאים, אין דבר כזה.
לימור לבנת לא חלמה חלומות. היא צדקה הפעם. כל מילה שאמרה השבוע בנושא הזה, כל משפט, כל רמז עבה, היו במקומם. כולם בליכוד יודעים את האמת, אבל מתנהגים לדבריה כמו שלושת הקופים: לא רואים, לא שומעים, לא מדברים. היא, לעומת זאת, אינה מוכנה עוד לשתוק. היא הקוף שמדבר.
זו החלטה אמיצה, אבל מאוד מאוד מאוחרת. מרכז הליכוד, בדומה לבית המחוקקים, משמש כבר כמה שנים בית מחסה חם ואוהב לעבריינים. כבר מזמן מוצאים בו מחסה שתקנים מפורסמים, מקבלי שוחד ונותני תמורה, בעלי-הון הקשורים בהימורים ובעסקי נדל"ן אפלים, בריונים שעסקו בפרוטקשן ובאיומים ושודדי קרקעות לאור היום. כבר מזמן נוהגים שרים וחברי כנסת להתרועע עם עבריינים בלי להתבייש.
ללימור לבנת יש בעיה בסיפור הזה: היא בעצמה היתה אחד הקופים השותקים האלה שעליהם היא מדברת עכשיו. היא לא ראתה, לא שמעה, לא דיברה - חיה לה כאילו על אחד מכוכבי-הלכת. עבריינים בגודל טבעי התרוצצו סביב חבריה בצמרת המפלגה וחגגו בכנסים המפלגתיים, אבל היא לא הבחינה בהם, לא נתקלה, לא פגשה. לא בהם ולא בסכנה הנשקפת מהם למדינה.
היא לא הבחינה בסכנה הזאת גם כשכלי התקשורת התריעו שוב ושוב על התופעה. השמות פורסמו בהבלטה, הכתובת היתה על הקיר, האורות כולם נדלקו, הצעקות נצעקו, אבל איש בצמרת הממשלה לא הסיק מסקנות. איש לא קם על העבריינים האלה וסגר בפניהם את הדלת.
בדיוק להפך: צמרת מפלגת השלטון בישראל שמרה ושומרת על קשר איתם, והם מצידם שומרים על שתיקה במשטרה. זה עוזר לזה, זה שומר על זה, זה דואג לזה - לא חשוב אם בקצה אחד נמצא ראש הממשלה ובקצה האחר זייפן דולרים מדופלם. זה נראה חיבור מובן וטבעי לחלק מבכירי הליכוד, אולי משום שהם יצרו לעצמם מילון מושגים חדש בשאלה החשובה מיהו עבריין.
עבריין, לפי המילון הזה, הוא סוחר סמים, שודד בנק עם אקדח, פורץ מכוניות, סחטן אלים או סוחר ברכוש גנוב. זה אסור אפילו בליכוד. אסור להיות עבריין צווארון כחול במיוחד אם גדלת בשכונת עוני וזה מה שאתה יודע לעשות.
זייפן צ'קים, לעומת זאת, קבלן שרימה אלפי משפחות, מיליונר שמזרים לכיסך מיליונים ואתה מקדם לו בארץ מכרזי ענק, או אחד שנאשם במתן שוחד דוגמת ח"כ בלומנטל - זה כבר משהו אחר. זה לא פושע ולא עבריין. זה בסך-הכל אדם שטעה או שגה בקבלת החלטות. זה אדם טוב שאסור להזיק לו.
מה הפלא שמרכז הליכוד נראה עכשיו כמו שהוא נראה.
