קפץ למים עמוקים

בבית הקפה בו ערכתי את הראיון עם השחקן הגרמני קנוט ברגר ישב גם יהודה לוי. עשרות צעירים הקיפו את לוי וביקשו ממנו חתימה. ברגר הביט בהם משועשע. "אני עוד לא כזה שם שיבקשו ממני חתימה".

ברגר, 29, מגלם את אקסל, נכדו ההומו ויפה הנפש של קצין נאצי בסרטם החדש של הבמאי איתן פוקס והתסריטאי גל אוחובסקי, "ללכת על המים". בניגוד לשחקנים רבים אחרים, חיידק הבמה לא דבק בברגר בגיל צעיר, והחשק ללמוד משחק עלה בו רק אחרי שצפה בהצגה בברלין, שם גר בשש השנים האחרונות. לפני כן התחיל ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה, בעצת הוריו, אך שיעורי הסטטיסטיקה היקשו עליו, ואחרי שנה נשבר ונרשם לבית ספר למשחק. לקראת סיום לימודיו השתתף בצילומי "סידרת אימפרוביזציה טלוויזיונית מטופשת", כדבריו, ודרך מלהקת הסידרה הגיע אל פוקס. אחרי שיחות ארוכות ועמוקות עם פוקס קיבל ברגר את התפקיד הרציני הראשון בקריירה הקצרה שלו, בלי האודישן הקלאסי המלחיץ. "בהתחלה קצת חששתי שהסרט הזה לא יעבוד - גרמניה, נאצים, זכויות אזרח וכאלה - אבל ככל שנכנסתי לזה יותר ויותר, התחלתי לראות את זה אחרת", משחזר ברגר. ביום הוא עשה חזרות על התפקיד עם פוקס, ובערב יצא לסעוד ולבלות עם בן זוגו של פוקס, אוחובסקי.

לפני שהכיר את הצמד, לא ידע ברגר כמעט דבר על ישראל. "כשנפגשתי עם פוקס וראיתי את הסלולרי שלו, לא הבנתי מה זו השפה המוזרה הזו שמופיעה על הצג שלו". מאז צברו ברגר והשחקנית קרולינה פטרס (היא פיה, אחותו בסרט) הרבה "שעות ישראל", בהכנות לסרט ובזמן הצילומים. "אתם הישראלים מאוד ישירים, בוטים ואומרים מה שאתם חושבים, וזה טוב", אומר ברגר, שכבר שולט בריקודי עם, אותם למד לצורך צילומי סצינות הריקוד עם אחותו החיה בקיבוץ.

ברגר, שאינו מסתיר את נטיותיו ההומוסקסואליות, גם הפך לבליין פעיל במועדוני הלילה של תל אביב, בעיקר בליין הגייז-פרדנלי של שירזי במועדון ה-TLV, שם צולמה הסצינה בה הוא יוצא לבלות עם "מארחו" הישראלי, סוכן המוסד (ליאור אשכנזי), המתחקה בחשאי אחר עקבות סבו הפושע של אקסל. כיום, כשכולם כבר חברים של כולם, ברגר שמח מאוד לחזור לישראל ולהשתתף במסע יחסי הציבור המסיבי של הסרט. "אחרי ההקרנה בחיפה התרגשתי מאוד כשניגשו אלי כמה נשים מבוגרות, חיבקו אותי ואמרו לי שמגיע לי פרס נובל לשלום", מספר ברגר, יפה נפש אמיתי גם מחוץ למסך. זה מאוד מחמיא לי. זו הסיבה שאתה כשחקן בעצם עושה את כל זה, לא?".

ברגר נרתע תחילה מלגלם את ההומו בסרט. "פחדתי שידבק בי הסטריאוטיפ הזה, כי ככה זה בגרמניה. אם הייתי צריך לגלם שם דמות הומואית מוקצנת שכזו, לא הייתי עושה את זה". כשחזר לגרמניה לאחר צילומי הסרט, קיבל הצעת עבודה נוספת מהסוכנת שלו. "כשהיא אמרה לי שמדובר בתפקיד של סטרייט, ישר אמרתי לה 'כן, כן, אני בפנים'...".

בסרט "ללכת על המים" מטפל פוקס בסידרה ארוכה של סוגיות מורכבות ומאתגרות - יחסים בין ישראלים לגרמנים, טראומת השואה בקונטקסט של הסיכסוך הישראלי-ערבי, גבריות, מיניות ועוד. מניע את הסרט מפגש בין אייל (אשכנזי), סוכן חשאי מסוגר וציני, דור שני לניצולי שואה, עם אקסל, צעיר פתוח, לבבי, אוהב אדם ואופטימיסט, ועם אחותו פיה, שהתנתקה ממשפחתה ובחרה לחיות בקיבוץ בארץ. באמצעות המסע המשותף של אקסל ואייל ומערכת היחסים בין אייל ופיה, בוחן פוקס בסגנונו הייחודי את אותן סוגיות רגישות.

יוצרי הסרט מאמינים כי העובדה שהישראלים עדיין עסוקים בנושא השואה ורואים את עצמם כקורבנות, אינה מאפשרת להם לראות את הסבל שהם גורמים לאחרים. לעומתם ברגר הדעתן, שתרם לעיצוב דמותו בסרט, רואה ב"ללכת על המים" בעיקר סרט על דעות קדומות.

אתה מסכים עם ההשקפה של היוצרים?

"לפני שעשיתי את הסרט הייתי כעוס ולא הבנתי את המלחמה בין ישראל לפלשתינים. עכשיו אני בעיקר עצוב בשביל הישראלים, הצד שאני מכיר, שבסך הכל רוצים חיים רגועים. אבל זה יהיה מאוד מתנשא מצידי לבוא ולהגיד מה טוב ומה רע". למרות זאת, הוא מוצא דמיון בין שקרה בגרמניה בשנות ה-30 למה שקורה עכשיו אצלנו. "בהתחלה אין זכויות אזרח, אחר כך זה ממשיך בעוד ועוד דברים. עם זאת, אני לא בטוח שלו הייתי ישראלי הייתי מפגין מול גדר ההפרדה, למשל".

אתה מכיר חברים שיש להם סבא כמו שלך בסרט, בעל עבר נאצי?

"לא, וזה כבר לא ממש מעניין, כי כולם מתים. כשהייתי צעיר יותר שאלתי על העבר של הסבים שלי, אבל לא היה להם שום קשר למה שקרה".

ברגר מודה כי היה לו קשה מאוד עם הסצינה בה אקסל הורג את סבו, השוכב במיטת חוליו, מרותק למכשירי החייאה. "ניסיתי לשכנע לשנות את הסצינה, והיה לנו דיון ענק בנושא, אבל אמרו לי שזה חלק מהעניין. אני לא אומר שצריך לתת להם לבלות חופשי בדרום אמריקה, אבל להרוג? אני לא חושב שהעולם יהיה טוב יותר אם תהרוג את כל הפושעים הנאצים. אבל בסרט חייבים להיות דברים קיצוניים, כדי שהוא יהיה יותר מעניין. אני בטוח שהסצינה הזו תגרום להרבה אנשים לחשוב".

למוסיקה תפקיד חשוב בסרטיו של פוקס. לו ולאוחובסקי, שניהם מעריצים גדולים של אסתר עופרים, היה ברור מראש שהמוסיקה שלה תמלא תפקיד מרכזי בסרט. עברי לידר וריטה מבצעים בו גירסה מחודשת ל"סינדרלה רוקפלה" של צמד העופרים.

ברגר אוהב מאוד מוסיקה. עוד כשהיה בן 17 הוא נדד ברחבי אירופה עם חבורת צעירים בני גילו באוטובוס מיוחד, אותו הפכו לבמת הופעות נודדת של מתופפים. "אז חשבתי שמוסיקה זה העניין שלי בחיים", הוא מגלה. "אני גם חושב שזה מאוד נכון לחיות ולעבוד בחו"ל. קל יותר למצוא את עצמך כשאתה מחוץ למקום שלך".

ואהבה יש?

"אני מאוד לא טוב במערכות יחסים. כעת במיוחד זו תקופה מאוד קשה בשבילי".

מה דעתך על הגברים הישראלים?

"תמיד כשאני מדבר עם חברים בגרמניה על ישראל, הדבר ראשון שמדברים איתי זה על פיגועים ופלשתינים, ואחרי זה כולם אומרים לי שהישראלים נורא יפים. אני לא כל כך מבין על מה הם מדברים. יש המון ישראלים ששיערם נושר ויש להם שערות על הכתפיים. באיטליה, למשל, כמעט כולם מאוד יפים. אבל יצא לי לראות כאן כמה גברים ממש יפהפיים, כאלה שהגנים שלהם פשוט מושלמים".